עידן התנ"ך - טיולים בארץ ישראל

אל חבל יתיר

חול המועד פסח מגיע ואיתו ים של מטיילים. ומה נשתנה הפסח הזה? פסח זה מיוחד במינו כי השנה ירדו גשמים רבים גם בנגב והמראה ירוק מתמיד! אז רגע לפני שהשמש קופחת ומזהיבה את הנוף אנו שולחים אתכם לבקר בשתי שכיות החמדה של חבל יתיר: תל ערד ויער יתיר.

דרכי הגעה לתל ערד: נסיעה על כביש 31 מצומת שוקת מזרחה. בצומת תל ערד לפנות שמאלה עד   לפנייה שמאלה לכניסה לתל ערד (מלווה בתשלום: מבוגר:12 ₪ , ילד: 6 ₪).
הגעה ליער יתיר: מתל ערד ניתן להגיע ליער בכמה דרכים, אך אנו ממליצים לפנות ימינה מתל ערד,
בצומת תל ערד שוב ימינה ובפנייה השנייה שוב ימינה לכיוון יער יתיר (לפני חורה). הדרך פתלתלה והכביש לפעמים שתול מהמורות אך אין בעיית עבירות.
דרגת קושי: טיול רכבים לכול המשפחה.
משך המסלול: כ-4 שעות.
ציוד מומלץ: נעלי הליכה נוחות, מים, כובע, מפת כבישים.

הביקור בתל ערד אורך כשעה- שעתיים, תלוי בעניין ובזמן שלכם.
למידע מפורט על תולדות הישוב בתל ערד לחצו על הקישור: תל ערד
לאחר הביקור בתל ערד ניסע אל יער יתיר. יער זה הינו פרי ניסיונה של קק"ל לעצור את תהליך המדבור
על ידי נטיעת היער, מה שאמור לעצור את הקרקע מלהיסחף ומהמדבר להתפשט צפונה, ואכן בלב הספר המדברי מראהו של יער יתיר הוא מראה מבורך, על אף שאיננו יער טבעי. היער עצמו נטוע כולו לאורכו של הקו הירוק מדרום.בתוך היער שבילים רבים המיועדים לכלי רכב פרטיים, אם כי הנסיעה בהם איטית ולפעמים אף לא תמיד נוחה, אך בהחלט עבירה. בכניסה ליער מפה וחוברות הסבר. הנסיעה לאורך כל היער היא איטית וארוכה ולכן אנו ממליצים לכלול ביקור במצודת היערנים כמקום תצפית ובחורבת יתיר.
חורבת יתיר (ח'ירבת עתיר) נ.צ 151/084 היא חורבה גדולה השוכנת בראש שתי גבעות שביניהן אוכף, המזוהה עם העיר המקראית יתיר הנזכרת בספר יהושע (פרק ט"ו פסוק 48) כעיר בנחלת שבט יהודה.
בהמשכו של ספר יהושע (פרק כ"א פסוק 14) נמסר כי במסגרת הקצאת הערים לטובת הלווים ניתנה העיר יתיר שבנחלת יהודה למושבם של הכוהנים מבני אהרון.
העיר יתיר נזכרת גם בספר שמואל א' (פרק ל פסוק 27). לאחר שדוד חוזר ממסע הניצחון כנגד
העמלקים שפשטו על עירו צקלג הוא מחלק את השלל בין ערי יהודה, ובניהן גם העיר יתיר.
ברשימת הגיבורים אשר לדוד (ספר שמואל ב' פרק כ"ג) נזכרים שנים מלוחמיו של דוד שמוצאם מהעיר יתיר: עירא היתרי וגרב היתרי.
הישוב יתיר נזכר בתקופה הביזנטית באונומסטיקון של אבסביוס (אב כנסייה שישב בעיר קיסריה וערך רשימה של ישובים מקראיים במאה ה-4 לספירה). וכך כתב: "יתיר במטה יהודה. עיר כהונה. והוא היום יתירא כפר גדול מאוד כולו נוצרים כ-כ' (20) מילים מבית גוברין בדרומא הפנימית סמוך למלחתא"
יתיר נזכרת גם במפת מידבא מהמאה ה-6 לספירה (ריצפת פסיפס שנמצאה בכנסייה עתיקה בעיר מידבא בירדן של היום ועליה מפה של ארץ ישראל).
בחורבת יתיר טרם נערכה חפירה ארכיאולוגית אם כי בסקרים ארכיאולוגים שנערכו במקום נמצאו חרסים מתקופת הברזל 2 וכן מהתקופה הרומית והבזנטית.
הקדישו כשעה לביקור בחורבה. ניתן למצוא שם כנסיה ביזנטית, חורבות בתים, גת, קולומבריום (מתקן לגידול יונים),קברי שיח', מערות קבורה ובורות מים.