עידן התנ"ך - טיולים בארץ ישראל

העיר העתיקה בית שאן

במסגרת טיול החודש בחרתי עבורכם את אחת הערים החשובות ביותר בתולדותיה של ארץ ישראל ששרידיה ובעיקר אלו של העיר הרומית-ביזנטית סקיתופוליס הם מהיפים ביותר שנשתמרו בארצנו.
דרכי הגעה: העיר העתיקה בית שאן היא גן לאומי בהנהלת ראשות הטבע והגנים הלאומיים והיא שוכנת בתוך גבולותיה של העיר בית שאן המודרנית.
מחיר ושעות כניסה: מבוגר 23 ש"ח, ילד 12 ש"ח. קבוצות: מבוגר 19 ש"ח, ילד 11 ₪
שעות פתיחה: אפריל - ספטמבר: 08:00-17:00, אוקטובר- מרץ: 08:00-16:00
דרגת קושי: קלה

בית שאן היא מן הערים הקדומות והחשובות ביותר בארץ ישראל. עיר זו שכנה על אחד מסעיפי "דרך הים", הדרך הבינלאומית החשובה ביותר במזרח הקדום, שהוליכה בין מצרים למסופוטמיה. מיקומה על ציר כה חשוב בלב בקעת בית שאן הפורה ושופע המים, הקנה לה חשיבות אסטרטגית רבה בתקופות הקדומות בארץ ישראל.
מראשית הישוב באתר ועד לתקופה ההלניסטית, התרכז הישוב בתל בית שאן. התל ממוקם על גבעה טבעית ושטחו כ-40 דונם. מהתקופה ההלניסטית ואילך התפרשה העיר אל מעבר לתל ושמה הוסב לסקיתופוליס (עיר הסקיתים על שם עם קדום שמוצאו מקדמת אסיה).
החפירות הראשונות בתל בית שאן נערכו בין השנים 1921-1933 מטעם אוניברסיטת פנסילבניה.
בין השנים 1989-1995 נערכו בתל חפירות מטעם האונ' העברית בראשותו של פרופ' עמיחי מזר.
העיר התחתית הגדולה מהתקופה הרומית ואילך נחפרה לסירוגין מאז שנות ה-50 של המאה
ה-20 ועד שנת 1986. החל משנה זו החלו חפירות מקיפות בעיר במסגרת "הפרויקט הארכיאולוגי בבית שאן" תחת הנהלתה של רשות העתיקות, חפירות הנמשכות גם כיום.
בתל בית שאן נחשפו לא פחות מעשרים שכבות ישוב החל מהאלף החמישי לפנה"ס.
ראשיתו של הישוב בתל הוא מהתקופה הניאוליתית (תקופת האבן החדשה מהאלף החמישי לפנה"ס) האתר נושב גם בתקופה הכלקוליתית (תקופת האבן-נחושת מהאלף הרביעי לפנה"ס) וכן בתקופת הברונזה הקדומה (התקופה הכנענית הקדומה מהאלף השלישי לפנה"ס).
בתקופת הברונזה התיכונה (2000-1550 לפנה"ס) ובניגוד למצופה שכן בתל בית שאן ישוב קטן ופרוז שהשתרע על שטח של כ-12 דונם בלבד.
חוקרים אחדים מזהים את השם אשאן מכתבי המארות המצריים (קללות שנרשמו ביחס לערי כנען על צלמיות חרס או קערות מהמאה ה-19 לפנה"ס) עם העיר בית שאן..
בית שאן נזכרת בוודאות בכתובים החל מתקופת הממלכה החדשה במצרים בתקופת השושלות ה-18 וה-19 המקבילה לתקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל. בין היתר נזכרת העיר בית שאן ברשימת כיבושיו של פרעה תחותמיס ה-3 מהמאה ה-15 לפנה"ס, וכן במכתבי אל עמרנה מהמאה ה-14 לפנה"ס (קובץ של מכתבים מלכותיים כתובים על חרס, שנמצאו באל עמרנה בירתו של פרעה אחנתון מהשושלת ה-18). בתקופה זו היתה בית שאן מרכז השלטון המצרי בעמק.
בחפירות משלחת פנסילבניה נמצאו שתי מצבות אבן גדולות האחת של סתי הראשון משלהי המאה ה-14 לפנה"ס בה נזכרת העיר בית שאן בכתב החרטומים. והשניה מצבת ניצחון של רעמסס ה-2 המתוארכת לראשית המאה ה-13 לפנה"ס.
במקרא נזכרת בית שאן לראשונה בספר יהושע כעיר בנחלת שבט מנשה שלא נכבשה והוסיפה להיות עיר נוכרית בשטחי השבט. העיר בית שאן נזכרת גם בספר שמואל עם תום מלחמת שאול והפלשתים בגלבוע. במלחמה זו הובסו הישראלים ועל חומות העיר בית שאן תלו הפלשתים את גוויותיהם של שאול ושלושת בניו למען יראו ויראו שבטי ישראל.
מהחפירות שנערכו בתל לא נמצאו שרידים המעידים על נוכחות פלשתית בעיר.
בתקופת מלכות שלמה נזכרת בית שאן כאחת הערים בתחום נציבותו של בענא בן אחילוד.
בתקופת שלטונו של רחבעם בן שלמה (שלהי המאה ה-10 לפנה"ס) פלש לארץ ישראל פרעה שישק ממצרים בין יתר הערים שכבש הנזכרות בכתובותיו נמצאת גם העיר בית שאן.
בחפירות האחרונות בעיר נחשפה מצודה ישראלית שחרבה ככל הנראה במסעו של שישק.
העיר שוקמה לאחר הכיבוש המצרי וחרבה שוב בכיבוש האשורי בשנת 732 לפנה"ס.
לאחר הכיבוש האשורי בית שאן היא לא יותר מאשר ישוב קטן וחסר משמעות מדינית שהתקיים עד המאה ה-7 לפנה"ס. מהתקופה הפרסית (539-332 לפנה"ס) נמצאו בתל מספר צלמיות חרס המעידות ככל הנראה שהמקום הוסיף לשמש לפולחן גם בתקופה זו.
בתקופה ההלניסטית (332-63 לפנה"ס) נבנתה תחילה בית שאן כמאחז צבאי למלכים המצרים מבית תלמי, ועם חלוף הזמן הלכה והתפתחה לעיר. העיר בית שאן נזכרת גם בספר מכבים לראשונה בסיפור מסעו של יהודה המכבי לעזרתם של יהודי הגלעד, ומאוחר יותר כעיר אשר בתחומה נערך העימות בין טריפון ליהונתן החשמונאי. סביב שנת 100 לפנה"ס כבש יהוחנן הורקנוס לבית חשמונאי את העיר בית שאן והחריב אותה. מהחפירות הארכיאולוגיות
עולה שהעיר לא נושבה מאז ועד לכיבוש הרומאי בשנת 63 לפנה"ס.
בתקופת הרומית (63 לפנה"ס-324 לספירה) נבנית העיר בית שאן-סקיתופוליס מחדש.
עיר זו שהיתה העיר החשובה ביותר בצפונה של ארץ ישראל הייתה מפוארת במיוחד ואת שרידיה המרשימים ניתן לראות גם כיום. בראש התל שהיווה מעתה ואילך את האקרופוליס של העיר ניצב מקדש גדול ממנו נותרו שרידים מעטים בלבד.
העיר בית שאן בתקופה הרומית הייתה עיר מעורבת וישבו בה יהודים ונוכרים זה בצד זה.
בזמן המרד הגדול מציין ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו כי תושביה היהודים של העיר הצטרפו לשכניהם הנוכרים, ונלחמו יחד כנגד המורדים היהודים. אולם תושביה הנוכרים של העיר לא נטו חסד ליהודים ומספר ימים לאחר הלחימה המשותפת בזמן שהתושבים היהודים נמו את שנתם, הרגו הנוכרים כשלושה עשר אלף איש ובזזו את רכושם.
העיר בית שאן נזכרת לעיתים בהקשרים שונים גם בכתבים יהודים מתקופת המשנה והתלמוד תוך שיבוש שמה הקדום שהפך בשלב זה לביישן. תושבי העיר נקראו ביישנין או ביישנאי.
העיר בית שאן הגיעה לשיאה בתקופה הביזנטית (324-638 לספירה). בית שאן בתקופה זו הייתה עיר נוצרית חשובה מאוד בתחומי ארץ ישראל, ומספר תושביה כארבעים אלף איש.
בתקופה זו הוקפה העיר בית שאן בחומה, ועל הגבעות סביב לה נבנו כנסיות ומנזרים.
לקראת שלהי המאה ה-4 לפנה"ס נחלקת ארץ ישראל בחלוקה מנהלית לשלושה מחוזות, כאשר בית שאן מהווה את בירתו של המחוז השני שנקרא פלסטינה-סקונדה. זמן קצר לאחר הכיבוש הערבי בשנת 636 לספירה, החליטו השליטים האומיים להעביר את מרכז הכובד של המחוז החדש שנקרא ג'ונד אורדון לעיר טבריה. בשלב זה יורדת בית שאן בהדרגה מגדולתה ולאחר רעידת האדמה בשנת 749 לספירה שגרמה לחורבן טוטאלי של העיר הפכה בית שאן או בשמה החדש ביסאן לעיירה קטנה ושולית שהתקיימה במתכונת דומה פחות או יותר ברציפות החל מהתקופה הערבית הקדומה ועד לקום המדינה.
כיום נמצא תל בית שאן וחלק קטן מהעיר התחתית שנחפר במסגרת גן לאומי בית שאן בניהולה של רשות הטבע והגנים הלאומיים. באתר ניתן לראות את העיר התחתית המרשימה מהתקופה הרומית-ביזנטית ובה רחובות, תיאטרון, מקדשים, מרחצאות ועוד.
כמו כן ניתן לטפס על התל ולהתרשם משחזור של ארמון המושל בעיר המצרית הקדומה.
כמו כן מהווה התל נקודת תצפית מדהימה על העיר התחתית והסביבה.

בני אליהו,
עורך האתר