טיול לתל אפק

תל אפק (אנטיפטריס) ומקורות הירקון

טיול החודש הפעם ממש מתחת לאף! בחצר האחורית של גוש דן, בואכה השרון, נמצאת פינת חמד של שדות חיטה, בריכת נופרים, שבילים מתפתלים בינות לאחו הירוק, טחנת קמח, מצודות עתיקות,
ועל כולם מנצח כמובן נחל הירקון....
דרכי הגעה: אל המקום יש להגיע מכיוון מחלף ירקון. לוקחים את כביש מספר 40, ובצומת גנים פונים לכביש מספר 483 עד לכניסה לאתר. מכביש 483 בין פתח תקווה לראש העין פונים לפי השלט לכיוון תחנת הרכבת של ראש העין ומגיעים לשער הגן הלאומי.
מחיר ושעות כניסה: מבוגר 23 ש"ח, ילד 12 ש"ח. קבוצות: מבוגר 19 ש"ח, ילד 11 ₪
שעות פתיחה: אפריל - ספטמבר: 08:00-17:00, אוקטובר- מרץ: 08:00-16:00
דרגת קושי: קלה
ציוד מומלץ: נעלי הליכה נוחות, מים, כובע, מפת סימון שבילים השרון ומערב השומרון (מס' 7).
טלפון לבירורים: 03-9030760

תל-אפק הינו תל גדול המשתרע על פני 120 דונם וממוקם בסמוך לדרך בינלאומית ("דרך הים") המחברת בין מצרים לדמשק. ברדיוס המקומי התל משקיף על "מעבר אפק" המקשר בין הירקון במערב ובין הרי שומרון במזרח. מבט היקפי מראש התל על סביבותיו, מלמד אותנו שיעור חשוב באסטרטגיה. מבט נוסף מזרחה אל "מגדל צדק" (בימים אלה עובר תהליכי שימור ולכן סגור למבקרים) מלמד אותנו על קו ההגנה הרציף ששתי המצודות יוצרות, כאשר מן העבר האחד משתרע מישור הגולש עד לים התיכון ומן העבר השני הגבעות המשתפלות של השומרון. בתל אפק שכנו ערים חשובות ומרכזיות החל מתקופת הברונזה הקדומה ועד ראשית התקופה הביזנטית. כאן מקומה של העיר המקראית אפק הנזכרת כמחנה פלשתי, בעת מלחמתם בבני ישראל בקרב "אבן העזר".
למיקומו האסטרטגי של תל אפק מצטרף יתרון נוסף לא מבוטל, שכן התל יושב על מעיינות ראש העין המהווים את מקורותיו של נחל הירקון. מעיינות אלה נובעים כל השנה, והם סיפקו שפע של מים לאורך כל תולדות הישוב בתל אפק.
על תולדות הישוב בתל אפק בתקופה המקראית אתם מוזמנים ללחוץ על הקישור הבא : תל אפק
חשיבות מקורות הירקון ניכרת עד למאה ה-20 שכן בתקופת השלטון הבריטי הוקמה במקום תחנת שאיבה שסיפקה את המים לירושלים!!! מבנה תחנת השאיבה ההרוס עדין עומד במקום.
בתקופה ההלניסטית נקרא המקום pegai (מעיינות) על שם מעיינות הירקון. השם השתמר בשם הכפר הערבי הסמוך פג'ה שהתקיים כאן עד למלחמת העצמאות. בתקופה הרומית הקים כאן המלך הורדוס עיר גדולה ומשגשגת שנקראה אנטיפטריס על שם אביו אניטפטר האדומי. הערבים קוראים לנחל הירקון "אבו בוטרוס" כשיבוש השם אנטיפטריס.
העיר אנטיפטריס חרבה ברעש אדמה בראשית התקופה הביזנטית בשנת 363 לספירה.
בתקופה הערבית הקדומה, בתקופתם של החליפים לבית אומייה, שוקם המקום ונבנה בו ארמון מבוצר גדול. בתקופה הצלבנית נבנתה כשני קילומטר מדרום מזרח לתל, על האתר הקרוי מגדל אפק או מגדל צדק, מצודה צלבנית שזכתה לשם "מירבל". על תל אפק עצמו לא נמצאו שרידים מהתקופה הצלבנית שבוודאי היו שם. גם מהתקופה הבאה, קרי התקופה הממלוכית, לא נמצאו שרידים ארכיאולוגים על התל, למרות שתחנת הדרכים הממלוכית שזכתה לשם "עוג'ה" שכנה בודאי בראשו. עבודות הפילוס של המצודה העות'מאנית שנבנתה בשנת 1571 מחקו כל זכר למבנים שהיו על התל בתקופות הקודמות. המצודה נקראה "ראס אל עין" או "בינאר באשי", שיבוש ערבי של השם הטורקי "פינאר באשה" קרי ראש המעיין, ושרידיה נראים עד היום על ראשו של התל.  
תל אפק נמצא כיום במסגרת "גן לאומי ירקון" בהנהלת רשות הטבע והגנים הלאומיים. במקום נעשו עבודות  לשימור המצודה העות'מאנית ובית המושל המצרי מתקופת הברונזה המאוחרת.
מתל אפק אתם מוזמנים לצאת לסיור על גדותיו של נחל הירקון לעבר גן לאומי מקורות הירקון.
בקטע זה של נחל הירקון זורמים מים צלולים המאפשרים את קיומם של מיני צמחים ובעלי חיים. בדרככם תוכלו למצוא בריכה של נופר צהוב בה נוהגים דייגים חובבים להטיל חכותיהם. בהמשך הדרך נמצא כפר הבפטיסטים שהוקם ע"י נוצרים בפטיסטים בשנת 1956.
בסמוך לכפר שוכנת טחנת הקמח מיר שקיבלה את שמה מהכפר אלמיר ששכן בסמוך עד מלחמת העצמאות בשנת 1848. טחנת מיר היא הראשונה מכיוון מזרח מבין חמש טחנות קמח שפעלו 
לאורכו של הירקון: טחנת מיר, טחנת אבו רבאח, טחנת פרוחיה, "עשר טחנות" והטחנה האחרונה
"שבע טחנות" עליה כתבנו בטיול הקודם טיול לתל גריסה  
טחנות הקמח לאורכו של הירקון נזכרות בכתובים לראשונה במאה ה-9 לספירה בתקופה הערבית הקדומה, וכמו כן בתעודות מתקופה הצלבנית. אולם על פי הממצאים נראה שחלקן ובניהן טחנת הקמח מיר התקיימו עוד קודם לכן. 
הממצאים בשטח מצביעים שטחנת הקמח מיר נוסדה עוד בתקופה הרומית והיא פעלה במתקונת דומה גם בתקופה הביזנטית, ערבית, צלבנית, ממלוכית ועות'מאנית. הטחנה היתה בנויה משתי קומות ולה שישה זוגות של אבני ריחיים. 
בתקופה הצלבנית נזכרת הטחנה כ"טחנה למטה ממירבל" (מירבל הוא כאמור המבצר הצלבני ששכן במגדל אפק).  תחילה היתה הטחנה בבעלותו של הוגו איש אבלין (יבנה) ומאוחר יותר בשנת 1158 נמסרה הטחנה למסדר ההוספיטלרים. טחנת מיר התקיימה עד שנות השמונים של המאה ה-19 לספירה, אז החלה לפעול טחנת אבו רבאח וטחנת מיר פסקה מלפעול..

תל אפק  צילום: בני אליהו

קטע ממצודת "בינאר באשי" בתל אפק

מקורות הירקון מבט מתל אפק

מגדל אפק (מגדל צדק)