תל צפית (תל א-סאפי)
"ויגד לשאול כי-ברח דוד גת ולא-יסף עוד לבקשו"
שמואל א' פרק כ"ז פסוק 4
מבוא על תל צפית
נ.צ 1359/1237. תל צפית נמצא במקום כניסתו של נחל האלה לשפלה על גדתו הדרומית כ-3 ק"מ מדרום-מזרח לקיבוץ כפר מנחם. שטחו של תל צפית כ-300 דונם והוא אחד התלים הגדולים והחשובים בארץ ישראל. תל צפית מזוהה עם העיר הפלשתית גת.
העיר גת נזכרת לראשונה במכתבי אל עמרנה מהמאה ה-14 לפנה"ס מקובל לזהות את המלכים "שוורדתא" ו"עבדי-אשתרתי" הנזכרים במכתבים אלה, עם מלכיה של העיר גת.
העיר גת נזכרת לראשונה בספר יהושע כעיר בקונפדרציה הפלשתית (יהושע פרק י"ג פסוק 3).
בספר שמואל נזכרת העיר רבות בעיקר בהתייחסות לקורות חייו של המלך דוד, וכן נזכר העומד בראשה של העיר, אכיש מלך גת. בספר מלכים א' נזכר שמעי בן גרא שמחפש את עבדיו אצל אכיש מלך גת בניגוד לציווי המלך שלמה. בספר מלכים ב' מסופר שחזאל מלך ארם נלחם עם תושבי העיר גת וכבש אותה.
חפירות ארכיאולוגיות בתל צפית
1899 הקרן הבריטית לחקירת א"י בראשותם של בליס ומקליסטר.
חפירות חדשות של אונ' בר אילן בראשותו של פרופ' אהרון מאיר החלו בשנת 1996 והן עדיין בעיצומן. בפרויקט המחקר והחפירות של תל צפית נתקלנו בתופעה יוצאת דופן לטובה שברצוננו לציין, זהו אתר האינטרנט של תל צפית שעורך פרופ' אהרון מאיר שעומד בראש הפרויקט.
זהו ללא ספק אתר מצוין ובו תוכלו למצוא סיכומים על החפירות, מידע על הפלשתים ולאחרונה נוסף לו בלוג שמביא את החדשות האחרונות על החפירות וכן אפשרות להגיב על הכתוב.
כמו כן יש סיכום מצוין על האתר בעברית משם שאבתי את מירב המידע על האתר.
נראה שבאתר הושקעו מאמצים וזמן יקר ועל כך מגיעים לפרופ' אהרון מאיר כל השבחים.
תולדות הישוב תל צפית
תל צפית נושב לראשונה עוד בראשית תקופת הברונזה הקדומה (שלב 1).
הישוב המשיך להתפתח בשלב השני של התקופה ( שלב בו החל תהליך ראשית העיור בארץ ישראל), ולשיאו הגיע בשלב השלישי (תקופת הברונזה הקדומה 3).
החפירות החדשות באתר חשפו עד כה רק מעט משלבים אלו, אם כי ע"פ הממצאים מהחפירות ובעיקר מהסקר שנערך במקום, נראה שהישוב מתקופת הברונזה הקדומה בתל צפית היה אחד הישובים הגדולים והאינטנסיבים ביותר בארץ.
שרידים מעטים (בעיקר ממזרח לתל ) נמצאו גם מתקופת הברונזה הביניימית המעידים על ישוב בתל צפית גם בתקופה זו.
העדויות לישוב בתל צפית בתקופת הברונזה התיכונה הן מעטות למדי וכוללות חרסים לא רבים שנמצאו בסקר, ולאחרונה בסמוך לפסגת האתר נחשף קטע מביצורי האתר הכולל חלקלקה וקטע של חומה או מגדל בנוי אבן. נראה שבשלב זה הצטמצמה העיר ויתכן שהישוב בשלב זה התרכז רק בחלקו העליון של התל.
תקופת הברונזה המאוחרת היא תקופת פריחה בתל צפית כפי שהדברים באים לידי ביטוי הן במכתבי אל עמרנה והן בממצא הארכיאולוגי בשטח. בחפירות האחרונות נחשף מבנה גדול מימדים הכולל חצר פנימית עם עמודים. בתוך המבנה ומסביב לו נחשפו ממצאים רבים ומגוונים הכוללים כלים מקומיים וכלי יבוא וכן מספר חפצים עם זיקה מצרית מובהקת בניהם חרפושיות וחותמות וכן שברי חרסים עם כיתוב בכתב ההיראטי המצרי.
תקופת הברזל 1 מיוצגת בתל צפית היטב בתרבות החומרית הפלשתית ובעיקר בקראמיקה
הדו-גונית המאפיינת תקופה זו. העיר שנוסדה בתל צפית בתקופה זו מתפרשת על חלקים נרחבים מהתל אם כי עד כה נתגלו בחפירות החדשות מספר מצומצם של מבנים ארכיטקטוניים.
לקראת סופה של התקופה נראה שישנה התנוונות בתרבות החומרית הפלשתית.
תקופת הברזל 2 מהשלב הראשון של תקופה זו המתוארך למאה ה-10 לפנה"ס נמצאו
כלים עם חיפוי בצבע אדום. זהו עיטור אופייני לתקופה בעל השפעה מקומית מובהקת.
הממצא המעניין מתקופה זו הוא שבר של קערה ועליו נכתב בכתב האלף בית בסגנון הכתב הפרוטו כנעני : "אלות... ולת...". מנהל הפרויקט פרופ' אהרון מאיר מפרש את הכתוב כשני שמות פלשתיים ומציין את דימיונם הרב לשם המקראי "גולית".
השכבה הבאה מהמאה ה-9 לפנה"ס מיוצגת כמעט בכל שטחי החפירה החדשים.
שכבה זו נשמרה היטב כתוצאה מהחורבן והיא כוללת הכול מהרצפה ועד לתקרה.
בשטחים שנחפרו נחשפו בתים פרטיים ומבני תעשיה מקומית. בשכבה זו נמצאו מאות כלים שלמים מקומיים ומיובאים, וכן חפצים רבים נוספים מאבן, מתכת, עצם, פייאנס ועוד.
כמו כן נמצאו בחפירות מעט כתובות, חותמות ואף בולות.
בסביבת תל צפית נמצאה תעלה חפורה בידי אדם שמקיפה את התל משלושת עבריו (ממזרח, דרום ומערב) בבדיקות שונות שנעשו הוברר שהמדובר בשרידים של מערכת מצור מונומנטאלית ומשוכללת, ולדעתו של פרופ' מאיר היא שייכת לתקופת המצור שהטיל חזאל מלך ארם על העיר גת, כפי שנכתב במקרא (מלכים ב' פרק י"ב פסוק 18). שרידיה של מערכת המצור סביב תל צפית הם הקדומים ביותר המוכרים לנו כיום בעולם כולו!!!
העיר גת של שכבה זו חרבה אם כן במצור הארמי במחצית השניה של המאה ה-9 לפנה"ס.
נראה שחורבן העיר גת היה הרסני במיוחד, שכן בשכבה הבאה המיוצגת בתל צפית,
ירדה העיר גת מגדולתה ושטחה הצטמצם בהרבה. משכבה זו נמצאו בחפירות הישנות בתל צפית מספר ידיות עם חותם "למלך", טביעות חותם עבריות עם שמות פרטיים, וכן משקולות "נצף" ו"שקל", המעידים על קשריה ההדוקים של העיר גת עם ממלכת יהודה.
התקופה הפרסית בתל צפית מיוצגת בעיקר בבור גניזה שנחשף בחפירות הישנות ובו מצבור של חפצי פולחן רבים ומגוונים, השייכים לתקופה. כמו כן בסקרים ובחפירות האחרונות נמצאו עדויות (אם כי מעטות באופן יחסי) לישוב בתקופה זו.
התקופות המאוחרות
מהתקופה ההלניסטית ועד התקופה הצלבנית ישנן עדויות מעטות לפעילות על התל ונראה שתל צפית לא נושב בתקופות אלו. בתקופה הצלבנית נבנתה על התל מצודה שזכתה לכינוי
עם חלוף הזמן הורחבה המצודה וכן נוסד כפר בסמוך. .Blanche Garde
המצודה והכפר נכבשו בשנת 1191 לספירה בידי כוחותיו של צאלח-א-דין.
בראשית המאה ה-13 לספירה חזרו המצודה והכפר לידיים צלבניות אולם בשנת 1244 נכבש המקום שוב בידי המסולמים שהפעם גם פירקו את המצודה.
במקום ייסדו המוסלמים כפר חדש תל א-צאפי שהתקיים כאן עד מלחמת העצמאות.
לאחר המלחמה ניטש הכפר.
חפירות תל צפית במזרח התל
תל צפית מבט ממערב
תל צפית מבט מצפון מערב
"כתובת גולית". התמונה באדיבות משלחת החפירות לתל צפית/גת
אגן שנמצא בחפירות תל צפית
