תל יקנעם

"מלך קדש אחד. מלך יקנעם לכרמל אחד"
יהושע פרק י"ב פסוק 22

מבוא על תל יקנעם
נ.צ 1604/2289 תל יקנעם הוא תל גדול הבולט מעל פני השטח בסמוך למושבה יקנעם של ימינו, בגבול עמק יזרעאל והר הכרמל. שטחו של התל כ-40 דונם.
תל יקנעם חולש על מוצא אחת הדרכים החשובות בעת העתיקה, ואדי מילח.   
תל זה הוא ללא ספק אחד התלים הגדולים והחשובים באזור, ותלים קטנים הסמוכים אליו כגון תל קירי ותל קשיש היו ישובי לווין בתקופות שונות לעיר הגדולה יקנעם.  
הישוב בתל יקנעם נשמך ברציפות למן תקופת הברונזה הקדומה ועד התקופה הממלוכית.
יקנעם נזכרת לראשונה ברשימת מסעו של תחותמיס ה-3 מלך מצרים.
במקרא נזכרת העיר רק בספר יהושע, בו מופיע מלך יקנעם כאחד משלושים ואחד המלכים אותם ניצח יהושע. בהמשך נזכרת יקנעם כעיר לויים בתחומי שבט זבולון.
באונומסטיקון של אוסביוס נזכרת יקנעם ככפר בשם "קמונה", שישה מילין מלגיו (היא לג'ון בסמוך לתל מגידו). כמו כן נזכרת העיר בתעודות מהתקופה הצלבנית והממלוכית.
 
חפירות ארכיאולוגיות בתל יקנעם
משלחת מטעם האונ' העברית בראשותו של פרופ' אמנון בן תור.

תולדות הישוב בתל יקנעם
ראשיתו של הישוב בתל יקנעם החל בתקופת הברונזה הקדומה  על כל שלביה כפי שמעידים השרידים הקראמים שנמצאו במקום.
שרידים קראמים נמצאו גם מתקופת הברונזה התיכונה 1 המעידים על ישוב גם בתקופה זו.
השרידים הארכיטקטונים הקדומים ביותר שנמצאו בחפירות תל יקנעם עד כה שייכים
לתקופת הברונזה התיכונה 2. בשלב הראשון של תקופה זו נחשפו שתי מערכות ביצור המערכת הראשונה כוללת חומה ומגדל. ואליו המערכת השניה כוללת חומה וחלקלקה. 
בשלב השני של תקופה זו (תקופת החיקסוס) נחשפו ביצורי האתר הכוללים חומה ומגדל.
בתקופת הברונזה המאוחרת ,על כל שלביה, שכנה במקום עיר פרוזה, השכבה האחרונה מתקופה זו חרבה בשריפה עזה, שהותירה שכבת חורבן של למעלה ממטר.
שלוש השכבות הבאות בתל יקנעם הן מתקופת הברזל 1. הישוב בתל בתקופה זו ככל הנראה לא היה מבוצר. הממצא הארכיטקטוני החשוב ביותר שנמצא עד כה מתקופה זו, הוא מבנה ששימש להפקת שמן זית ועל כן זכה לכינוי "בית השמן". מבנה זה מורכב מחצר וממספר יחידות מגורים. במבנה נמצאו כלי חרס רבים הנמנים על שלושה טיפוסים:
כלים מקומיים הממשיכים את מסורת תקופת הברונזה המאוחרת.
כלים ממקור פניקי מובהק , חלקם ככל הנראה יובא מפניקיה.
כלים הדומים ל"קראמיקה הפלשתית" שנמצאו בדרום הארץ ובאזור החוף.
השכבה האחרונה חרבה בשריפה אדירה ומיוחסת לכיבושי המלך דוד.
השכבה הבאה היא שכבת מעבר קצרה בין תקופת הברזל 1 לתקופת הברזל 2.
הממצאים משכבה זו ובניהם קטעי ריצוף, מתקנים, טאבונים וכד' מעידים שהיה זה ישוב דל.
הישוב הבא בתל יקנעם הוא מראשית תקופת הברזל 2 זהו ישוב שאינו מבוצר ממנו נחשפו שרידים של מבני מגורים וכן מיתקן חקלאי.
בשלב הבא הוקף הישוב בחומת סוגרים מרשימה במימדיה, וכן נחשפה מערכת אספקת המים של העיר. שכבה זו חרבה כנראה בשלהי המאה ה-10 לפנה"ס יתכן שע"י פרעה שישק.
השכבה הבאה בתל יקנעם מייצגת ישוב דל, שמאפיינים אותו בורות רבים.
השכבה הבאה היא ככל הנראה מראשית המאה ה-9 לפנה"ס. העיר יקנעם בתקופה זו נושבה בצפיפות, ונבנתה בה חומה כפולה חדשה  שהושתתה על חומת הסוגרים הקודמת.
גם בישוב זה נחשפה מערכת אספקת המים הדומה מאוד למערכת של הישוב הקודם.
שכבה זו נסתיימה ככל הנראה עם הכיבוש האשורי בשנת 732 לפנה"ס.
שכבת הישוב הבאה משלהי המאה ה-8 ועד שלהי המאה ה-7 לפנה"ס מיוצגת בתל בישוב דל למדי ופרוז ששרידיו נפגעו קשות מפעולות הבניה של השכבה הבאה.
התקופה הפרסית מתאפיינת בתל יקנעם בשלוש שכבות ישוב.
שתי השכבות הראשונות הן שכבות של ישוב פרוז. ראוי לציון מבנה שאחד מחדריו רוצף בלוחות אבן. בחדרי הבית נמצאו קנקני אגירה רבים ונראה שהמבנה שימש כמחסן.
כמו כן נחשף מבנה נוסף שאופייני לאדריכלות הפניקית, אף מבנה זה שימש כמחסן.
השלב האחרון בתקופה זו מתאפיין במספר בורות גדולים שמטרתם לא ברורה.

תל יקנעם בתקופות המאוחרות
תל  יקנעם המשיך להיות מיושב גם בתקופה ההלניסטית. בתקופה הרומית נראה שהישוב עבר לגבעת יקנעם עילית של היום. מהישוב של התקופה הביזנטית נחשפו עד כה שרידים מעטים בלבד. בתקופה הערבית הקדומה היה בתל ישוב עירוני פרוז מתוכן היטב.
מהתקופה הצלבנית נחשפה כנסייה וכן חומת הישוב. בתקופה הממלוכית התרכז הישוב באזור הכנסייה הצלבנית בלבד.