תל שומרון

תל שומרון

"ומלך ישראל ויהושפט מלך-יהודה ישבים איש על-כסאו מלבשים בגדים בגרן פתח שער שמרון וכל-הנביאים מתנבאים לפניהם"
מלכים א' פרק כ"ב פסוק 10

מבוא על תל שומרון
נ.צ 168/187 תל שומרון שוכן כ-10 ק"מ מצפון מערב לשכם. העיר המקראית שומרון מזוהה בוודאות עם תל זה. העיר שומרון מורכבת משני חלקים: עיר עליונה (אקרופוליס) ועיר תחתונה. שטחה של העיר שומרון אינו ודאי, היות והחפירות מצומצמות ונערכו בעיקר בעיר העליונה, וכמו כן השתמרותם של שרידי התל דלה. בכל זאת ככל הנראה גודלה של העיר הישראלית הוא כ-600 דונם. שומרון וירושלים הן הערים הגדולות ביותר בארץ ישראל בתקופת הברזל. העיר שומרון היא בירת ממלכת ישראל מתקופת המלך עמרי ,שיסד את העיר והפכה לבירתו, במקום הבירה הקודמת שבתרצה (המזוהה עם תל אל פארעה צפון).

חפירות ארכיאולוגיות בתל שומרון
1908-1910 אוניברסיטת הארוורד.
1931-1935 משלחת מאוחדת של מספר מוסדות בראשותו של ג"וו קרופוט.

תולדות הישוב בתל שומרון
תקופת הברונזה הקדומה 1 תל שומרון נוסד לראשונה. בחתך שנעשה בתל זוהו חרסים מישוב זה אם כי אופיו ותוכנית בנייתו לא נהירים עקב המידע המצומצם.
תקופת הברזל 2 הישוב הבא בתל שומרון מתחדש רק בתקופה זו במאה ה-10 לפנה"ס. בשלב הראשון היה זה כפר ישראלי קטן ממנו נחשפו קירות מועטים, מתקנים החצובים בסלע האם, ושברי חרס האופייניים לתקופה (יתכן שזו הייתה נחלתו של שמר ממנו רכש עומרי את המקום כמסופר במקרא בספר מלכים).
בשלב השני במאה ה-9 לפנה"ס נהרס הכפר ובפסגת התל נבנה ארמון מפואר.
הארמון בנוי מאבני גזית מסותתות להפליא ומתאומות זו לזו, והוא דומה בסגנונו לארמונות מטיפוס "בית חילאני". זהו אחד המבנים הגדולים והיפים ביותר שנחפרו אי פעם בארץ. הארמון והחומה הפנימית המרשימה שהקיפה אותו, מיוחסים למלך עמרי.
בשלב השלישי ממאה ה-9 לפנה"ס בתקופתו של המלך אחאב, נבנה מתחם מלכותי אדיר. המיזם הוא עצום בהיקפו, ודרש את הרחבת פסגת ההר במילוי מלאכותי של אלפי טונות עפר. את המתחם הקיפה חומה כפולה, ומחוץ לחומה מצד דרום נחשף מסד של מגדל מאסיבי. בצד מזרח נחשף ככל הנראה שער העיר, ובסמוך לו מגדל. בסמוך לארמון המלך נבנה מבנה מנהלי שזכה לכינוי "בית האוסטרקאות", היות ונתגלו בו 102 חרסים הידועים כ"חרסי שומרון". על גבי החרסים כתובות עבריות בדיו, שתוכנן תעודות משלוח של שמן ויין. "חרסי שומרון" הם ככל הנראה מזמנו של המלך ירבעם השני (748-784 לפנה"ס). בצפון האקרופוליס נמצאו שרידים מועטים של מבנה שזוהה כארמון נוסף, ובו נחשפו עיטורי שנהב ובולות טין של תעודות ממלכתיות. מבנה זה זכה לכינוי "בית השן", בהתאם למסופר בספר מלכים שם נכתב כי המלך אחאב בנה את בית השן. בפינה הצפון-מערבית של מתחם האקרופוליס נחשפה בריכה גדולה.
העיר שומרון בשלב זה נכבשה וחרבה ע"י האשורים.
בשלב הבא משלהי המאה ה-8 לפנה"ס הפכה שומרון לאחר כיבושה לפחווה אשורית.
בתקופה הפרסית הייתה זו פחווה פרסית. מתקופות אלו נותרו שרידים בודדים בלבד, ועל כן לא ניתן לשחזר את תוכנית הערים.