תל שכם (תל בלאטה)

"ויאמר ישראל אל-יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם..."
בראשית פרק ל"ז פסוק 13

מבוא על תל שכם
העיר העתיקה שכם שוכנת בתל בלאטה נ.צ 176/180. שטחו של תל שכם כ-50 דונם.
שכם נזכרת לראשונה בכתבי המארות המצריים וכן בכתובת ח'ו-סבכ המיוחסת לפרעה שנוסרת ה-3 שני האזכורים הם מן המאה ה-19 לפנה"ס וכך נכתב בכתובת חוסבך :
"הוד מלכותו הגיע לארץ זרה ששמה שכם ואז נפלה שכם יחד עם רת'נו העלובה".
במקרא נזכרת שכם פעמים מספר בספר בראשית וקשורה בעיקר ביעקב ובפרשת דינה.
כמו כן נזכרת שכם בספר יהושע, בספר שופטים (המלכת אבימלך) וספר מלכים.

חפירות ארכיאולוגיות בתל שכם
1913-1914 א' זלין בחסות הממשלה האוסטרית.
1926-1933 א' זלין בחסות ממשלות גרמניה והולנד.
1956-1964 משלחת מטעם בתי הספר האמריקניים לחקר המזרח בראשות ג"א רייט.
1966-1973 "המשלחת המאוחדת לחפירות שכם" משלחת אמריקאית.

תולדות הישוב בתל שכם
תקופת הברונזה התיכונה 1 העיר שכם נוסדה לראשונה. בתקופה זו שכם היא העיר החשובה ביותר בהר המרכזי, וכך תישאר גם בתקופה הבאה (ברונזה תיכונה 2).בין שרידי העיר ראויה לציון רחבה מרובעת מוגבהת שזוהתה כבמת פולחן. החופרים מציינים שהעיר הייתה פרוזה, אולם מכתובת חוסבך עולה בבירור שהעיר הייתה במצור בימי שנוסרת ה-3.
אם כן נראה שביצוריה לא נשתמרו, או שפורשו בצורה לא נכונה.
תקופת הברונזה התיכונה 2 העיר שכם בשיא פריחתה. התל עצמו ששטחו כאמור
כ-50 דונם הוא למעשה מרכזה המבוצר של עיר גדולה הרבה יותר, ששטחה כ-150 דונם. מרביתו של שטח זה נמצא כיום מתחת למבנים מודרניים (מחנה הפליטים בלאטה).
ביצורי העיר שכם מורכבים ומרשימים, וחלו בהם מספר שינויים במהלך התקופה.
החופרים מציינים שמתקופה זו נמצאה החומה הראשונה של העיר חומה D  (אם כי כפי שציינו לעיל הממצא סותר את הכתוב ויתכן שחומה זו קשורה דווקא לתקופה הקודמת).
בנוסף הוקמה חומה פנימית מאסיבית נוספת, חומה 900 ,שתחמה את החלק המערבי של העיר והפכה אותו לאקרופוליס. בשטח זה הוקמו מספר מבנים בעלי אופי פולחני, על גבי במת הפולחן מהשכבה הקודמת שזכו לכינוי "מקדשי החצר".
בשלב הבא הוקמה סוללת עפר גדולה וחומת בחנים שגובהה כ-5 מטר חומה C
החופרים מייחסים את החומה לתקופת החיקסוס, אולם יתכן שהחומה קודמת לתקופתם.
בשלב הבא הוקמה מחדש מערכת הביצורים והורחבה בשיעור רב. הסוללה הוגבהה והוקמה חומה חדשה, חומה קיקלופית מאבני ענק חומה A, וכן חומה נוספת של קדמות ונסוגות במזרח ובצפון התל חומה B, שנבנתה מעל הסוללה (וככל הנראה הייתה תוספת מאוחרת).
השיפוע בין שתי החומות מולא וטויח והפך לחלקלקה.
השער הצפוני מערבי בחומה A הוא "שער סורי" מסיבי עם שלושה פתחים. השער המזרחי רחב הרבה יותר ולו שני פתחים שער זה מוקם בחומה B. בתקופה זו נבנה על גבי "מקדשי החצר" מבנה חדש אף הוא בעל אופי פולחני שזכה לכינוי "מקדש המגדל" (בדומה למקדשים שנמצאו בחצור ומגידו). כמו כן נחשף ארמון המושל ובסמוך לו מקדש נוסף שיתכן והיה מקדשו הפרטי של המושל. שכם של שכבה זו חרבה בשריפה במסגרת כיבושה של ארץ ישראל על ידי הפרעונים המצריים מהשושלת ה-18.
תקופת הברונזה המאוחרת 1 בעיר שכם שוקם השער המזרחי ונבנה בו מגדל שמירה חדש. כמו כן נעשה שימוש מחודש בחומה B. השער הצפוני-מערבי אף הוא כנראה נבנה מחדש .
על גבי "מקדש המגדל" הוקם מבנה פחות מסיבי שזוהה כמקדש.
תקופת הברונזה המאוחרת 2 תקופת אל-עמרנה, המאה ה-14 לפנה"ס. העיר שכם בשיאה. בעיר נחשף חלק של מבנה מרשים, ככל הנראה ארמון המלך. מכלול עשיר ומגוון של כלי חרס תמימים נמצאו בחדר תת קרקעי. שני לוחות כתובים בכתב היתדות וכן ממצאים רבים נוספים, כולל ממצא עשיר מקבר שנתגלה בהר עיבל ומשויך לתקופה. ממכתבי אל-עמרנה ידועה לנו זהותו ופועלו של מלך העיר לבאיה. מהמכתבים עולה כי שכם הייתה עיר-ממלכה עצמאית בעלת משקל במרחב ולא אחת המרתה את פי השלטון המצרי, ששלט בעיר "על הנייר בלבד". 
תקופת הברונזה המאוחרת 3 העיר שכם חרבה בשריפה גדולה סמוך לשנת 1350 לפנה"ס. חורבן העיר קשור ללא ספק בניסיון לחסל את שכם כגורם מדיני-פוליטי עצמאי מרכזי באזור. הישוב אומנם התאושש מהחורבן אך אוכלוסייתו צומצמה והעיר שכם לא חזרה לימי הזוהר מתקופת אל-עמרנה.
תקופת הברזל 1 בניגוד למרבית הערים בתקופה זו, על העיר שכם לא עובר החורבן המתבקש מהמעבר בין תקופת הברונזה המאוחרת לתקופת הברזל. שכם ממשיכה להתקיים עד סוף המאה ה-12 לפנה"ס רק אז חרבה העיר. יש המקשרים את החורבן לסיפור אבימלך בספר שופטים.
תקופת הברזל 2  לאחר פער של כמאה שנים העיר שכם נבנית מחדש. בניה זו היא ירודה באיכותה ודלה מאוד. נראה ששכם היא לא יותר מישוב קטן, דל ולא מבוצר.
שכבה זו חרבה בשריפה עזה שמיוחסת למסע פרעה שישק.
השכבה הבאה בנויה בקפידה ותוכנית הישוב מעידה על תכנון מרחבי. בעיר נבנית מחדש החומה מתקופת הברונזה המאוחרת חומה B. שכם בשלב זה חוזרת לקבל מעמד של עיר.
בניית ישוב זה מיוחסת לירבעם בן נבט. עיר זו המשיכה להתקיים עד אשר נכבשה ונחרבה ע"י האשורים, עם חורבן ממלכת ישראל כולה.
בשכבה הבאה תל שכם הינו כפר קטן ודל תחת שלטון האשורים. כפר זה נחרב פעמיים בשריפה גדולה במהלך המאה ה-7 לפנה"ס. את אחד החורבנות אפשר ליחס למלך יאשיהו בניסיונו להשתלט על שטחים שהיו לפנים תחת שלטון ממלכת ישראל עם הנסיגה האשורית. החורבן השני יכול להיות מיוחס לפרעה נכו ממצרים.
התקופה הבבלית העיר שכם נזכרת בספר ירמיהו בסיפורו של ישמעאל בן נתניה כישוב יהודאי. בשכבה זו הוקם ישוב חדש בשכם (יתכן שהוא נוסד עוד בשלהי תקופת הברזל). ישוב זה הוסיף להתקיים גם בראשית התקופה הפרסית כפי שמעידים כלים מיובאים מיוון שמתוארכים לשלהי המאה השישית תחילת המאה החמישית לפנה"ס.