תל שרע (תל א-שריעה)
"ויתן-לו אכיש ביום ההוא את-צקלג לכן היתה צקלג למלכי יהודה עד היום הזה"
שמואל א' פרק כ"ז פסוק 6

מבוא על תל שרע
נ.צ 119/088. מיקומו של תל שרע על הגדה הצפונית של נחל גרר בנגב המערבי.
שטחו של התל כ-20 דונם. תל שרע מזוהה עם העיר המקראית צקלג. העיר צקלג נזכרת לראשונה במקרא כעיר שדה פלשתית אותה נתן אכיש מלך גת לדוד.

חפירות ארכיאולוגיות בתל שרע
1972-1979 אונ' בן גוריון בראשותו של אליעזר אורן.

תולדות הישוב תל שרע
תקופת הברונזה הביניימית .משכבה זו בתל שרע נמצאו שרידים דלים בלבד, וניתן לקבוע במידה רבה של ודאות שהיה זה ישובים של אוהלים ומבנים ארעיים.
תקופת הברונזה התיכונה 2 בשלהי התקופה הוקמה בתל שרע עיר כנענית גדולה ומתוכננת היטב בעלת קשרי חוץ, שהתקיימה ברציפות עד סוף תקופת הברונזה. עיר זו כערים אחרות שנבנו בתקופה במרחב הדרומי של הארץ היוו למעשה עורף כלכלי, צבאי ומדיני למדינת הדלתא החיקסוסית שבמצרים התחתונה. בעיר נמצאו מבני ציבור ובתים פרטיים. ראוי לציון שרידי בניין מסיבי אולי ארמון, שהתקיים גם בתקופה הבאה.
תקופת הברונזה המאוחרת העיר בתל שרע ממשיכה בפריחתה. משלב זה נמצאו כלים מיובאים רבים קיפרים ומקנים. כמו כן נחשף מבנה בעל אופי מצודתי בנוי לבנים מטיפוס מצרי מובהק  שזכה לכינוי "בית המושל". מעיר זו נחשפה גם חצר נרחבת מגודרת שעל פי הממצא החומרי שבה שימשה כאתר פולחן.
בשלב מאוחר יותר נבנה על גבי החצר בניין גדול בו נמצאו כלי פולחן רבים, כלי בהט, חותמות, חפצי שנהב ועוד. שכבה זו חרבה בשריפה.
השכבה הבאה מיוצגת בממצא עשיר האופייני לשלב האחרון של תקופת הברונזה המאוחרת ולראשית תקופת הברזל (מחצית ראשונה של המאה ה-12 לפנה"ס).
בשכבה זו לא נמצאו כלים מיובאים קיפרים ומקינים, ולא נמצאה קראמיקה פלשתית.   תופעה דומה נחשפה גם בערים בית שאן (שכבה 6) מגידו (שכבה 7א) ולכיש (שכבה 6).
בין הממצאים ראויים לציון מספר כלי חרס ועליהם כתובות מצריות. הכתובות הן כתובות הקדשה על קערות מנחה, והקשרן פולחני. מציאתן מעידה על נוכחות של פקידים וחיל מצב מצרי במקום, והן מיוחסות לתקופתו של רעמסס ה-3 (1182-1152 לפנה"ס).
העיר בתל שרע בשלב זה כמו הערים בית שאן, מגידו ולכיש היא עדיין מרכז מצרי מובהק אם כי לא לזמן רב. העיר של שכבה זו חרבה בשריפה.
תקופת הברזל 1 על התל  נוסד ישוב פלשתי מובהק כפי שמעיד הממצא החומרי.
מישוב זה נחשפו בעיקר מתקנים שונים ובורות אגירה, וכן בתי מגורים מטיפוס
"ארבעת המרחבים". ישוב זה לא חרב והוא ממשיך בטבעיות אל התקופה הבאה.
תקופת הברזל 2 כאמור בתקופה זו צקלג היא עירו של דוד המלך. שכבה זו היא שיא פריחתו של הישוב בתקופת הברזל. בעיר זו נבנו לא פחות מארבע שלבים שונים, והישוב ניכר בתכנון עירוני קפדני הכולל רחובות ובניינים נאים, וכן בתי מגורים מטיפוס "ארבעת המרחבים" שנבנו ישירות על בתי "ארבעת המרחבים" מהשכבה הקודמת.
השלב האחרון בישוב הוא מהמאה ה-9 לפנה"ס. ישוב זה חרב בשריפה.
בשכבה הבאה מהמאה ה-8 לפנה"ס, נחשפו שרידים מרשימים של רחוב ומשני עבריו בניינים שקירותיהם נבנו מאבני גזית. בניה מגזית היא סימן היכר מובהק לבניה ממלכתית ויתכן שעיר זו נבנתה ע"י אחד ממלכי יהודה אולי המלך עוזיהו.
עיר זו חרבה בשריפה ע"י האשורים, ככל הנראה בימי תגלת פלאסר ה-3.
השכבה הבאה על שני שלביה, מייצגת את העיר האשורית שהוקמה בתל שרע. 
בשלב זה שימש הישוב כישובים אחרים באזור, במערך של קו ההגנה האשורי כנגד מצרים.
בתל שרע נחשפו שתי מצודות אשוריות גדולות: האחת בצד דרום, והשנייה בצד צפון.
בחצר המצודה הצפונית נמצאו עדויות לתעשיית המתכת בעיר.
ישוב זה חרב בשריפה במחצית השנייה של המאה ה-7 לפנה"ס יתכן שע"י המצרים או אולי בפעילויות הכיבוש של המלך יאשיהו.
השכבה הבא מיוצגת בתל שרע בעיקר בבורות אגירה ואשפה. מהממצא החומרי עולה שהיו אלה תושביה של העיר הקודמת ששבו אליה לאחר החורבן.
התקופה הפרסית מיוצגת בתל שרע בעיקר בממגורות ענק לאכסון תבואה.