תל רחוב (תל א-צארם)


מבוא על תל רחוב
נ.צ 197/207. שטחו של תל רחוב כ-100 דונם והוא נחלק לשניים התל העליון והתל התחתון. תל רחוב הוא התל המרכזי והגדול ביותר בעמק בית שאן. עם תל זה מזוהה העיר רחוב הנזכרת במספר כתובות מצריות. למרות שהעיר רחוב בעמק בית שאן הייתה ללא ספק אחת הערים הראשיות בתקופת הברזל בתחומי ארץ ישראל היא לא נזכרת במקרא.








חפירות ארכיאולוגיות בתל רחוב 
במהלך איסוף החומר על החפירות באתרים ארכיאולוגים מקראיים בארץ, נתקלנו סוף כל סוף בתופעה חיובית הראויה לציון מיוחד. זהו אתר האינטרנט של תל רחוב בראשותו של פרופ' עמיחי מזר (מנהל החפירות בתל רחוב מטעם האונ' העברית בירושלים).
למרות החפירות החדשות באתר הארכיאולוגי (תל רחוב נחפר לראשונה רק בשנת 1997 בסה"כ 6 עונות חפירה) מקפיד פרופ' מזר לפרסם את תוצאות החפירות בעקביות וכן הוא דואג לפרסם מאמרים רלוונטים שונים, טבלאות, תמונות וכו'...
האתר אינטראקטיבי ומידי פעם מתעדכן בחומר חדש נוסף. (האתר הוא למעשה חלק מפרויקט עמק בית שאן וכולל בתוכו גם את חפירות תל בית שאן וכן סקרים ובדיקות שנערכו בעמק).
אתר זה יחד עם אתר תל צפית בראשותו של פרופ' אהרון מאיר (שהוא תלמידו של פרופ' מזר), הם האתרים הטובים ביותר שקיימים באינטרנט ביחס לאתרים ארכיאולוגים חפורים מתקופת המקרא בארץ ישראל, ובשל כך הם למעשה מהווים את המקור הטוב ביותר לכל חפירה שהתבצעה בארץ מעולם, שכן החומר על החפירות (שעודן בעיצומן) מתעדכן כל הזמן, ובנוסף המידע נגיש לקהל הרחב. ניכר שפרופ' מזר השקיע מאמץ רב וזמן יקר בעריכת האתר ועל כך מגיעים לו כל השבחים.

תולדות הישוב בתל רחוב
תקופת הברונזה הקדומה שלבים 2 ו-3 תל רחוב נושב לראשונה. סימנים לישוב מתקופה זו נתגלו עד כה רק בחתך צר שנערך בדרום-מערב התל הגבוה. בחתך זה נתגלתה חומה אדירה מלבני בוץ, הנשענת על חלקלקת עפר איתנה. אופי הביצורים המרשים שככל הנראה הקיף את כל התל העליון, מרמז שהעיר רחוב בתקופה זו הייתה ככל הנראה העיר הגדולה ביותר בעמק בית שאן, אם כי עד כה בשל החפירות המצומצמות בתל רחוב, לא נחשף עדיין מאום מהעיר.
תקופת הברונזה הביניימית העדות לישוב בשלב מסופק מסקרים וחפירות קברים באזור תל רחוב, אם כי במהלך החפירות עדיין לא נחשפה שכבת ישוב.
תקופת הברונזה התיכונה גם לשכבה זו עדיין לא הגיעו החפירות בתל רחוב, אם כי בסקרים שנערכו נמצאו כלי חרס וחותם גליל מהתקופה, וכן קברים שנחפרו בסביבות תל רחוב ומשויכים לתקופה, מצביעים על ישוב שעדיין לא נחשף.
תקופת הברונזה המאוחרת לפי שעה נחשפו רק שרידים מעטים מעיר גדולה זו שהתקיימה בכל שטחי תל רחוב, והייתה בירתה של עיר מדינה בעמק בית שאן. שרידים אלו נחשפו בחתך רחב שנערך בצפון-מערב במדרון התל התחתון. התמונה הברורה שעולה מהחפירות היא שהעיר רחוב בניגוד למרבית הערים בארץ בתקופת הברונזה המאוחרת לא נחרבה והמשיכה להתקיים ברציפות מתקופת הברונזה לאורך תקופת הברזל.
תקופת הברזל 1 אף היא ברובה מיוצגת בחתך שנערך במדרון שצפון-מערב התל התחתון. מתקופה זו נחשפו חמש שכבות ישוב שונות ולפחות שלוש שכבות חורבן, אם כי במפתיע לא נמצאה עדות למערכת ביצורים כלשהי.העיר רחוב כאמור חרבה מספר פעמים אך תמיד הוקמה מחדש. שכבות הישוב מהתקופה הינם התפתחות טבעית של העיר מתקופת הברונזה המאוחרת כפי שמעידים שרידי התרבות החומרית. תושביה של העיר מתקופת הברזל, היו תושביה האוטוכטונים של העיר מתקופת הברונזה קרי כנענים.
תקופת הברזל 2 תקופה זו מיוצגת היטב בכל שטחי תל רחוב הן עליון, והן התחתון והיא התקופה העיקרית אותה חשפו וחקרו חופרי תל רחוב.
השלב הראשון של תקופת הברזל 2 מן המאות ה-10- 9 לפנה"ס (תקופת הממלכה המאוחדת ותקופת ממלכת בית עמרי בישראל) מיוצג בשלוש שכבות שונות.
העיר רחוב יוצאת דופן מכל הערים שנחפרו עד כה בתקופה זו בארץ ישראל, היות ומבני העיר בנויים מלבני בוץ על מסד מעץ ולא מאבן כנהוג. העיר רחוב תוכננה היטב אם כי לא ניתן להשוות אותה לאף עיר אחרת מתקופה זו בשל בנייתה השונה והייחודית. כמו כן יש לציין כי לא  נמצאו כלל בתים מהטיפוס השכיח של "ארבעת המרחבים". ככל הנראה העיר רחוב לא הייתה מבוצרת שכן החפירות ברחוב הגיעו עד קצוות התל, והסיכוי שהחומה כולה נסחפה בארוזיה הוא קטן (תופעה דומה התגלתה בתל בית שאן).
השכבה הראשונה (שכבה 6) ממצאי השכבה מתרכזים בעיקר בשטח הצפון-מערבי של התל הנמוך. זהו שטח החפירה הגדול ביותר בתל רחוב. שכבה זו מתוארכת לראשית המאה ה-10 (תקופתם של המלכים דוד ושלמה) משכבה זו נחשפו בחלקם שלושה מבנים ששימושם עקב החפירה המצומצמת לא הוברר עדיין. ע"פ הממצאים נראה ששכבה זו בתל רחוב חרבה ברעש אדמה בסמוך למחצית הראשונה של המאה ה-10. תוכנית העיר בשכבות הבאות ברורה יותר, ומהן נחשף ממצא עשיר המלמד שהעיר רחוב הייתה בקשרי מסחר עם פניקיה, קפריסין ויוון.
השכבה הבאה (שכבה 5) כנראה מתחילת המחצית השנייה של המאה ה-10 לפנה"ס. נראה שתוכנית העיר רחוב השתנתה והיא צפופה יותר. בשטח הצפוני-מערבי בתל הנמוך נחשפו מספר מבנים חדשים, ומבנה ייחודי עם שלושה חדרים מרובעים ששימש ככל הנראה כמחסן. כמו כן נחשף מבנה פולחן ובו חפצים עם אופי פולחני מקומי. בצפון התל הגבוה נחשפו מבנים דומים באופיים לאלו שהתגלו בשטח הצפוני-מערבי. שכבה זו חרבה בשריפה אדירה בשלהי המאה ה-10 לפנה"ס ע"י פרעה שישק המזכיר את העיר רחוב ברשימותיו.
השכבה הבאה (שכבה 4) היא משלהי המאה ה-10 לפנה"ס.
השטח הצפוני-מערבי שבתל התחתון שוקם. חלק מהמבנים הישנים נבנו מחדש בשינויים מסוימים, ואילו על גבי מבנים אחרים נבנו מבנים חדשים לחלוטין. במרכז השטח נחשפה חצר או ככר. בשכבה זו התגלו ממצאים רבים. בצפון-מזרח התל הנמוך נחשף מתחם פולחני (יתכן שראשיתו כבר בשכבה הקודמת). במתחם נחשפה חצר ובה מתקני חרס תנורים וספסלים. החצר גבלה בצד צפון בחומה מלבנים, ומדרום בשני מבנים: המבנה המערבי כלל אולם ראשי ושני חדרים גדולים בכל אחד מצידיו. באחד החדרים נמצא עיטור בסגנון פניקי. בסמוך למבנה נחשפה במה מלבנים עליה ניצבה במה קטנה יותר בנויה אבן ובתוכה 3 מצבות אבן. בסמוך לבמה נחשף שולחן למנחות וכן מזבח חרס שבור. ממערב לבמה נחשף חלק ממבנה מגורים הכולל חצר ובה מתקני בישול ושלושה חדרים מדרום לה. גם כאן נמצא מבחר גדול של כלי חרס ממש מתחת לשכבה העליונה. המבנה המזרחי שימש ככל הנראה כמבנה עזר שהכיל מספר תאים שנועדו לאכסון מזון וכן חדר ובו נמצאו כלים רבים, מספר קובעות וכן כלי פניקי מפואר. השטח הצפוני בתל הגבוה השתנה לחלוטין בשכבה זו. המבנים מהשכבה הקודמת הוחלפו ע"י חומה כפולה שהיא ככל הנראה חלק מביצור או ממבנה מבוצר. החומה נשענת על מגדל מסיבי. מדרום לחומה נחשפו מבני מגורים וחצר פתוחה. שכבה זו חרבה בשריפה ככל הנראה במלחמות עם הארמים. לאחר החורבן של שכבה 4 ניטש התל התחתון והוא לא נושב יותר.
השכבה הבאה (שכבה 3) הישוב ברחוב התרכז מכאן ואילך בתל העליון. החפירות בשטח הצפוני של התל הגבוה חשפו עיר מבוצרת בחומה מסיבית עשויה לבני בוץ. חומה זו כיסתה את החומה הקודמת ושילבה בתוכה את המגדל מהשכבה הקודמת. בעיר נבנו מחדש מבני המגורים שמדרום. שכבה זו חרבה במסע האשורי בשנת 732 לפנה"ס. בשטח הדרומי-מזרחי של התל נחשפו מימדי החורבן שפקד את העיר, החופרים חשפו שלדים של בני אדם שנטבחו בבתיהם.
בשכבה הבאה (שכבה 2)  נחשפו שני קברים של קבורה יחידאית וליד הנפטר הונח בקבוק אשורי. אלה היו ככל הנראה קבריהם של חיילים או פקידים אשורים שנקברו בחורבות העיר. מספר מצומצם של רצפות ומתקנים מצביע על ישוב קצר ימים על חורבות העיר סמוך להריסתה.