תל קסילה

מבוא על תל קסילה
נ.צ 1309/1678. תל קסילה שוכן בתחומי מוזיאון ארץ ישראל בת"א על גדתו הצפונית של נחל הירקון. שטחו של תל קסילה כ-16 דונם. שמו הקדום של האתר אינו ידוע.
באתר נעשו עבודות שימור ושחזור של העיר הפלשתית וניתן להתרשם ממנו גם כיום.









חפירות ארכיאולוגיות בתל קסילה
1948-1950 החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה בראשותו של בנימין מזר.
1971-1974 חידוש החפירות בתל בראשותו של בנימין מזר.
1982-1989 חפירות מטעם מספר מוסדות בראשותו של פרופ' עמיחי מזר.

תולדות הישוב תל קסילה
תקופת הברזל 1 תל קסילה נוסד לראשונה על ידי הפלשתים כעיר נמל.
השכבה הראשונה (שכבה 12). העיר בתל קסילה הוקפה חומה שלא שרדה עקב הסחף, וממבניה נשתמרו שרידים דלים בלבד, למעט אזור המקדש. בעיר נחשף מקדש גדול בנוי קירות לבנים, והוא כולל חדר אחד שבמרכזו ניצבה במה מוגבהת. מצפון וממזרח למקדש השתרעה חצר רחבה ששימשה לצורכי הקרבת הקורבנות. מדרום-מזרח למקדש נחשף מבנה ציבורי שהוגדר כמבנה שלטוני. עיר זו חרבה בשריפה .
השכבה השנייה (שכבה 11) מיוצגת בתל קסילה במקדש חדש שהוקם על גבי המקדש הקודם, ומימדיו גדולים במעט. המבנה כלל חדר ובתוכו מעין חדרון פינתי, שבו נמצאו אוסף של חפצי מנחה ופולחן. גם במקדש זה השתרעה חצר נרחבת ממזרח ומצפון. בחלקה הצפוני של הרחבה נמצא בור להטמנת מנחות, ובו מכלול עשיר של כלי חרס וחפצי פולחן.
ממערב למקדש הוקם מקדש קטן נוסף הכולל מרחב כניסה קטן, וחדר עיקרי.
מדרום למקדשים נחפרו קטעי מבנים גדולים שממשיכים את המבנים מהשכבה הקודמת עם שינויים מעטים. בחלקו הדרומי של התל נחשף בניין גדול שרובו בנוי כורכר ותוכניתו לא ברורה. ממזרח לבניין נמצאה רחבה גדולה וסמוך לה שני כורי היתוך, ששימשו בתעשיית מתכת הברונזה. עיר זו הוקפה בחומה איתנה חדשה. בשכבה 11 נתגלו כלי חרס רבים באתרם. בולטת היעלמותו ההדרגתית של החיפוי הלבן על הכלים הפלשתיים המעוטרים, וכן רמת העיטור יורדת. לראשונה בתקופה זו מופיעה "קראמיקה אשדודית".
ע"פ אופי ההריסות משערים החופרים כי שכבה זו בתל קסילה חרבה ברעש אדמה.
השכבה הבאה (שכבה 10) היא תקופת הפריחה של העיר בתל קסילה ושיאה בשלהי המאה ה-11. עיר זו תוכננה היטב מבחינת החלוקה והתפקוד של כל אחד מאזורי העיר.
החומה החרבה מהשכבה הקודמת שוקמה, ומקדש חדש וגדול בהרבה נבנה על המקדש מהשכבה הקודמת. המקדש בנוי מחדר כניסה ומהיכל גדול. מקדש זה חרב בשריפה עזה, ועל רצפותיו נתגלו ממצאים רבים בעלי אופי פולחני. גם בשלב זה השתרעה חצר מצפון וממזרח למקדש אם כי חצר זו נתחמה בקירות אבן. בתוך החצר נמצא יסוד מרובע בנוי אבן, ששימש כנראה כמזבח. מצפון-מערב וממערב למקדש השתרעה חצר נוספת שהובילה למקדש הקטן שנוסד בשכבה הקודמת והוסיף לשמש גם בשכבה זו. מדרום למקדשים נחשף קטע של רובע מגורים. בשכבה 10 נתגלו כלי חרס רבים וממצאים אחרים, המעידים על התמורות גם בתרבותה החומרית של העיר. לראשונה מופיעים כל חרס מטיפוס פניקי, כלי יבוא ממצרים וכן כלי ברזל בצד כלי ברונזה. העיר חרבה בשריפה עזה המיוחסת לכיבושי המלך דוד.
תקופת הברזל 2. העיר בתל קסילה של תקופה זו שוקמה חלקית.
שכבות 8-9 הן מן המאה ה-10 לפנה"ס. על פי הממצא החומרי משכבות אלו בתל קסילה  המשיכו להתיישב הפלשתים (ייתכן שבצד אוכלוסיות נוספות). השרידים מהעיר של שכבות אלו הם דלים ביותר. בעיר של שכבה 9 לא נמצאה חומה ולא ברור אם הייתה זו עיר פרוזה, או שמא החומה נהרסה כליל בפעולת הסחף. קירות המקדש נבנו מחדש ונחשפה רצפה של חצר קטורה גדולה, שהקיפה את המקדש מצפון ממזרח וממערב. בסמוך למזבח של השכבה הקודמת התגלה מתקן אבן גדול, יתכן ששימש מזבח בשכבה זו.
בשכבה 8 נעשו תיקונים במקדש ובחצר. מצפון-מערב למקדש נבנו מבנים חדשים.
המאפיין את השכבות 8-9 מהמאה העשירית הם "שטחים פתוחים" רבים שקמו היכן שבשכבה הקודמת עמדו מבנים שונים. תופעה המעידה על תהליך שקיעתה של העיר והתדלדלות האוכלוסין בה. העיר חרבה ככל הנראה במסעו של פרעה שישק.
שכבה 7 לאחר תקופה ארוכה של פער ישובי נושב תל קסילה מחדש במאה ה-7 לפנה"ס זהו ישוב דל ובו נמצאו כלים האופייניים לממלכת יהודה. לשכבה זו משויכים שני אוסטרקונים בכתב העברי הקדום שנמצאו באקראי בטרם החלו החפירות בתל.
התקופה הפרסית (שכבה 6) מיוצגת בתל קסילה במספר בורות ובהם ממצאים מהתקופה.