תל מקנה (תל אל-מוקנע)

"והכרתי יושב מאשדוד ותומך שבט מאשקלון והשיבותי ידי על עקרון ואבדו שארית פלשתים אמר אדני יהוה"
עמוס פרק א פסוק 8

מבוא על תל מקנה
נ.צ 1356/1315.תל מקנה שוכן בשפלה הדרומית כ-35 ק"מ מדרום מערב לעיר ירושלים.
שטחו של התל בתקופת הברזל (שהוא אחד הגדולים בארץ מתקופה זו) כ-260 דונם.
העיר מחולקת לעיר עליונה (האקרופוליס) שטחה כ-40 דונם ועיר תחתונה ששטחה בתקופת הברזל 1 כ-160 דונם, ואילו בתקופת הברזל 2 כ-220 דונם. העיר עקרון הפלשתית מזוהה בוודאות עם תל זה. העיר עקרון נזכרת כעיר פלשתית חשובה במקרא והיא אחת מחמשת הערים הפלשתיות המרכזיות (יחד עם אשדוד, אשקלון, עזה וגת)
כמו כן היא נזכרת גם במקורות חיצוניים לראשונה במאות ה- 7-8 לפנה"ס ברשומות המלכים האשורים. ראויה לציון כתובת סנחריב בה מתואר מסע הכיבוש האשורי באזור והזכרת כיבושה של העיר עקרון והשבת מלכה פדי בעקבות המרד בראשותו של חזקיהו.

חפירות ארכיאולוגיות בתל מקנה 
1984-1993 אונ' ירושלים ומכון אולברייט למחקר ארכיאולוגי בראשותם של טרודה דותן ופרופ' גיטין. שטח התל שנחפר הוא כ-3% בלבד.

תולדות הישוב בתל מקנה
תקופת הברונזה התיכונה 2 (שכבה 11) התל נושב בתקופה זו לראשונה. עיקר הממצא מתרכז בביצורי התל שכוללים סוללה שהקיפה הן את העיר העליונה והן את העיר התחתונה, וככל הנראה היא שהקנתה לו את צורתו המלבנית של התל.
קראמיקה מתקופה זו נתגלתה בכל שטחי החפירה.
תקופת הברונזה המאוחרת נתגלו שלוש שכבות ישוב בתל (שכבות 10-8). ישוב זה שכן באקרופוליס בלבד והוא פרוז. ניתן להצביע על קשרי מסחר ענפים של העיר בתקופה זו וזאת ע"פ הקראמיקה המיובאת שנתגלתה בשכבותיה של העיר לכל אורכה. השלב הראשון (שכבה 10) מן המאות 15-16 לפנה"ס. התיארוך מבוסס על כלי יבוא מקפריסין, שנמצאו על רצפת חדר שהכיל מתקן בעל אופי תעשייתי וחרב בשריפה.
השלב השני (שכבה 9) מן המאה ה-14 עד המחצית הראשונה של המאה ה-13 לפנה"ס. בתל נמצא קבר ובו חותם וחרפושית מצריים מתקופת השושלת ה-19, וכן גביע בהט בסגנון מצרי. הקראמיקה כוללת טיפוסים כנעניים מקומיים, וכלי יבוא מיקנים וקיפרים. שכבה זו חרבה בשריפה.
השכבה השלישית והאחרונה (שכבה 8) מהמחצית השנייה של המאה ה-13 לפנה"ס, כוללת רצף של ארבעה מפלסי חיים. בישוב זה נחשפו סיגי-נחושת וצינור של מפוח המעידים על תעשיית הברונזה בעיר, וכן שבר קארטר אנטולי המעיד על קשרים תרבותיים חדשים בשלהי תקופת הברונזה המאוחרת. כמו כן נחשפו כלים מיובאים מקפריסין וממקניה, מכלול של מבנים וממגורה גדולה. שכבה זו חרבה בשריפה אדירה.
תקופת הברזל 1 על חורבות העיר הקטנה מתקופת הברונזה המאוחרת, נוסדה באתר בתחילת המאה ה-12לפנה"ס עיר פלשתית חדשה מתוכננת ומבוצרת היטב. מעיר זו נתגלו ארבע שכבות והיא השתרעה על שטח התל כולו כ-200 דונם. העיר הוקפה בחומה עשויה מלבני טין ובשלב מאוחר יותר נוספה לה חלקלקה.
השכבה הראשונה בעיר היא שכבה 7 מהמאה ה-12 לפנה"ס. בשכבה זו חל שינוי מהותי ביחס לעיר הקודמת כפי שמעידים השרידים הארכיטקטוניים החדשים ביניהם: ביצורים, אזורי תעשייה, אזורי מגורים מפוארים וכן קראמיקה חדשה חד-גונית.
שינוי זה מעיד על אוכלוסיה אתנית חדשה באזור, הפלשתים. בעיר העליונה נחשף רובע תעשייתי עם מספר כבשנים שיועדו ליצור כלי חרס. באזור הכבשנים נתגלו צלמיות טין בסגנון מיקני מובהק, בניהם צלמיות של בעלי חיים וכן צלמית אלה מטיפוס "אשדודה" (סוג של צלמיות שנתגלו לראשונה באשדוד). בעיר התחתונה נחשפו עד כה מספר יסודות אדריכליים, רצפות ועליהן קראמיקה מיקנית חד-גונית.
השכבה הבאה (שכבה 6) אף היא מהמאה ה-12 לפנה"ס. אזור התעשייה של כבשני החרס הוסב לאזור מגורים. בשכבה זו עדיין מופיעה הקראמיקה החד גונית (מונוכרום) אם כי במקביל לה מופיעה הקראמיקה הפלשתית. בעיר העליונה נחשף מכלול שלמבנים, לאחד החדרים היה אופי פולחני. בעיר התחתונה נחשפו שני מכלולים מזרחי ומערבי. במכלול המזרחי נחשפו שלוש יחידות של בתי מידות שכל אחת הכילה שני חדרים וחצר ואילו במכלול המערבי נחשף מבנה לבנים מונומנטאלי שהכיל אולם גדול ומספר חדרים קטנים ממזרח לו. באחד החדרים נמצאו כלים רבים שכללו: קראמיקה פלשתית, מספר כלים מיקנים וכן מכסה שנהב עגול מעוטר בסצנות של מלחמת חיות.
השכבה הבאה (שכבה 5) משלהי המאה ה-12 ומהמחצית הראשונה של המאה ה-11. בשלב זה השתלטה סופית על התרבות החומרית הפלשתית הקראמיקה הדו-גונית. בסמוך לקצה העיר העליונה התגלה מבנה פולחן, ובו מיתקנים ושרידי במה מטויחת. בסמוך למבנה נתגלו צלמיות מטיפוס "אשדודה", שברי קרנוס  וכן ריטון (כלי לשתיה) בעל ראש אריה. בסמוך למבנה הפולחן נחשפה רחבה מרוצפת גדולה, ובתוכה עשרים וחמש אחים עגולות. שלוש עשרה משכבה 6 הקודמת ושתיים עשרה משכבה 5. אחים אלו שימשו בתפקיד מיוחד, אולי פולחני כלשהו. בעיר התחתונה במכלול המזרחי נבנו על גבי בתי המידות מהשכבה הקודמת שני אולמות גדולים, ואילו במכלול המערבי נבנה על גבי המבנה המונומנטאלי מהשכבה הקודמת מבנה מונומנטאלי נוסף שכלל: אולם עיקרי, שלושה חדרים קטנים ממזרח לו ואולם כניסה מפואר. במבנה זה נחשפו  שפע של ממצאים ובניהם כלי חרס, כלי מתכת, כלי אבן, שנהבים,חפצי פאיאנס ועוד... בשכבות 5 ו-6 באקרופוליס וכן בשכבה 7 שבעיר התחתונה נמצאה תופעה מיוחדת לתקופה זו,
קבורת תינוקות בקנקנים. זהו מנהג שרווח בתקופת הברונזה התיכונה אולם הוא נדיר
ביותר בתקופת הברונזה המאוחרת ובתקופת הברזל.
השכבה הבאה (שכבה 4) היא שכבה האחרונה מתקופת הברזל 1. שכבה זו מתוארכת למחצית השנייה של המאה ה-11 וראשית המאה ה-10. הממצא הארכיטקטוני דומה לשכבות הקודמות בשינויים קלים בלבד. השינוי המהותי מתבטא בתרבותה החומרית של העיר. בשלב זה פסק השימוש בקראמיקה הדו-גונית, ובמקומה מופיעה הקראמיקה עם החיפוי האדום הממורק. משכבה זו נחשפו ממצאים בעלי אופי מצרי מובהק, המעידים על זיקתה של העיר עקרון לשושלת כ"א במצרים. העיר חרבה בשריפה וחורבנה מקביל לחורבן השכבות המקבילות באשדוד ובתל קסילה.
תקופת הברזל 2 בשלב הראשון במאה ה-10 לפנה"ס נוסדה העיר מחדש באקרופוליס בלבד, ושטחה כ-40 דונם. הממצאים מצביעים על נסיגה משמעותית בעיר הפלשתית מהשכבה הקודמת. עיר זו בוצרה מחדש בחומת לבנים, ובמגדל מרשים בנוי היטב בעובי של שבעה מטר.
בשלב השני מהמחצית השנייה של המאה ה-8 נבנה בעיר מגדל- מצודה וכן נמצאו שלוש ידיות עם הטביעה "למלך חברון". שכבה זו משקפת את התקופה הקצרה בה השתלט המלך חזקיהו על העיר.
בשלב השלישי נכבשה העיר ע"י האשורים במסע סנחריב. בשלב זה עקרון חוזרת לקדמת הבמה היישובית בתקופה. העיר בשיא גודלה והיא משתרעת על כל חלקי התל, הן העליון והן התחתון ואף מעבר לכך. בעיר העליונה נבנים מחדש חומה הלבנים ומגדלי מצודה חדשים, וכן אזור תעשייה ובו ריכוז של מתקנים לייצור שמן זית.
העיר התחתונה תוכננה בקפידה, וחולקה לארבעה רובעים פונקציונלים: ביצורים, תעשייה, מגורי העם, ומגורי העילית. הביצורים כללו מערכת כפולה של חומת אבן אחת על הרכס ואחת במדרון. שער העיר ממוקם במרכז המדרון הדרומי של התל, והוא בנוי מגדל ושני תאים. שער זה מוגן באמצעות בית שער גדול מימדים.(שערים דומים נחשפו בתל בטש, גזר, לכיש ואשדוד). אזור תעשיית העיר הוקדש ברובו להפקת שמן הזית, ועד מהרה הפכה העיר למרכז ייצור שמן הזית, מן הגדולים במזרח הקרוב. בעיר התפתח ענף חשוב נוסף משני בחשיבותו, שבא לידי ביטוי במספר רב של משקולות נול, זהו ענף ייצור האריגים. אזור המגורים כאמור נחלק לשניים. אזור מגורי העם ואזור העילית. הללו נבדלו הן בתוכנית הארכיטקטונית, קרי בגודל ובעיצוב הבתים, והן בממצא החומרי שכלל אחוז גבוה יותר של כלים מיובאים, וכלים מעודנים ומעוטרים, באזור מגורי העלית. בעיר נמצא מקדש מונומנטאלי ובו כתובת הקדשה למקדש חדש הידועה בשמה "כתובת עקרון". באזור מחסני המנחות הצמוד למקדש נמצאו מספר ידיות עם הכתובת לבעל ולפדי. העיר חרבה ע"י הבבלים, במסע נבוכדנאצר לפלשת.
השלב הרביעי ישוב שקם אחרי החורבן מראשית המאה ה-6 לפנה"ס היה ישוב דל שהתקיים רק בעיר התחתונה. ישוב זה היה פרוז והתקיים זמן קצר עד שניטש כליל.