תל מגידו

תל מגידו (תל אל-מתסלם)

"בימיו עלה פרעה נכה מלך-מצרים על-מלך אשור על-נהר-פרת וילך המלך יאשיהו לקראתו וימיתהו במגדו כראתו אתו"
מלכים ב פרק כ"ג פסוק 29

מבוא על תל מגידו
נ.צ 1675/2212. תל מגידו הוא מן החשובים והמרשימים שבתלי ארץ ישראל. שטחו כ-80 דונם, ונחשפו בו 25 שכבות ישוב החל מהתקופה הנאוליתית ועד התקופה הפרסית.
חשיבותה של העיר מגידו, נבעה ממיקומה האסטרטגי במוצאו של נחל עירון על צומת דרכים ראשי. במקום זה עברה והתפצלה "דרך הים" הבינלאומית לשלושה כיוונים: לסוריה (דרך רמת הגולן), לחוף הפניקי ולעמק בית שאן.

חפירות ארכיאולוגיות בתל מגידו
1903-1905 החברה הגרמנית לחקר המזרח בהנהלתו של שומכר.
1925-1939 המכון המזרחני של אונ' שיקגו.
1960-1971 המכון לארכיאולוגיה של האונ' העברית בראשותו של פרופ' ידין.
1989-היום המכון הארכיאולוגי של אונ' ת"א בראשותו של פרופ' פינקלשטיין.

תולדות הישוב בתל מגידו
תקופת הברונזה הקדומה 1 הישוב בתל מגידו פרוז ומתרכז, ככל הנראה, מסביב לצמד מקדשים. מקדשים אלו בנויים מחדר רוחב ובתוכו במה הניצבת מול הכניסה.
המקדשים נתחמו בקיר שהקיף את האזור המקודש.
תקופת הברונזה הקדומה 2 העיר מגידו מבוצרת בחומה אדירה ומגדלים. צמד המקדשים מהתקופה הקודמת יצא משימוש אם כי נשמר ייעודו של האזור המקודש (ככל הנראה היה מקדש גם בתקופה זו שטרם נחשף היות והשרידים המרשימים של השכבה הבאה עדיין עומדים במקומם). בשלהי התקופה נוספה במת אבן עגולה ששימשה כמזבח. מבנה זה ייחודי, ועד כה אנו לא מכירים מבנים דומים במרחב המזרח הקדום. זמן קצר לאחר הקמת הבמה נבנה בצידה מקדש חדש.
תקופת הברונזה הקדומה 3 האזור המקודש בתל מגידו הורחב על ידי בניה של צמד מקדשים נוסף. מערכת המקדשים יצאה משימוש במהלך התקופה, ולקראת סופה נעשה שימוש רק בבמה ובמקדש מהתקופה הקודמת, לאחר שנערכו בהם שינויים מהותיים.
.זהו הקומפלקס המורכב והמפואר ביותר בתקופת הברונזה הקדומה בארץ ישראל
תקופת הברונזה הביניימית תל מגידו נושב מחדש. הישוב פרוז, והתרכז מסביב למקדש ששרד מהתקופה הקודמת. מדרום למקדש הוסיפו התושבים במת פולחן קטנה.
סביב המקדש נבנו לראשונה בכנען בתקופה זו בתי-חצר.
תקופת הברונזה התיכונה 1 העיר מגידו היא עיר מנהל של השלטון המצרי מהחשובים בארץ ישראל. זו העיר מגידו הנזכרת בכתבי המארות המאוחרים. העיר מוקפת בחומת לבנים ובמרכזה מעל המקדש של התקופה הקודמת, ניצבה רחבה פולחנית גדולה מוקפת בגדר. ממערב לבמה נבנה ארמון וממזרח לה נבנה רובע מגורים. שער העיר מגידו הוא בעל כניסה עקיפה (כניסה ישרה עם פניה בזוית של 90 מעלות) ולא נתאפשר בו מעבר של רכב. משני צידיו מגדלים בולטים. מנהג חדש אופייני לתקופה, קבורת מתים מתחת לרצפות הבית.
תקופת הברונזה התיכונה 2 תוכנית העיר מגידו בתקופה זו שונה מהתוכנית של התקופה הקודמת. מאפיין חשוב של העיר בתקופה הוא המעבר מעיר חסות מצרית, לעיר מדינה כנענית. קו הביצור מורכב בעיקרו מסדרה של חלקלקות שבראשן חומת לבנים עבה. כתוצאה מהשינויים במערכת הביצורים גדל שטח העיר וכלל בנוסף לאקרופוליס ששטחו
כ-80 דונם גם את "העיר התחתית" של מגידו במדרגה הצפונית-מזרחית של התל.
שטחה של העיר כעת הגיע לשיא של 130 דונם. במתחם המקודש נבנה "מקדש מגדל" זהו טיפוס מיוחד של מקדש מבוצר (מקדש זה היה בשימוש בעיר מגידו עד תקופת הברזל). ממערב לבמה, ששימשה גם בתקופה זו, נבנה ארמון חדש וממזרח לה שמר אזור המגורים על התכנון מהשכבה הקודמת. ראוי לציון שער העיר החדש מטיפוס "השער הסורי". זהו שער גדול בעל כניסה ישרה העוברת בין שני חדרי משמר. בסמוך לשער נבנה ארמון חדש, בו נמצאו תכשיטים ושנהבים.
תקופת הברונזה המאוחרת מגידו נזכרת לראשונה במאה ה-15 לפנה"ס, כעיר מדינה כנענית שעמדה בראשו של מרד גדול שיזמו מלכי הערים הכנעניות בחסות ממלכת מיתני כנגד הממלכה המצרית. זוהי המערכה הצבאית הקדומה ביותר שהשתמרו ממנה פרטים כתובים. המצרים צרו על מגידו כשבעה חודשים, ולבסוף כבשו אותה. מגידו נזכרת במקורות חיצוניים שונים נוספים. ראויים לציון מכתבי אל עמרנה, בהם נזכר מלך מגידו בירדי, ומהם עולה כי העיר מגידו הייתה עיר ממלכה חשובה וחזקה במרחב העמק. הארמון משלהי השכבה הקודמת, הוסיף להתקיים ואף הורחב משמעותית בשלב זה. משכבה זו נמצא בארמון אוצר שכלל בין היתר כלי זהב ולוחיות שנהב. העיר חרבה בשריפה בשלהי המאה
ה-13 לפנה"ס, עדיין לא ברור מי החריבה.
תקופת הברזל 1 בניגוד לערים אחרות מגידו, בדומה לבית שאן, משתקמת מהחורבן במהרה וממשיכה רצף תרבותי עד המחצית הראשונה של המאה ה-12 לפנה"ס. ראוי לציין שהן מגידו והן בית שאן נזכרות במקרא כערים כנעניות שבני ישראל לא הורישו. בעיר נבנו מחדש ארמון המלך מהשכבה הקודמת עם שינוים ותוספות. בארמון נחשף מטמון עשיר בחפצי שנהב, המצבור הגדול ביותר של שנהבים שנחשף עד כה בארץ. כמו כן נבנה מחדש המקדש שבמזרח העיר וכן רובע בתי המגורים. שער העיר מהתקופה הקודמת ממשיך להתקיים ללא שינוי. בתל מגידו נמצא כרטוש של רעמסס ה-3, וכן כרטוש של רעמסס ה-6 על בסיסו של פסל עשוי ברונזה. נראה אם כן שהעיר מגידו חרבה בתחילת המחצית השנייה של המאה ה-12. ראוי לציין שבשכבה זו, לא נמצאו כלי יבוא קיפריים ומקניים.
בשכבה הבאה הממצאים בתל מגידו דלים במיוחד. מגידו נבנתה ככל הנראה ללא ביצורים. זהו שינוי מוחלט ברמתו של הישוב שכאמור שגשג לאורך כל תקופת הברונזה הארוכה. הרושם שנוצר הוא שמתיישבים חדשים, ושונים מתושביה האוטוכטונים של העיר, מאכלסים כעת את העיר מגידו.
השכבה הבאה מיוצגת בבניה חדשה בעיקר של בתי מגורים, מעט מבני ציבור ושער.
העיר מגידו בשלב זה מקיפה את כל שטח התל. מגידו עדיין עיר פרוזה, אם כי יתכן שהביצור נובע מחגורת הבתים במתאר החיצוני של העיר. שכבה זו עשירה בממצאים שונים ובניהם כלי חרס האופייניים לגויי הים. העיר חרבה בשריפה. הדעות עדיין חלוקות מי החריב וכבש את העיר מגידו של שכבה זו. זה גם המקום לציין כי הדעות חלוקות באופן כללי לגבי השכבות, הממצאים ופירושם בתקופת הברזל בין משלחתו של פרופ' יגאל ידין לאלה של משלחת החפירות החדשה של אונ' ת"א בראשותו של פרופ' ישראל פינקלשטיין. ידין משייך את כיבוש העיר מגידו למסע הכיבושים המתואר במקרא של המלך דוד. לעומתו סובר פינקלשטיין ששכבה זו היא מאמצע המאה ה-10 לפנה"ס, כחמישים שנים מאוחר יותר קרי מתקופתו של שלמה, שחרבה במסעו של פרעה שישק.
תקופת הברזל 2 השרידים בעיר מגידו דלים בהרבה מאלו של השכבה הקודמת, למעט מבנה אחד גדול ומרשים. שכבה זו מייצגת לדעת ידין את ראשית ההתיישבות הישראלית במגידו בתקופתו של המלך דוד. לדעת פינקלשטיין ישוב דל זה הוא מסוף המאה העשירית לאחר החורבן של מסע שישק.
השכבה הבאה היא ללא ספק אחת השכבות המדוברות והשנויות במחלוקת בין החוקרים כפי שציינו לעיל. שכבה זו שנויה במחלוקת באתרים רבים נוספים, בהם נמצאו "טביעות" זהות לתקופה אחת ברורה. לא ניכנס במקום זה לפרטי המחלוקת רק נציין בקצרה שישנן שתי "אסכולות" ארכיאולוגיות מרכזיות שמשייכות את אותה השכבה לתקופות שונות ובניהן פער של כמאה שנים. הראשונה היא "אסכולת ידין" בה תומכים גם ראשי החוקרים מהאונ' העברית. לטענתם שכבה זו היא מתקופתו של המלך שלמה כפי שנכתב במקרא:
"וזה דבר-המס אשר-העלה המלך שלמה לבנות את-בית יהוה ואת-ביתו ואת-המלוא ואת חומת ירושלם ואת-חצר ואת-מגדו ואת-גזר".
ספר מלכים א' פרק ט' פסוק 15
לעומתה "אסכולת פינקלשטיין" בה תומכים מרבית החוקרים מאונ' ת"א. לדעתם שכבה זו היא מתקופתו של המלך אחאב קרי תחילת המאה התשיעית לפנה"ס. כמובן ששינוי בתיארוך השכבה הזו, הוביל לשינויים בתיארוך השכבות האחרות בתקופת הברזל בעיר מגידו ובאתרים חשובים נוספים. בעיר מגידו התגלו שני ארמונות בעלי קירות עבים, בנויים גזית במתכונת השליטים בצפון סוריה ארמונות אלו ידועים בשם "בית חילאני". כמו כן נחשפה חומת העיר מטיפוס חומת הסוגרים ושער בן ששה תאים. העיר מגידו משכבה זו חרבה לדעת ידין ע"י פרעה שישק כפי שמעידה רשימת הערים הכבושות בכתובתו.
לעומתו סובר פינקלשטיין כי מגידו חרבה ע"י הארמים.
השכבה הבאה נבנתה ע"פ תכנון עירוני חדש ומפואר מזו של השכבה הקודמת. ידין משייך עיר זו לתקופתו של המלך אחאב ואילו לטענתו של פינקלשטיין העיר היא מתקופת ירבעם השני. את מגידו מקיפה חומה חדשה מטיפוס הקדמות והנסוגות. ידין מצא בעיר מבנים גדולים עם עמודים רבים שזכו לכינוי "בית העמודים" והתפרשו כאורוות. מפעל המים התת הקרקעי המרשים במגידו מיוחס לשכבה זו. מגידו חרבה במסעו של תגלאת פלאסר ה-3.
בשכבה הבאה מוסכם על הכול כי העיר מגידו היא פחווה אשורית. לעיר תוכנית חדשה ע"פ המסורת האשורית. עיר זו מתאפיינת ברחובות ישרים של אורך ורוחב, בשני מבני ציבור גדולים בסגנון אשורי ובשער בין שני תאים.
השכבה הבאה בעיר מגידו מיוחסת למלך יאשיהו. הממצאים בעיר דלים למדי ומעידים על ירידת קרנה של העיר מגידו. מגידו היא ישוב פרוז והבניין העיקרי בה הוא מצודה מלבנית גדולה. עיר זו חרבה במלחמתו של יאשיהו עם מלך מצרים פרעה נכו.
התקופה הפרסית היא השכבה האחרונה בתל מגידו. העיר מגידו בתקופה זו פרוזה
ושרידיה דלים מאוד.