תל לכיש

תל לכיש (תל א-דוויר)

"וישלח מלך-אשור את-תרתן ואת-רב-סריס ואת-רב-שקה מן-לכיש אל-המלך חזקיהו בחיל כבד ירושלם"
מלכים ב' פרק י"ח פסוק 17

מבוא על תל לכיש
נ.צ 1357/1083. העיר המקראית לכיש מזוהה עם תל זה. שטחו של תל לכיש כ-125 דונם. תל לכיש שוכן בשולי נחל לכיש שלאורכו עברה דרך מרכזית ממישור החוף להרי חברון.
העיר לכיש נזכרת לראשונה בתקופת הברונזה המאוחרת בין היתר במכתבי אל עמרנה בה נזכר גם מושל העיר יבנאל. במקרא נזכרת העיר לכיש מספר פעמים לראשונה בספר יהושע כאשר נאספים חמשת מלכי האמורי ובניהם מלך לכיש להלחם בגבעון. בספר מלכים נזכרת לכיש כאחת הערים החשובות בערי ממלכת יהודה.

חפירות ארכיאולוגיות בתל לכיש
1932-1938 משלחת בריטית בראשותו של ג.ל. סטרקי.
1966-1968 האוניברסיטה העברית בראשותו של יוחנן אהרוני.
1973-1987 אונ' תל אביב בראשותו של פרופ' דוד אוסישקין.

תולדות הישוב בתל לכיש
תקופת הברונזה הקדומה הישוב בתל לכיש הינו ישוב גדול שככל הנראה הוקף חומה, אם כי חומת העיר לא נחשפה עד כה. בחפירות העיר לכיש נמצאה קראמיקה אופיינית לתקופה הכוללת חרסים מטיפוס "כלי בית ירח". נראה שתל לכיש ניטש היות ולא נמצאו עקבות שריפה וחורבן. תקופת הברונזה התיכונה 2 הישוב בתל חודש, ולכיש היא עיר גדולה ומשגשגת. השרידים שנחשפו מתקופה זו כוללים ביצור המורכב מחלקלקה מרשימה, שלמעשה עיצבה את צורתו הנוכחית של תל לכיש. יש לציין שלא נמצאה כל עדות לחומה שהוקמה בראש החלקלקה, אך בתחתית התל נחצב חפיר שהשתרע למרגלותיה ושימש להגנת העיר. מבנים נוספים שנחשפו הם מבנה מונומנטאלי שהיה ככל הנראה מקום מושבו של שליט העיר, ומבנה פולחני שקשה לעמוד על טיבו עקב מצב השתמרותו הגרוע.
בבתי הקברות מסביב לתל נמצאו קברים עשירים בממצא מהתקופה, שהכילו קראמיקה אופיינית, כלי נשק וחרפושיות. לכיש חרבה בשריפה עזה.
תקופת הברונזה המאוחרת העיר לכיש מתאוששת בשלבים ומגיעה לשיא פריחתה לקראת סוף התקופה. עיר זו היא אחת הערים הגדולות והחשובות בכנען. לכיש נזכרת לראשונה בתקופה זו בפפירוס הרמיטז' מתקופת שלטנו של פרעה אמנחותפ ה-2 . בפפירוס מצוינות מנחות שנתנו פקידים מצריים, שליחים מערים שונות בכנען ובניהן מהעיר לכיש. כמו כן נתגלו מספר לוחות ממלכי לכיש בארכיון באל עמרנה שבמצרים. במכתב שנחשף בחפירות תל חסי מוזכרים שמותיהם של שלושה ממלכי לכיש. ככל הנראה העיר לכיש במהלך תקופה זו לא הייתה מבוצרת. תקופה קצרה לאחר חורבנה של העיר מתקופת הברונזה התיכונה, נבנה מקדש בחפיר העזוב בפינתו הצפונית מערבית של התל. במקדש זה זוהו שלושה רבדים שונים ונמצא בו ובבורות שסביבו ממצא עשיר משלושת תקופות המשנה. הממצא כולל קראמיקה מקומית ומיובאת קיפרית ומיקנית, חרפושיות, כלי בהט, כלי פאיאנס, כלי זכוכית, חפצים ופסלונים משנהב, תכשיטים, צלמיות ועוד. לכיש של שכבה זו חרבה סמוך לשנת 1200 לפנה"ס בשריפה עזה לא ברור מי החריבה.
השכבה הבאה מייצגת את העיר הכנענית האחרונה, שנבנתה זמן קצר לאחר חורבנה של העיר בדומה לערים מגידו ובית שאן. התרבות החומרית של העיר החדשה זהה לקודמתה אלה שתוכנית העיר לכיש שונה לחלוטין. כמו כן לא נמצאה בשכבה זו קראמיקה מיובאת קיפרית ומיקנית. לכיש משכבה זו היא ההעיר הגדולה ביותר בכל תולדות התל, ומשתרעת על תל לכיש כולו ועל מורדותיו. זוהי עיר כנענית גדולה ומרשימה והיא אינה מבוצרת (אם כי יתכן שחגורת הבתים שהקיפה את העיר שימשה להגנה). מבני המגורים מהשכבה הקודמת הוחלפו במבנה ציבורי שלא נחפר בשלמותו וטיבו לא הוברר. מקדש החפיר לא שוקם ומקדש אחר נבנה באקרופוליס של העיר בצד הארמון המלכותי. המקדש בנוי, בדומה למקדש מבית שאן, במתכונת מצרית: חדר כניסה, אולם מרכזי ודביר.
בסמוך למקדש נבנה ארמון-המצודה. הממצא משכבה זו בתל לכיש מעיד על קשרים הדוקים עם מצרים. בין הממצא ראויים לציון: מקדש בסגנון המצרי, קערות עם כתובות מצריות (דומות לאלו שנמצאו בתל שרע), חפץ ברונזה עם שמו של פרעה רעמסס ה-3, ארונות חרס אנתרופואידים, בניהם ארון הנושא כתובת מצרית. כל אלה מביאים למסקנה שלכיש הכנענית הייתה בשליטה מצרית באותה העת. מעניין לציין את העובדה שחרסים פלשתיים חד-גוניים או דו-גוניים לא נמצאו בלכיש, למעט מספר חרסים במערה במדרון הצפוני של התל.
עובדה זו מתמיהה שכן העיר לכיש קרובה לשני מרכזים פלשתיים חשובים: גת (תל צפית) ועקרון (תל מקנה). עיר זו חרבה בהרס טוטאלי סביב שנת 1150 לפנה"ס. לא ברור מי החריב את לכיש האם גויי הים (הפלשתים) או שבטי ישראל. כך או אחרת מחריבי העיר לא התיישבו בה, ותל לכיש נושב מחדש רק לאחר כ-150 שנים.
תקופת הברזל 2 נראה שהישוב הראשון שנבנה בתל לכיש היה פרוז, אם כי יתכן שבתי העיר יצרו קו של ביצור מסביב לעיר. עיר זו הייתה דלה באופן יחסי, ולא התגלה בה אפילו מבנה מונומנטאלי אחד. ראוי לציון חדר פולחן ובו מזבח אבן, ארבעה כני חרס ומספר קובעות חרס שנחשפו מלכיש של שכבה זו. לא ניתן לקבוע בוודאות על סמך הנתונים הקיימים את זמן בנייתה וחורבנה של העיר, אם כי ככל הנראה היא נבנתה בתחילת המאה ה-10 לפנה"ס וחרבה במסע פרעה שישק בשנת 925 לפנה"ס.
השכבה הבאה מתאפיינת בבנייתה של עיר מבצר מרכזית וגדולה משנית בחשיבותה רק לבירה ירושלים. לכיש של שכבה זו מיוחסת לאחד ממלכי יהודה הראשונים (בספר דברי הימים נזכרת העיר ברשימת הערים שבוצרו ע"י רחבעם). לכיש הוקפה במערכת ביצורים מרשימה הכוללת: חומה מאסיבית שעובייה כ-6, חומת תמך שהקיפה את מרכז מדרון התל ותמכה בחלקלקה, שכיסתה את חלקו העליון של המדרון. שער העיר נבנה בצד הדרומי-מערבי של התל, והוא הגדול והמסיבי מכל השערים הידועים לנו בארץ ישראל מתקופת המלוכה. השער בנוי מארבע כניסות ושישה תאים (בדומה לשערים במגידו, חצור, גזר ואשדוד אם כי גדול מהם). במרכז העיר ניצב ארמון-המצודה, שם היה מושבו של המושל מטעם מלך יהודה. בסמוך לארמון נבנו שני בניינים ששימשו כבתי מחסנים. מעיר זו לא נחשפו בתים פרטיים תופעה המעידה על אופייה המנהלי של העיר. כל המבנים המונומנטאליים למעט החומה חרבו. קשה לקבוע במדויק מתי ארע חורבן זה, אך היות ולא נמצאו עדויות להרס מכוון הועלתה הסברה שלכיש בשלב זה חרבה ברעש אדמה.
בשכבה הבאה נבנו מחדש שער העיר, ארמון-המצודה ומבני העזר שבצידו. מספר התושבים בלכיש גדל, ובתי מגורים רבים נתגלו בשטח שבין ארמון המצודה והשער. ארמון המצודה הורחב עד מאוד, וזהו המבנה הגדול ביותר מתקופת המלוכה הידוע לנו עד היום (מידותיו כ-36 על 76 מטר). מתקופה זו נמצאו מאות טביעות "למלך" (בעיקר טביעות עם ארבע כנפיים ועם הכיתוב למלך חברן) שכבה זו חרבה בשריפה אדירה ע"י האשורים במסעו של סנחריב בשנת 701 לפנה"ס. לרגלי החומה נמצאו שרידי כלי נשק תחמושת וציוד מהמצור שהטיל סנחריב על לכיש. חורבנה של לכיש היה טוטאלי. העיר ההרוסה והנטושה הייתה ככל הנראה, חלק משטחי יהודה שהעביר סנחריב לידי מלכי הפלשתים. לאחר פרק זמן שבו הייתה לכיש נטושה, נושב תל לכיש מחדש כנראה בתקופתו של המלך יאשיהו. ישוב זה היה מבוצר אם כי קטן ודל מהישוב של השכבה הקודמת. חומת התמך החיצונית תוקנה, וחומה עיקרית חדשה נבנתה מעל לחומה ההרוסה מהשכבה הקודמת. שער העיר נבנה מעל חורבותיו של השער הישן, אולם היה קטן ופחות מסיבי מהשער הקודם. גם שער זה התאפיין בשער חיצוני ושער פנימי ובניהם הפרידה חצר מלבנית גדולה שהוקפה חדרים שפתחיהם הופנו אל החצר. ארמון-המצודה מהשכבה הקודמת לא שוקם.
"מכתבי לכיש" (מכתבים צבאיים שנכתבו זמן קצר לפני נפילת לכיש) שנמצאו בחדר הסמוך לשער החיצוני רומזים שכאן הייתה ככל הנראה מפקדת העיר לכיש. שכבה זו חרבה בשריפה בכיבוש הבבלי בשנת 587 לפנה"ס.
התקופה הפרסית ע"פ המסופר בספר נחמיה התיישבו בלכיש גולי בבל השבים לציון. בתקופה זו נבנתה לכיש מחדש כמרכז ממלכתי. שער העיר וחומתה שוקמו ונבנו בה ארמון בסגנון סורי, ומקדש מרכזי שכונה ע"י החופר "מקדש שמש" אולם לא ברור אם מקדש זה הוא מן התקופה הפרסית או מהתקופה הבאה התקופה ההלניסטית.