תל כנרות (תל אל-ערימה)

"וערי מבצר הצדים צר וחמת רקת וכנרת"
יהושע פרק י"ט פסוק 35

מבוא על תל כנרות
נ.צ 200/252. תל כנרות שוכן בסמוך לגדה הצפונית-מערבית של ים כנרת כשלושה ק"מ מצפון לקיבוץ גנוסר. בתל ובסביבתו שכנה העיר הכנענית והעיר המקראית כנרת.
חשיבותו של האתר נובע ממיקומו האסטרטגי שכן התל חולש על שתי בקעות :
בקעת גנוסר מדרום ובקעת טבח'ה בצפון-מזרח. כמו כן ממוקם התל על אחד מסעיפי  "דרך הים" שהיתה הדרך הבין לאומית החשובה ביותר במזרח הקדום.
העיר הכנענית כנרת נזכרת בתקופת הברונזה המאוחרת ברשימת הכיבושים של תחותמיס השלישי. בתבליט של תחותמס המצוי במקדש כרנך שבמצרים נראה מלך כנרת כשהוא מובל בשבי.כמו כן נזכרת כנרת בפפירוס המיוחס לאותה התקופה (פפירוס פטרסבורג) לצדן של עשר ערים כנעניות נוספות בניהן: חצור, מגידו, תענך ואשקלון. איזכורה של כנרת ברשימה בה מצוינות ערים כנעניות חשובות מעיד על חשיבותה של העיר בתקופת הברונזה המאוחרת. בתל עצמו עוד בטרם החלו החפירות בשנת 1911, נמצא שבר של מצבה מצרית המתארת ניצחון מצרי כנגד ממלכת מיתני וגרורותיה. הכתובת היא מתקופת השושלת ה-18, שמו של המלך המצרי לא נשתמר אך כל הנראה המדובר בתחותמיס השלישי או ביורשו אמנחותפ השני. כמו כן נמצאה במקום חרפושית של המלכה תיי אשתו של תחותמיס השלישי.
בתקופת הברזל (התקופה הישראלית) נזכרת העיר כנרת במקרא כשם של עיר רק פעם אחת בספר יהושע כעיר בנחלת שבט נפתלי. השם כנרת כשם של אזור וכן ימת כנרת נזכרים עוד מספר פעמים.   

חפירות ארכיאולוגיות בתל כנרות
בשנים 1932 ו-1939 - המכון הגרמני לחקר המזרח בראשות פ. קואפל.
1982 לסירוגין עד היום - אוניברסיטת יהונס גוטנברג במיינץ בראשות פ. פריץ. 

תולדות הישוב בתל כנרות
ראשיתו של תל כנרות עוד בראשית תקופת הברונזה הקדומה 1. הישוב בתל נמשך גם בתקופת הברונזה הקדומה שלבים 2 ו-3 כפי שמעידה הקראמיקה שנמצאה במקום.  
תל כנרות נושב מחדש רק בשלב השני של תקופת הברונזה התיכונה כפי שמעידים השרידים החומריים שנמצאו במקום וכן חומה מסיבית שנתמכה בחלקלקה.
בתקופת הברונזה המאוחרת היתה כאן כאמור עיר כנענית חשובה אולם בתל לא נמצאו עד כה שרידים ארכיטקטונים משמעותיים והממצא כולל בעיקר קראמיקה וחחפצים נוספים המתוארכים לתקופה זו.
העיר כנרת חרבה בשלהי תקופת הברונזה המאוחרת ולא נושבה בתקופת הברזל 1.
בתקופת הברזל 2 (המאה ה-10 לפנה"ס) נוסדה באתר עיר חדשה היא כנרת המקראית, גודלה כ-25 דונם. עיר זו הוקפה בחומה מסיבית ובתי העיר שנחשפו במקום הם בסגנון בתי ארבעת המרחבים. בשלהי המאה ה-9 ותחילת המאה ה-8 לפנה"ס הצטמצמה העיר לשטח של כ-8 דונם, והקיפה את התל העליון בלבד. בעיר נבנתה חומה חדשה הרבה פחות מסיבית מהחומה הקודמת. מצד מערב נבנתה החומה על גבי החומה הקודמת, ובצדה הצפוני היא חוזקה ע"י סוללה עבה. כמו כן נחשף שער העיר
בצדה המזרחי של העיר, שער זה הוא בן שני תאים. אל מול השער נבנתה במה.
העיר כנרת חרבה במסעו של תגלת-פלאסר ה-3 מלך אשור בשנת 733 לפנה"ס.
לאחר הכיבוש האשורי נבנה במקום בניין מונומנטלי יתכן שארמון או מצודה.
רצפות המבנה נסחפו ולכן לא ניתן לתארכו בוודאות. ככל הנראה זהו מבנה אשורי אך יתכן שהיה זה מבנה מהתקופה הבבלית או אפילו התקופה הפרסית.