תל יריחו (תל א-סלטאן)

"וישלח יהושע בן-נון מן-השטים שנים-אנשים מרגלים חרש לאמר לכו ראו את-הארץ ואת-יריחו.."
יהושע פרק ב' פסוק 1

מבוא על תל יריחו
נ.צ 192/142. תל יריחו שוכן בתוך העיר יריחו של ימינו. שטחו של תל יריחו כ-40 דונם. העיר יריחו נזכרת לראשונה במקרא בספר יהושע בפרשת המרגלים. ע"פ המקרא זוהי העיר הראשונה אותה כבשו בני ישראל בארץ.

חפירות ארכיאולוגיות בתל יריחו
1907-1909 משלחת אוסטרית-גרמנית בראשותו של ל. זאלין.
1930-1936 האוניברסיטה של ליברפול בראשותו של  פרופ' ג'ון גרסטאנג.
1952-1958 קתלין קניון מטעם בית הספר הבריטי לארכיאולוגיה בירושלים.

תולדות הישוב בתל יריחו
התקופה הניאוליתית (סוף האלף התשיעי לפני הספירה) נוסד הישוב הראשון ביריחו.
למרות שאין אנו עוסקים באתר זה בתקופה קדומה כל כך לתקופת המקרא, אנו מוצאים לנכון להקדיש מספר מילים לתקופה, שכן "תופעת יריחו" היא תופעה ייחודית ויוצאת דופן בכל העולם ותרבות שלמה קיבלה את הכינוי "תרבות יריחו", על שם התרבות המיוחדת שהתקיימה כאן. ישוב זה התקיים בכל שטח תל יריחו וגרו בו כ-2000 אנשים. בישוב נמצאה חומה אדירה ומגדל אבן עצום בקוטר של 9 מטר והוא נשתמר עד לגובה של 8 מטר. בשל חומה זו כונתה העיר יריחו "העיר הקדומה ביותר בעולם". כיום מרבית החוקרים קושרים את החומה עם הגנה מפני שיטפונות ולא מפני "אויב מדומה".
מהותו של המגדל לא הובררה ויש חוקרים הקושרים את המבנה עם פולחן כלשהו.
תקופת הברונזה הקדומה 1 חופרת העיר יריחו קתלין קניון חשפה בחפירותיה שני סוגי קראמיקה שונים: "משפחת הכלים הממורקים אדום", "משפחת הכלים המעוטרים בפסים". לדעתה כלים אלה (יחד עם "משפחת הכלים הממורקים אפור" שנמצאו בעמקים ולא התגלו ביריחו) מיצגים שלוש קבוצות אתניות שונות, שחדרו לכנען בסוף המאה הרביעית, בטרם החל תהליך העיור בארץ ישראל. חוקרים אחרים טוענים כי התופעה קשורה בשינויים אזוריים, ולאו דווקא באוכלוסיות שונות.
תקופת הברונזה הקדומה 2 ביריחו מוקמת חומת העיר. בתוך העיר התקיימו מבנים מוצקים ומרווחים. תקופה זו היא תקופה של פיתוח עירוני מובהק. הקברים שהתגלו מתקופה זו כולם גדולים וחצובים בסלע, והם מכילים קבורות רבות.
יריחו משלב זה  חרבה בשרפה.
תקופת הברונזה הביניימית בשכבה זו בתל יריחו שהפרידה בין הברונזה הקדומה לברונזה התיכונה, נחשפה שכבה עם טיפוסים שונים של כלים הייחודיים לתקופה.
קתלין קניון הייתה בין הראשונים לזהות תרבות חדשה זו (ששרידיה נמצאו גם בסוריה), לטענתה כלים אלו מייצגים מהגרים שהגיעו לכנען, עם גל ההגירה האמורי מהצפון.
בשלב הראשון ככל הנראה גרו התושבים באוהלים או במבנים ארעיים אחרים שכן משכבה זו לא נמצאו בתל שרידים ארכיטקטוניים כלשהם.
בשלב השני נמצאו בתים בתל ובמורדותיו, שנבנו לבנים ירקרקות והעידו על ישוב קבע.
ישוב זה היה פרוז. מנהגי הקבורה בתרבות זו הם ייחודיים לתקופה, שכן המתים נקברו יחידים בקברים נפרדים תופעה המצביעה על תפיסה שונה של המוות.
תקופת הברונזה התיכונה קשה לאמוד את העיר יריחו מתקופה זו, שכן בתל נותרו שרידים דלים בלבד מהעיר הגדולה של התקופה, וזאת בעקבות הסחף.
תקופת הברונזה התיכונה 1 בתל יריחו לא נמצאו כלים וחרסים למעט בקבר אחד, ומסתבר שתל יריחו נושב רק בשלהי התקופה.
תקופת הברונזה התיכונה 2 בתל יריחו נחשף רובע משותף למגורים ולמסחר. בקומה העליונה שימשו המבנים למגורים, ואילו בקומת הקרקע שכנו מחסנים וחנויות, שעסקו בעיקר בסחר תבואה. הביצורים מהתקופה הם מסיביים במיוחד, וכוללים סוללה מלאכותית גדולה המתנשאת מסביב לעיר, לרגליה קיר תמך ובראשה בנויה חומת העיר.
בתל נתגלו קברים רבים מהתקופה. כל הקברים הם קברי קבוצות ובצד הנקבר הונחו מנחות שונות. שכבה זו חרבה בשרפה עם גירוש החיקסוס והפלישה המצרית לכנען.
מן החפירות עולה בברור כי לאחר תקופת הברונזה התיכונה יש פער ישובי, והעיר יריחו לא נושבה ברציפות כפי שסברו בתחילה.
תקופת הברונזה המאוחרת תל יריחו נושב מחדש סביב 1400 לפנה"ס כפי שעולה מהממצא הקראמי. מהישוב בתקופה זו נותרו שרידים דלים בלבד, בניהם מבנה שזכה לכינוי  "הבניין התיכון" ומבנה נוסף שקיבל את הכינוי "הארמון". לגבי "הארמון" ישנה מחלוקת בין החוקרים האם הוא שייך לתקופה זו או לתקופת הברזל. כמו כן נחשפו מספר בתים פשוטים. מביצורי התקופה אם היו כאלה לא נותר דבר.
זה המקום לציין כי לאחרונה רווחת הטענה שהעיר יריחו בתקופת הברונזה המאוחרת הייתה לא יותר מישוב קטן, הציניקנים מרחיקים לכת וטוענים שלא היה שם ישוב כלל. טענה זו משרתת חוקרים מסוימים, כהוכחה שהמקרא אינו מקור מהימן המשקף בהכרח את ההיסטוריה הקדומה לאשורה. חוקרים אלו מציגים את יריחו בין "שלל" הדוגמאות לחוסר ההתאמה בין הכתוב במקרא לבין הממצא הארכיאולוגי, או ממצא היסטורי אחר. איננו מנסים להגן על המקרא, כבר הזכרנו לא אחת כי ספר התנ"ך כשלעצמו מלא סתירות פנימיות עוד בטרם נעמיד אותו למבחן מול נתונים חיצוניים ארכיאולוגים ו/או אחרים, ועל כן אין בטענה זו שום "חדש תחת השמש". יחד עם זאת המקרא הוא עדיין המקור החשוב ביותר, המקיף ביותר ולדעתנו גם האמין ביותר וזאת דווקא בשל הסתירות הפנימיות שנותרו כמות שהן ולא נערכו במיוחד או שוכתבו כפי שנעשה במקורות היסטוריים חיצוניים אחרים, שמשום מה מתקבלים בקרב חוקרים מסוימים כ"דברי אלוהים חיים". להיטותם של חוקרים אלו, "למצוא" כמה שיותר סתירות בין הממצא הארכיאולוגי לבין המקרא (בחלקם הטיעונים אוטנטיים ומשקפים נאמנה סתירות אלו) בכדי לחזק את עמדתם, לעיתים חוטאת לאמת. הישוב ביריחו בתקופת הברונזה המאוחרת היא דוגמא קלאסית. כפי שכבר למדנו השפיע הסחף בתל יריחו בצורה קשה גם על שכבות קדומות לשכבה זו (הממצאים משכבת הברונזה התיכונה דלים מאוד, אולם אף חוקר לא מטיל ספק שהייתה זו עיר גדולה וחשובה). יתכן שהישוב בתקופת הברונזה המאוחרת היה משמעותי יותר ממה שמשערים אותם חוקרים, וכן אולי אפילו הייתה לו חומה!!!
מצד שני בהחלט ייתכן שישוב זה היה קטן, דל ופרוז וזאת בניגוד מוחלט לכתוב במקרא זו בהחלט אפשרות סבירה (ראה ערך חברון תקופת הברונזה המאוחרת).
כל מה שאנו מנסים לומר הוא שלארכיאולוגיה לא תמיד תשובות חותכות וברורות. הארכיאולוגיה היא ללא ספק אמצעי חשוב והכרחי להשלמת התמונה ההיסטורית, אבל בואו לא נטעה אין היא מדע מדויק, יתרה מכך זהו אמצעי מוגבל מאוד. מה שאנו מוצאים בחפירות הארכיאולוגיות הם שרידים שמשקפים אחוז קטן בלבד ממה שבאמת היה קיים, ואת זאת אסור לנו לשכוח. מה גם שמרבית החפירות מייצגות אחוז חפירה שולי משטח התל (במרבית התלים שטח החפירה לא עולה על 20 אחוז ורק מעטים מאוד נחפרו כמעט בשלמותם). בימים ההם נעשה שימוש רב בחומרים מתקלים כך שתרבות חומרית שלמה  הלכה לאיבוד...למען האמת אין לנו מושג מה היה האחוז של התרבות החומרית מחומרים מתקלים בישוב נתון כלשהו. יתרה מזו, המצאתו של "מטמון עשיר" במבנה מרשים לא בהכרח מעיד שישוב זה היה: "העיר המרכזית במרחב, כפי שמעיד הממצא העשיר שנחשף במהלך החפירות". יתכן שאתר סמוך לו, ועל פניו נראה "דל" יותר בממצא חומרי, בזמן אמת היה "עשיר" יותר, רק שמחריביו עשו את מלאכתם נאמנה כולל "ניקיון יסודי" של תרבותו החומרית או לחילופין האתר ניטש יחד עם הממצאים החשובים. יש לזכור כי מתכות היו יקרות מפז והיוו מוקד ראשוני לביזה (ביזה זו נזכרת לעיתים תכופות במקרא, ולעיתים הייתה הסיבה היחידה לכיבושו או החרבתו של ישוב מסוים). זכורני שלקחתי פעם את אחד מחבריי והראיתי לו את העיר המרשימה מתקופת הברזל שבתל באר שבע. "עיר מרשימה?!" הוא הטיח בי "אני לא רואה כאן כלום, למעט שורות של אבנים... ". אם כך גם האדם, ולבטח הטבע יכולים לשנות את התמונה היישובית מן הקצה אל הקצה, ודוגמאות לכך עוד משחר ההיסטוריה ועד ימינו ניתן למצוא למכביר, על כן  רצוי תמיד להיות זהירים בהסקת מסקנות גורפות.
השימוש בטענה כי בתקופה זו כלל לא היו ערים בצורות, וכי מצרים שלטה בערי כנען שלטון ללא מצרים אינה מדויקת, ושוב כביכול, אמירות שכאלה מחזקות טענה כזו או אחרת בה מחזיק החוקר. ממכתבי אל-עמרנה עולה תמונה שונה לחלוטין. המושג "שליטה מצרית" לא ממש מאפיין את המתרחש במרחב הכנעני בתקופה האמורה, כפי שהדבר עולה מהמכתבים בבירור. יציאתם של פרעוני השושלות ה-18 וה-19 פעם אחר פעם למסע כיבושים בסוריה וארץ ישראל וחורבנות תכופים של אתרים בארץ ישראל מצביעה דווקא על ההפך הגמור. נראה שתקופה זו הייתה יציבה הרבה פחות ממה שמרבית החוקרים מנסים לצייר(על כך בהרחבה תקופת הברונזה המאוחרת).
כמו כן לפחות במספר תלים שנחפרו עד כה בארץ, נבנו חומות בתקופת הברונזה המאוחרת כך בדביר, בתל גמה, ואולי בגזר. באתרים אחרים נעשה שימוש בביצורי התקופה הקודמת כך בשכם, חצור, בית שאן, תל בית מרסים, ואולי בבית שמש. זה המקום להזכיר שבכתובת מכרנך מימי רעמסס ה-2 מונצח כיבוש העיר המבוצרת עכו.
אף אחד לא מטיל ספק באמינות הכתובת, ולמרות זאת עד כה בחפירות שנערכו בתל עכו לא נחשף ביצור מתקופה זו. גם בעיר אשקלון לא נמצאו ביצורים כלשהם מתקופת זו וזאת למרות שבתבליטי מרנפתח שבכרנך נראית אשקלון כעיר בצורה!!!
למען הסר כל ספק אין אנו תומכים בתיאורית הכיבוש האחיד, שהיא ללא ספק בעייתית מאוד ומלאה בסתירות (לא רק ארכיאולוגיות כי אם גם מקראיות), אולם כאמור בתל יריחו הבעיה היא אובייקטיבית וכך לעיתים גם בתלים אחרים, ולא ניתן לפחות בשלב זה לשלול את קיומה של העיר יריחו מתקופת הברונזה המאוחרת.
תקופת הברזל 2 במקרא בספר מלכים נזכר חיאל בית-האלי כמי שבנה את העיר יריחו מחדש בתקופתו של המלך אחאב, אולם לא נמצאו באתר שרידים של ישוב ישראלי מתקופה זו. ע"פ החפירות רק במאה ה-7 לפנה"ס התחדש ישוב נרחב בתל יריחו. שרידיו כצפוי לא התגלו בפסגתו בשל הסחף, אולם בשיפוליו נשתמרה שכבה עם שרידים מהתקופה.