אתרים ארכיאולוגים בארץ ישראל
עוד מראשית התפתחות התרבות האנושית, היוותה ארץ ישראל את אחת הצמתים הגיאוגרפים החשובים בעולם. חבל ארץ זה נושב ברציפות עוד מתקופת האדם הקדמון ועד ימינו. עם ראשיתה של התקופה ההיסטורית הראשונה היא תקופת הברונזה הקדומה חל שינוי מהותי בדפוסי ההתיישבות בארץ ישראל. זוהי תחילתה של "המהפכה העירונית".
לראשונה בהיסטוריה נוסדו ערים ברחבי הארץ. ערים אלו הן למעשה השכבה הראשונה במרבית התלים החשובים בארץ ישראל, ביניהם: תל דן, תל חצור, תל מגידו, תל רחוב, תל בית שאן, תל חברון, תל אפק, תל גזר, תל צפית תל לכיש, תל ערד ועוד...
התופעה של בניית ישוב בדיוק באותו המקום, על גבי חורבותיו של הישוב הקודם (כך למעשה נוצר התל) היא תופעה ייחודית לאזור ומאפיינת מאוד את מרבית האתרים הארכיאולוגים המקראים בארץ ישראל. בתקופת הברונזה התיכונה "התעצבו" למעשה מרבית התלים בארץ ישראל, בשל הביצורים האדירים "שהרימו" את העיר מעל פני השטח בכדי להקנות לה הגנה מקסימאלית. תקופת הברונזה המאוחרת מתאפיינת בערים פרוזות רבות, ובממצא חומרי מצרי מובהק, תופעה שמרבית החוקרים קושרים עם שליטה מצרית ללא עוררין בכנען (דעתי מעט שונה ועל כך בתקופת הברונזה המאוחרת)
תקופת הברזל הראשונה מתאפיינת בחלוקה ברורה לאזורים :
במישור החוף ובשפלה יושבים הפלשתים שם ממוקמות הערים הגדולות והמשמעותיות בארץ ישראל בתקופה זו ביניהן : עזה, אשדוד, אשקלון, תל צפית, תל מקנה, תל גזר. באזור ההר ממוקמים "הישובים הישראלים" המדובר בישובים קטנים הרבה יותר, מרביתם ישובים בעלי אופי כפרי, ושטחם לא עולה על דונמים אחדים ביניהם: תל שילה, תל חברון, תל בית אל,
תל גבעון. בצפון באזור העמקים ובהר ממשיכה להתפתח התרבות הכנענית /פניקית ובין עריהם החשובות נמנות: מגידו, תל כיסון, תל בית שאן, תל רחוב.
תקופת הברזל השנייה מתאפיינת בשינויים במאזן הכוחות (כפי שהדברים באים לידי ביטוי גם בכתוב במקרא) הערים הגדולות והמשמעותיות בתקופה זו הן הערים "הישראליות" שבחבל ההר ובניהן המגה ערים ירושלים ושומרון. תופעה נוספת המאפיינת את ההתפשטות ה"ישראלית" הן מצודות רבות הנבנות הן לאורכו של הגבול והן בתוך הממלכה עצמה. הפלשתים שעוברים ממתכונת של פדרציה למתכונת של ערי ממלכה, נחלשים מאוד בתקופה זו, ומאבדים שטחים רבים לטובת הישות "הישראלית" בעיקר בשפלה ובנגב.
עיקר כוחם כעת מרוכז בחמשת ערי הממלכה הגדולות במישור ובשפלה.
הכנענים שבצפון ובעמק נבלעים בשטחה של ממלכת ישראל, למעט הערים בחוף הצפוני שמוחזקות ע"י הישות הפניקית העצמאית. בתקופה הבבלית חלה נסיגה משמעותית בישובים העירוניים שחרבו רובם ככולם. האתרים הארכיאולוגים בארץ ישראל מתקופה זו, הם בעיקר יישובים כפריים מצומצמים. בתקופה הפרסית החלו לשגשג ערי החוף בארץ ישראל ובראשן העיר הפניקית עכו. ערים אלו היוו כעת מוצא ימי לאימפריה הפרסית האדירה.
בדפים אלו תוכלו למצוא תקציר על האתרים הארכיאולוגים החשובים בארץ ישראל וכן תמונות של תלים רבים ברחבי הארץ. בעתיד הקרוב אכתוב מספר שורות על כל האתרים הארכיאולוגים המופיעים בדפים אלו. המטרה היא לתעד את מרבית האתרים הארכיאולוגים בארץ ישראל בתקופה המקראית. אם ברשותכם חומר מעניין על אתרים ארכיאולוגים בארץ ישראל, אשמח לפרסמו.
