תל קרני חיטין

מבוא על תל קרני חיטין
נ.צ 170/116 תל קרני חיטין הנישא מעל בקעת ארבל, שוכן על לועו של הר געש כבוי
כ-326 מטר מעל פני הים, במקום בו עלתה דרך הים מחוף הכנרת לגליל התחתון.
התל נקרא כך על שם הכפר הערבי חיטין ששכן לרגלין עד למלחמת העצמאות.
שטחו של התל כ-60 דונם. פסגתו של התל מפוצלת לשתי פסגות ומכתש ביניהן,
המשווה לו מראה של קרניים ומכאן שמו "קרני חיטין".
תל קרני חיטין התפרסם בעיקר בשל הקרב החשוב שנערך בתל ובסביבתו בשנת 1187 
בין הצלבנים ובראשם גי דה ליזיניאן מלך ירושלים, לכוחות המוסלמים ובראשם צלאח א-דין,
בקרב הובסו הצלבנים ומרבית שטחי הארץ כולל ירושלים נפלו לידי המוסלמים.

חפירות ארכיאולוגיות בתל קרני חיטין
1976- חפירות מצומצמות בראשותו של צבי גל מטעם המכון לארכיאולוגיה של אונ' ת"א

תולדות הישוב בתל קרני חיטין
בסקר שערך במקום החופר והחוקר ויליאם פוקסוול אולברייט בשנות ה-20 של המאה ה-20 הוא מצא בתל קרני חיטין חרסים המעידים על ישוב במקום כבר מתקופת הברונזה הקדומה אם כי בשיחה שערכתי עם ד"ר צבי גל לטענתו בחפירות ובסקר שהוא ניהל לא הובחנו כלל חרסים מתקופת הברונזה הקדומה בתל, וכמעט מאה אחוז מהחרסים הפזורים על פני שטח התל שייכים לתקופת הברזל 2.
כך או אחרחת העדות הארכיטקטונית הראשונה שעולה מן החפירות בתל קרני חיטין עד כה שייכת לשלב השני של תקופת הברונזה המאוחרת (המאות ה-14-13 לפנה"ס).
באחד משטחי החפירה נמצאו יסודות מרשימים של חומה עשויה אבני בזלת גדולות במיוחד. החומה הקיפה ישוב קטן או מצודה בשטח של כ-9 דונם. בסמיכות לחומה נחשפה רצפה עשויה חלוקי בזלת שכוסתה בשכבת עפר עבה, ובה ממצאים קראמיים המצביעים שישוב זה חרב לא מאוחר מאמצע המאה ה-13 לפנה"ס.
בשכבת המפולת העליונה בשטח הישוב מתקופת הברונזה המאוחרת נמצאה קראמיקה מעטה מתקופת הברזל 1 המעידה על התיישבות מינורית בתל בתקופה זו. 
שיאו של הישוב בתל קרני חיטין הוא ללא ספק מתקופת הברזל 2. בשכבה זו התקיימה עיר גדולה ולה חומה מסיבית שנחשפה בקטעים שונים בתל. עיר זו חרבה ככל הנראה במסע הכיבוש האשורי בשנת 732 לפנה"ס.