תל חברון (תל רומידה)

"וישב אבנר חברון ויטהו יואב אל-תוך השער לדבר אתו בשלי ויכהו שם החמש וימת בדם עשה-אל אחיו"
שמואל פרק ג' פסוק 27












מבוא על תל חברון
נ.צ 1597/1036. תל חברון שוכן בשטח העיר חברון של ימינו. העיר המקראית חברון מזוהה עם תל זה. שטחו של תל חברון כ-60 דונם. העיר חברון נזכרת רבות בתנ"ך והיא אחת הערים המקראיות החשובות ביותר שמסורות רבות נקשרו בה. ע"פ מסורות אלו מצויים בה קברי האבות (מערת המכפלה), וכן הייתה זו עיר הולדתו של המלך דוד ועיר בירתו הראשונה במשך שבע שנים לפני שהעביר את בירתו לירושלים.

חפירות ארכיאולוגיות בתל חברון
לצערנו הרב, והדבר עולה מדי פעם במהלך הניסיון לסכם את החפירות הארכיאולוגיות  בארץ ישראל, היא העובדה שאתרים חשובים דוגמת תל חברון (הבאנו דוגמא זו היות והיא קיצונית במיוחד, אם כי בהחלט לא יחידאית) הופקדו בידיים לא נאמנות.
בשנים 1964-66 חפרה כאן משלחת אמריקאית בראשותו של פרופ' האמונד שעדיין 40 שנים אחרי החפירה, לא מצא לנכון לפרסם דו"ח חפירה
בשנים 1984-86 נחפר התל בידי משלחת הר יהודה ברשותו של א.עופר.
גם פרסומו של א.עופר לקוי מאוד, אם כי לזכותו יש לומר שהחפירה אותה ניהל הייתה רק בראשיתה והושהתה מחוסר תקציב. לצערנו כאמור, אין זו הפעם הראשונה שדוחות מפורסמים בצורה לקויה או לא מפורסמים כלל וחבל שתל חברון שחשיבותו רבה לחקר הארכיאולוגיה המקראית לא זכה לתקצוב ראוי, ולחפירה ע"י מוסד רציני. בכל זאת בשל חשיבות העיר חברון בתקופה המקראית, מצאנו לנכון לפרסם את המעט שניתן לדלות על אתר זה מתוך האנציקלופדיה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל.

תולדות הישוב תל חברון
תקופת הברונזה הקדומה שלב 1: ראשית הישוב בתל חברון החל בתקופה זו.
בתל חברון נתגלו עד כה ממצאים דלים שכוללים מספר קירות וחרסים מעטים.
תקופת הברונזה הקדומה שלבים 2 ו-3 הישוב ממשיך להתקיים כפי שמעידים חרסים רבים הפזורים על פני  תל חברון, אם כי החפירות הארכיאולוגיות לא הגיעו לשרידים מהתקופה, ולא ניתן לעמוד על אופיו או תוכניתו של הישוב.
תקופת הברונזה התיכונה בתל חברון התקיימה עיר מבוצרת על פני שטח של כ-30 דונם. בעיר נחשפה חומת ענק (חומה קיקלופית), ובמערב התל יש רמזים לקיומו של חפיר חצוב בסלע. ככל הידוע חברון הייתה המרכז היישובי של הר יהודה בתקופה זו.
המבנה העיקרי שנחשף משלב זה זכה לכינוי "מבנה 230". המבנה הכיל מספר חדרים ובו נמצאו מילוי של אפר, עצמות וחרסים. מבין שרידי העצמות עולה כי המכלול רובו ככולו מורכב משרידי עצמות צאן, ואילו עצמות הבקר מהווים לא יותר מ-5%. יחמורים המהווים בד"כ כ-3% מן הממצא באתרי התקופה בהר המרכזי, לא נמצאו כלל בתל חברון. בתל נמצאה תעודה מהתקופה כתובה בכתב היתדות, המתוארכת למאות ה-16-17 לפנה"ס. התעודה מכילה רשימה של צאן שככל הנראה היוותה מס לצרכי פולחן ויתכן שהייתה קשורה למלך חברון. בסמוך לתעודה התגלתה בולה ועליה טביעות של שתי חרפושיות מצריות אף הן מיוחסות לתקופה.
תקופת הברונזה המאוחרת נראה שתל חברון לא נושב כלל בתקופה זו. שרידי קבורה שנמצאו באזור ואף בשולי התל מצביעים כי ייתכן והיה באתר ישוב קטן שטרם נחשף. כך או אחרת, עיר של ממש מתקופה זו לא התקיימה במקום, וזאת בסתירה מובהקת לכתוב במקרא. המקרא מציין שערב ההתנחלות שכנה בחברון עיר מבוצרת שנכבשה. (התמיהה גדולה עוד יותר שכן שלוש מסורות שונות קשורות בכיבוש העיר חברון, שתיים בספר יהושע ואחת בספר שופטים).
תקופת הברזל 1 על ישוב חשוב זה שהתקיים בתל חברון לא נכתב דבר!!!
תקופת הברזל 2 שיא פריחתה של העיר חברון. ישוב זה התקיים בין שלהי המאה ה-11 לשלהי המאה ה-10 לפנה"ס. על תקופה זו מוסר החופר א.עופר שהעיר ככל הנראה התפשטה אל מחוץ לחומות תקופת הברונזה התיכונה, ומוסיף כי ככל הנראה, ביצורים אלו שימשו בשלב זה את חלקה העליון של העיר. לצערנו אין הוא מפרט על הממצאים שהביאו אותו להגיע למסקנה זו, ולכן לא ניתן להבין את אופי העיר. על השכבה הבאה מוסר החופר א.עופר את הדברים הבאים:
"במרוצת תקופת הברזל פחתה חשיבותה של חברון ושרידי התקופה שבידינו מקוטעים. דומה, כי בחפירות האמונד נחשפו שרידים רבים יותר מתקופת המלוכה אלא שעדיין לא פורסמו...".
כאמור לא ברור על סמך מה מבסס החופר את אמירתו, שכן על השרידים מהתקופה הקודמת בה העיר "בשיא פריחתה" הוא לא פירסם דבר בדומה לשרידים מהתקופה הזו. בהמשך הוא מוסיף : "יש לציין שמבין ארבע הערים הנזכרות בטביעות למלך, חברון היא עד כה היחידה שגם זוהתה בוודאות וגם נחפרה, ומכאן העניין הרב שבממצא זה". ממצא זה אכן מעניין, אם כי לעיתים גם עיר שזוהתה ונחפרה לא בהכרח תורמת לידיעותינו אודותיה וחבל...