תל חצור (תל אל קדח)

"וישב יהושע בעת ההיא וילכד את-חצור ואת-מלכה הכה בחרב כי-חצור לפנים היא ראש כל-הממלכות האלה"
יהושע פרק יא פסוק 10









מבוא על תל חצור
נ.צ 203/269 שטח תל חצור הוא למעלה מ-800 דונם ומורכב מעיר עליונה (כ-120 דונם) ועיר תחתונה (כ-700 דונם) תל חצור הוא הגדול ביותר בארץ ישראל והעיר ששכנה בו היא ללא ספק אחת החשובות בכל תולדות ארץ ישראל. חצור נזכרת לראשונה בכתבי המארות המצרים מהמאה ה-19 לפנה"ס. במאה ה-18 לפנה"ס נזכרת חצור בתעודות מהעיר מארי (בסוריה של היום) מהן עולה כי חצור הייתה אחת הערים הגדולות והחשובות במרחב המסופוטמי-סורי-כנעני. בתעודות מצריות מהממלכה החדשה נזכרת חצור מספר פעמים ברשימות הפרעונים וכן במכתבי אל-עמרנה שם נזכרים מלכי חצור עבד-תרשי ושפט-רצ. במקרא נזכרת חצור כעיר הראשית בכל כנען "ראש כל הממלכות האלה". על חשיבותה של העיר חצור ניתן ללמוד משתי גרסאות שונות על סיפור כיבושה (בספר יהושע ובספר שופטים). בספר מלכים נזכרת חצור כעיר שנבנתה מחדש ע"י המלך שלמה.

חפירות ארכיאולוגיות בתל חצור
1928 חפירות בדיקה בראשותו של פרופ' ג'ון גרסטאנג.
1955-1958 משלחת מטעם האונ' העברית בראשותו של פרופ' יגאל ידין.
1968-1969 משלחת מטעם האונ' העברית בראשותו של פרופ' יגאל ידין.
1991- היום משלחת מטעם האונ' העברית בראשותו של פרופ' אמנון בן תור.



בתמונות תל חצור בשנת 1928
*להגדלה לחץ על התמונה







תולדות הישוב בתל חצור
תקופת הברונזה הקדומה חצור נושבה לראשונה, בשטח התל הגבוה. מעיר זו נחשפו עד כה שרידים דלים של כלי חרס ומבנים ארכיטקטוניים, מהם עולה שהעיר חצור התקיימה בתקופת הברונזה הקדומה שלבים 2 ו-3, והיא בת שלוש שכבות ישוב.
תקופת הברונזה הביניימית מהחפירות האחרונות בתל חצור עולה שהמדרון המזרחי בעיר העליונה היה מיושב בתקופה זו בצפיפות יחסית, אם כי עדיין לא ניתן לאמוד את שטחו של הישוב בשלב זה.
תקופת הברונזה התיכונה 1 העיר חצור נבנית מחדש. עיר זו מתרחבת אט אט ומקיפה את כל שטח התל הגבוה וכן את השלוחה המזרחית. העיר חצור הוקפה ככל הנראה כבר בשלב זה בחומה ענקית, ובשלהי התקופה נבנו בה מצודה פנימית וארמון (החומה המצודה והארמון שייכים ככל הנראה לתקופה זו אם כי אין בכך ודאות ויתכן שמבנים אלו נבנו לראשונה רק בתקופה הבאה).
תקופת הברונזה התיכונה 2 העיר חצור בשיא גודלה. חצור מקיפה הן את התל הגבוה כולל השלוחה המזרחית, והן את העיר התחתונה. שטחה הכולל של חצור כ-800 דונם. זו העיר הגדולה והחשובה ביותר בתקופה זו בארץ ישראל, והיא שולטת על מרחב גדול באזור. חצור קשורה באדיקות למערכת המדינית כלכלית של המרחב הצפוני, והרבה פחות למדינת הדלתא הדרומית שהקימו פרעוני החיקסוס במצרים. הן העיר התחתונה, והן העיר העליונה בתל חצור מוקפות בשלב זה בסוללות שנבנו בשיטות שונות בהתאם למצב הטופוגרפי ולצרכי ההגנה של כל אזור. בעיר התחתונה נחשפו שני שערים: השער הראשון ממוקם בצפון מזרח העיר. בשלב הראשון השער בעל מעבר ישר בין שני מגדלים רבועים מוצקים, ואילו בשלב השני נבנה שער מטיפוס סורי מובהק שזכה לכינוי "שער המצודה", שכן בשני צידיו עמדו מגדלים גדולים ובתוכם זוג חדרים. משני צידי השער נחשפה חומת סוגרים שהתחברה לסוללת העיר התחתונה. הקומפלקס כולו היווה מעין מצודה עצמאית ומכאן כינויו של השער. בדרום מזרח העיר התחתונה נחשף השער השני. למעשה המדובר בשרידיהם של חמישה שערים, שנבנו זה מעל זה החל בתקופת הברונזה התיכונה וכלה בתקופת הברונזה המאוחרת. בדומה לשער הצפוני-מזרחי, גם שער זה בנוי כניסה ישירה ובשני צידיו הוצבו מגדלים גדולים. בצפון העיר התחתונה חצור נחשף מקדש מונומנטאלי  שזכה לכינוי"מקדש המגדל" היות ובכניסתו ניצבו שני מגדלים גדולים. מקדש זה בנוי מאולם כניסה, היכל ודביר. בשטח העיר התחתונה נחשף ארמון גדול, המזכיר בתוכניתו את הארמון מהעיר אבלה (ידין טעה ככל הנראה וזיהה את הארמון כמקדש ולכן יחס את הארמון מהשכבה הקודמת לשכבה זו). מתחת לארמון נחשפה רשת של מחילות חצובות בסלע, ונראה כי חלקן לפחות שימשו כקברים תת-קרקעיים (רשת המחילות דומה למערכת הקברים התת-קרקעיים מתחת לארמון שנחשף באבלה). בעיר התחתונה בצדה הדרום-מערבי, נחשף רובע מגורים שהטיפוס האופייני לבתיו הוא "בית החצר". תחת רצפות הבתים נמצאו מספר רב של קבורות תינוקות בכדים. בעיר העליונה נחשפה חומת העיר, ומבנה בעל אופי ביצורי שכנראה היה מחובר אליה. כמו כן נחשף מכלול אדריכלי מנהלי, הכולל מבנה מונומנטאלי כנראה ארמון השליט, ובסמוך לו נבנה "מקדש מגדל" נוסף, שיתכן ושימש כמקדשו הפרטי של השליט.
תקופת הברונזה המאוחרת העיר חצור היא תופעה יוצאת דופן, שכן מרבית הערים שאנו מכירים מתקופת הברונזה התיכונה, או נעלמות כליל או ששטחן מצטמצם משמעותית, תופעה המצביעה על ירידה במעמדן של הערים בתקופת הברונזה המאוחרת. חצור לעומתן (בדומה לערי החוף תל עכו ותל גריסה) ממשיכה לשגשג אף ביתר שאת ולא ניכר שעברה זעזוע משמעותי עם השתלטותה של מצרים על המרחב הכנעני, וזאת למרות שחרבה. תקופת הברונזה המאוחרת בעיר חצור מתאפיינת בשלוש שכבות בעיר:
השלב הראשון הוא המשך ישיר לעיר חצור מתקופת הברונזה התיכונה. בעיר התחתונה ממשיך לשמש השער הצפוני-מזרחי גם בתקופה זו עד סופה, ללא שינוי. גם "מקדש המגדל", בצפון העיר התחתונה, מתקיים בשלב הראשון בשינויים קלים בלבד. הארמון בצד מזרח שוקם חלקית, גודלו כמחצית מגודלו של המבנה מהשכבה הקודמת. רובע המגורים נבנה מחדש על גבי חורבות הרובע הקודם. בעיר העליונה הביצורים משמשים גם בתקופה זו, וכמו כן הארמון ומקדש המגדל שלצידו ממשיכים להתקיים בשינויים קלים בלבד. העיר חצור בשכבה זו חרבה ככל הנראה במסעותיו של תחותמיס ה-3.
השלב השני (תקופת אל-עמרנה) הוא שיא פריחתה של העיר חצור. חצורבשלב זה חרבה בשריפה ככל הנראה במסעו של סתי ה-1.
בשלב השלישי חלה נסיגה מסוימת בפריחתה של חצור. בדרום -מערב העיר התחתונה נבנה רובע מגורים חדש, ובסמוך לו הוקם מקדש קטן. במקדש נמצאו ממצאים שונים בניהם מסכת פולחן עשויה חרס, אסטלות קטנות מבזלת, נס ברונזה ועוד. בסמוך למקדש נחשפו מבנים גדולים, ובניהם בתי יוצר ששימשו כנראה את המקדש. הארמון שבצדו המזרחי של התל נהרס ובמקומו נבנים בתי מגורים ובתי מלאכה (בדומה לאלו שנחשפו בדרום-מערב התל התחתון). בצדו הצפוני של התל התחתון, נבנה מקדש חדש על גבי "מקדש המגדל" הקודם. תוכניתו דומה אם כי עתה נוסף לו אולם רוחב שלישי. מקדש זה זכה לכינוי "מקדש האורטוסטטים" בשל שורה רצופה של לוחות בזלת שהייתה צמודה לקירות הדביר. בעיר העליונה נבנה ארמון חדש וגדול. זהו אחד המבנים המרשימים ביותר בארץ ישראל מתקופה זו. הארמון בנוי על מסד אבן גדול ועליו קירות מלבני בוץ שדופנו בתחתיתם באורטוסטטים עשויים בזלת. המקדש מהשלב הקודם נהרס ולא שוקם מחדש. ע"פ השרידים בסביבה המשיך האזור להיות "מקודש" גם בשלבים אלו, תופעה המצביעה על קדושתו של המקום ולאו דווקא של המבנה. חצור של שכבה זו חרבה בשריפה, יש המייחסים אותה לכיבושי יהושע.
בתקופת הברזל העיר חצור יורדת מגדולתה ומצטמצמת לעיר העליונה בלבד.
תקופת הברזל 1 הישוב בחצור מצומצם ודל מאוד.
השכבה הראשונה נראה שהישוב בחצור התרכז רק בחלקו המערבי של התל העליון. הישוב פרוז, אוכלוסייתו נוודית למחצה, והוא מתאפיין בממגורות רבות ויסודות למבנים ארעיים. כלי החרס אופייניים למאה ה-12 לפנה"ס, ודומים לכלים שנמצאו באתרים שונים שנחפרו בגליל העליון.
השכבה השנייה מצביעה על התפתחות חומרית מסוימת, אם כי הישוב בחצור הוא עדיין לא יותר מאשר כפר קטן ודל.
תקופת הברזל 2 השכבה הראשונה היא מהמאה ה-10 לפנה"ס.
חצור היא עיר של ממש. עיר זו היא מימי הממלכה המאוחדת ובנייתה מיוחסת למלך שלמה. (על המחלוקת הקיימת ראה ערך מגידו). חצור משתרעת על מערבו של האקרופוליס בלבד ומוקפת בחומת סוגרים. שער העיר הוא מטיפוס ששת התאים (בדומה למגידו וגזר). משכבה זו נחשף גם מבנה ציבורי גדול ששימש ככל הנראה כמחסן מרכזי.
השכבה השנייה מסוף המאה ה-10 תחילת המאה ה-9 לפנה"ס. בחצור ניכרת ירידה מסוימת ברמת המבנים, והיא חרבה בשריפה.
השכבה השלישית מהמאה ה-9 לפנה"ס. העיר חצור בשיאה בתקופת הברזל ומתפרשת על שטח התל העליון כולו. בנייתה של עיר זו מיוחסת למלך אחאב. חצור הוקפה בחומה מלאה, ממנה נחשפו מבני ציבור רבים ביניהם "בית העמודים" כמו כן נחשף מבצר מרשים ומפעל המים הגדול של חצור. חצור בשכבה זו חרבה חלקית בשריפה. ככל הנראה במלחמות עם ממלכות ארם.
השכבה הרביעית מהמאה ה-9 לפנה"ס. מתבצעים שינויים במבני הציבור מהשכבה הקודמת אם כי תוכנית העיר חצור דומה מאוד לזו של השכבה הקודמת. חצור בשכבה זו חרבה ככל הנראה במלחמות עם הארמים.
השכבה החמישית מהמאה ה-8 לפנה"ס. בחצור חלה ירידה מסוימת וניכר שינוי בתוכנית העיר. על מבני הציבור מהשכבה הקודמת הוקמו מבני מגורים, בתי מלאכה וחנויות. המבצר ממשיך להתקיים גם בשכבה זו והוא כולל שינויים ותוספות. חצור בשכבה זו חרבה ככל הנראה ברעש אדמה.
השכבה השישית מאמצע המאה ה-8 לפנה"ס. רוב בתיה של השכבה הקודמת שוקמו. המבצר חוזק ועובה באמצעות חומת קדמות ונסוגות חדשה שהתחברה לחומה הישנה בעיר. כמו כן הוקם מגדל תצפית. ישוב זה חרב בשריפה אדירה בכיבוש האשורי של תגלאת פלאסר ה-3 בשנת 732 לפנה"ס.
השכבה השביעית היא משלהי המאה ה-8 לפנה"ס. הישוב בעיר חצור מתחדש.
יישוב זה היה קטן ופרוז יתכן שהוקם ע"י תושבי העיר שחזרו למקום לאחר שחרב או ששימש את הכובש האשורי, או אוכלוסייה מטעמו.
השכבה השמינית משלהי המאה ה-8 לפנה"ס. בישוב הוקמה מצודה גדולה כנראה ע"י האשורים.
השכבה התשיעית התקופה הפרסית מהמאה ה-5 לפנה"ס. המצודה ממשיכה לשמש גם בתקופה זו עם שינויים רבים.