תל הרור (תל אבו-הורירה)

"ויאמר אברהם אל-שרה אשתו אחתי הוא וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את-שרה"
בראשית פרק כ פסוק 2

מבוא על תל הרור
נ.צ 0879/1125 תל הרור הוא גדול על גדתו הצפונית של נחל גרר כ-20 ק"מ ממערב לבאר שבע. שטחו הכולל כ-150 דונם. תל הרור נחלק לשניים:  התל הנמוך (כ-150 דונם) והתל הגבוה (כ-15 דונם). מרבית החוקרים מזהים את תל הרור עם העיר המקראית גרר.

חפירות ארכיאולוגיות בתל הרור
1982-1990 אונ' בן גוריון בראשותו של אליעזר אורן.

תולדות הישוב תל הרור
תקופת הברונזה התיכונה 2 הישוב בתל הרור נוסד לראשונה. היה זה ישוב מהגדולים בכנען והוא השתרע על פני רוב שטחו של התל הנמוך. העיר של תקופת הברונזה התיכונה בוצרה תחילה בסוללת עפר מסיבית, ובשלב מאוחר יותר בחומת לבנים אדירה.
מעיר זו נחשף מתחם מקודש גדול, ככל הנראה בסגנון "מקדש החצר" (חצר גדולה קטורה עם מתקני פולחן, ומסביבה חדרים מצפון וממזרח). למתחם המקודש היו שני שלבים אדריכליים מוגדרים. את השלב הראשון מאפיינת במה או מזבח ומסביבה בורות גניזה רבים, שהכילו מספר רב של עצמות וכן כלי מנחה קטנים.
בשלב השני יצאו הבמה ובורות הגניזה מכלל שימוש והמאפיין את השלב, הם כלי מנחה גדולים בניהם: כנים מעוטרים, קערות וקובעות. מצפון לרחבת המזבח נחשף מבנה פולחני קטן. ממזרח לרחבת המזבח נחשפו קטעי קירות התוחמים מספר חדרים שהכילו מספר רב של כלים בניהם עשרות כלים תמימים.
הישוב ניטש בשלב מסוים בשלהי תקופת הברונזה התיכונה ולא עבר חורבן אלים.
תקופת הברונזה המאוחרת בתל הרור התקיים ישוב קטן מאוד ביחס לישוב מתקופת הברונזה התיכונה ומרכזו בקצה הדרומי מזרחי של התל הנמוך. גודלו של הישוב כיום הוא כארבעה דונם בלבד, אם כי ברור שבעבר הישוב היה גדול יותר, ונפגע מארוזיה ומדרך  מודרנית סלולה. ישוב זה היה בן שלושה שלבים:
השלב הראשון מתאפיין בשרידי מבנה גדול בנוי היטב ככל הנראה ארמון או מבנה ציבור מפואר שזכה לכינוי "בניין האומנות". על רצפות המבנה נחשפו כלים מתקופת הברונזה המאוחרת ככל הנראה מהמאה ה-15 לפנה"ס. בין הממצאים ראויים לציון פכית-רעשן מקפריסין וחותם גליל ובו דגם גיאומטרי. ממזרח ל"בית האומנות" נחפרו שרידים מקוטעים של בניין מונומנטאלי שהיה ככל הנראה "ארמון" או בית אמידים. למרות השרידים הדלים נראה שתוכניות שני המבנים דומות. "הארמון" נהרס עם בניית "בניין האומנות".
החופרים מיחסים את בנייתו לשלהי תקופת הברונזה התיכונה אם כי לא נותרו עדויות קראמיות העשויות לקבוע את זמן בנייתו בוודאות.
השלב השני מהמאה ה-14 לפנה"ס, מיוצג ע"י מבנה גדול עם תוכנית ברורה שהוקם על גבי "בניין האומנות". המבנה כולל: מערכת של חצרות חלקן מרוצפות, חדרים, תאים מרוצפים ומתקנים שונים. בדרום המבנה נמצאה בריכת-אגירה מטויחת ובנויה היטב.
על רצפות המבנה נמצאו שפע של כלי יבוא מקפריסין וכן קערת ברונזה מרשימה.
השלב השלישי  משלהי תקופת הברונזה המאוחרת המאה ה-13 לפנה"ס. בתל גמה לא נושב עוד אזור הארמנות משתי השכבות הקודמות, והישוב עבר למקומות אחרים בתל. פעילות אינטנסיבית נתגלתה באזור המתחם המקודש של תקופת הברונזה התיכונה. במקום נחשפו מבנה לבנים בנוי על מסד מאבן וכן מתקנים לבישול ואפיה לשימוש פרטי.
כמו כן נכרו בורות רבים לאגירה ולאשפה. המכלול הקראמי שנמצא במקום הוא עשיר וכולל: כלי יבוא ממצרים, מקפריסין וממקניה. באחד הבורות שבתל הגבוה נמצא אוסטרקון בכתובת הייראטית מצרית. שכבה זו חרבה בשריפה.
תקופת הברזל 1 בתל גמה נבנה ישוב נרחב, שכן שרידים ופעילות מהתקופה (בעיקר משלהי התקופה) נמצאו בשטחים שונים בתל.
השלב הראשון מהמאה ה-12 לפנה"ס. מוקד ההתיישבות הוא בצפון-מערב התל הנמוך.  מהישוב נחשפו שרידים מרשימים של בניינים, חצרות ומתקנים שנבנו בקפידה ותוכננו היטב. כלי החרס אופייניים לראשית המאה ה-12 בטרם נפוצה הקראמיקה הפלשתית.
השלב הבא מהמאות ה-11-12 לפנה"ס. לישוב מיוחסים שרידי מבנים על יסודות של אבני גוויל. משלב זה בולט תכנון הישוב. המכלול הקראמי העשיר אופייני לתרבות החומרית הפלשתית, וכולל קראמיקה דו-גונית עם עיטורים אופייניים: דגמי הציפור, הדג, סלילים, צלבים ועוד. כמו כן נמצאה קראמיקה מטיפוס המונוכרום (חד גוני).
נראה שהישוב משלהי תקופת הברזל 1 בסוף המאה ה-11 לפנה"ס, היה מבוצר.
בישוב נחשף מבנה מבוצר ככל הנראה מצודה, ובו נדבכי יסוד של חומה שרוחבה כששה מטרים. בתל גמה כאמור נתגלו עדויות להתיישבות ופעילות מגוונת מחוץ לתחומי הישוב המבוצר, ובהם בורות אשפה רבים, מתקנים, מוקדי אפר ומשטחי עבודה.
תקופת הברזל 2 ישוב מתקופה זו נחשף רק בשטחי התל הגבוה. ע"פ הממצאים הקראמיים העיר נבנתה במאה ה-8 לפנה"ס, ושרידיה המשמעותיים מיוחסים למפעל בניה ממלכתי אשורי. למעשה בתל הרור הוקם מאחז צבאי אשורי, ומרכז מנהלי שהיה חלק מקו הגנה/התקפה אשורי, בדרום פלשת ובנגב המערבי כנגד מצרים. השרידים שנמצאו בישוב כוללים מערכת ביצורים אדירה שכללה: סוללה, חומה, חלקלקה ומגדלים. מערכת הביצורים יצרה למעשה את התל הגבוה. מעיר זו נחשפה מצודה מרשימה וכן רובע מחסנים שנסמכו אל חומת העיר. הממצא הקראמי מתקופה זו מרשים וכולל כלי חרס אופייניים לחוף הדרומי ולנגב המערבי בשלהי תקופת הברזל. בין הממצאים: אמפורות דמויות טורפדו, פכיות בושם מטיפוס פניקי, קנקני אגירה בעלי ידיות אוזן גבוהות חלקם בעלי תו יוצר, קערות בעלות מירוק סלילי, משקולות נול מטין, צלמיות, חרסים האופייניים לקראמיקה אדומית ושבר של משקולת חרס יהודאית עליה נכתבה בדיו התיבה "פים".
העיר חרבה בשריפה אדירה באמצע המאה ה-7 לפנה"ס. שכבת חורבן זו מקבילה לשכבת החורבן בתל שרע (שכבה 5). גם כאן כבתל שרע לא ברור מי החריב את העיר.
השכבה הבאה מיוחסת לשלהי המאה ה-7 ולתחילת המאה ה-6 לפנה"ס. שכבה זו מתאפיינת בשרידי מבנים ורצפות של טין כבוש, ובשימוש בקטעים מן החומה שעדיין התנשאה לגובה רב, אם כי השימוש בחומה היה לתכלית אחרת.
התקופה הפרסית בתל גמה מיוצגת אף היא רק בתל הגבוה. התמונה המצטיירת שעיר זו התפרשה על שטח נרחב בתל והיא תוכננה היטב. מהעיר נחשף קטע ממבנה גדול בנוי לבנים ריבועיות. מחוץ למבנה נחשף מיתקן של לבנים שכבות אפר וטבון עשוי חוליות. כמו כן נמצאו בורות אשפה שהכילו אפר רב עצמות וממצא עשיר בניהם כלי יבוא מיוון וקפריסין, צלמיות ואוסטרקון ארמי. מבנה גדול נוסף בעל יסודות אבן ולו חצר מרוצפת בלוחות אבן שייך אף הוא לתקופה זו.