תל גבעון (אל ג'יב)
"ויצא אבנר בן נר ועבדי איש בשת בן שאול ממחנים גבעונה. ויואב בן צרויה ועבדי דוד יצאו ויפגשום על ברכת גבעון יחדו וישבו אלה על הברכה מזה ואלה על הברכה מזה. ויאמר אבנר אל יואב יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו ויאמר יואב יקמו"
שמואל ב פרק ב פסוקים 12-14.
מבוא על תל גבעון
העיר העתיקה גבעון שוכנת בתחומי הכפר הערבי אל-ג'יב כתשעה ק"מ מצפון לירושלים. הראשון שזיהה את גבעון עם אל-ג'יב היה החוקר אדוארד רובינסון בשנת 1838.
שטחו של תל גבעון כ-60 דונם.
לראשונה נזכרת העיר גבעון בספר יהושע בפרשת כיבושה של ארץ כנען.
תושבי גבעון "הגבעונים" נזכרים כמי שהוליכו את יהושע שולל בטענה שתושבי ארץ רחוקה הם, על מנת שיהושע יכרות איתם ברית ולא ישמידם כפי שנצטווה.
רק לאחר שנכרתה הברית עם הגבעונים נודע ליהושע דבר התרמית.
יהושע מקיים את שבועתו ולא פוגע בגבעונים.
כעונש הוא מטיל עליהם להיות חוטבי עצים ושואבי מים לעדה ולמזבח ה'.
בספר יהושע נזכרת העיר גבעון כעיר שנמצאת בתחומי נחלת שבט בנימין.
העיר גבעון נזכרת גם בספר שמואל. בסמוך לבריכת העיר נערכים לקרב לוחמיו של אבנר בן נר שר צבא ישראל מול לוחמיו של יואב בן צרויה שר צבא יהודה.
בספר מלכים נזכרת הבמה הגדולה אשר בגבעון שם זבח המלך שלמה.
בספר ירמיהו נזכר חנניה בן עזור נביא שקר שמוצאו מגבעון.
ספר נחמיה מזכיר את "אנשי גבעון" בין בוני חומות ירושלים.
ספר דברי הימים מציין שאוהל מועד ומזבח העולה שכנו בעיר גבעון.
בכתובות החיצוניות נזכרת גבעון ברשימת שישק כאחת הערים שכבש.
בתקופת בית שני נזכרת העיר בספרו של יוסף בן מתתיהו "מלחמות היהודים" שם מצוין כי הנציב הסורי קסטיוס גלוס בבואו לכבוש את העיר ירושלים הקים את מחנהו בעיר גבעון.
חפירות ארכיאולוגיות בתל גבעון
1956-1962 מוזיאון האוניברסיטה פילדלפיה בהנהלת ג'יימס פריצ'רד.
1983-1984 חנן אשל- סקר של מערות הקבורה סביב גבעון.
תולדות הישוב בתל גבעון
הישוב הראשון בתל החל בתקופת הברונזה התיכונה 1 כפי שמעיד הממצא החומרי שהתגלה בקברים שבמדרון המערבי של התל.
בתקופת הברונזה התיכונה 2 התקיים ישוב קבע בראש התל. הממצאים בבית הקברות במדרון המערבי מעידים כי תושבי הישוב עשו שימוש בקברים גם בתקופה זו.
מתקופת הברונזה המאוחרת לא נמצאו שרידי ישוב על התל, אם כי בחלק מהקברים של התקופות הקדומות נמצאו כלי חרס המאפיינים את התקופה.
בתקופת הברזל 1 נבנתה חומת אבן מסיבית מסביב לתל וכמו כן נחצבה הבריכה הגדולה שהיוותה את מפעל המים הראשון בעיר. בריכה זו מזוהה עם הבריכה סביבה נפגשו יואב ואבנר.
תקופת הברזל 2 היא תקופת שגשוגה של העיר גבעון. בעיר נבנתה מערכת אספקת מים חדשה (ככל הנראה עקב התמעטות שפיעת המעין אל בבריכה החצובה).
זוהי מנהרה מדורגת שהוליכה מהעיר אל המעין הסמוך.
מהחפירות עולה שהעיר גבעון הייתה מרכז לייצור וסחר ביין במאות ה-8 וה-7 לפנה"ס.
לא פחות מ-63 מרתפים חצובים בסלע התגלו בעיר. כמו כן נמצאו גתות חצובות, תעלות להולכת היין וכן אגנים לשיקוע השמרים. בתל גבעון נמצאו עשרות ידיות ועליהן חרותות כתובות שהשכיחה בהן היא "גבעון גדר" בצירוף שמות פרטיים.
מסביב לתל נמצאו גם קברים השייכים לתקופה.
התקופה הפרסית בתל גבעון נמצאו שרידים דלים בלבד.
גת ליצור יין מתקופת המלוכה תל גבעון
מערת קבורה מהמאות ה-6-7 לפנה"ס
בריכת המים החצובה בתל גבעון