תל גזר

תל גזר (תל אל-ג'זארי)

"ויעש דוד כן כאשר צוהו יהוה ויך את פלשתים מגבע עד באך גזר"
שמואל ב' פרק ה' פסוק 25

מבוא על תל גזר
נ.צ 1425/1407. תל גזר שוכן במישור החוף הדרומי. העיר המקראית גזר מזוהה בוודאות עם תל זה, בו נמצאו כתובות ועליהם כתוב "תחום גזר". שטחו של תל כ-130 דונם.
העיר גזר נזכרת לראשונה ברשימת הערים שנכבשו ע"י פרעה תחותמיס ה-3 במסעו הראשון לאזור בשנת 1482 לפנה"ס. וכמו כן מכתובת מימי תחותמיס ה-4 בה נזכר מסע לעיר גזר ושבויים שנלקחו ממנה למצרים. בתל גזר נמצא לוח בכתב היתדות, ככל הנראה מימיו של תחותמיס ה-4, ובו מצווה פרעה על מלך גזר להתייצב בפניו.
במאה ה-14 לפנה"ס נזכרת העיר גזר במכתבי אל-עמרנה. גזר נזכרת כעיר שנכבשה לקראת סוף תקופת הברונזה המאוחרת באסטלת הניצחון של מרנפתח, הידועה בשמה "אסטלת ישראל". העיר נזכרת שוב במסע פרעה שישק, מסע שהונצח על קירות מקדש אמון בכרנך. גזר נזכרת גם בתבליט אשורי שאבד, מימי תגלאת פלאסר ה-3. בכתובת מצוינת העיר גזר כעיר שנכבשה, במהלך המסע האשורי בישראל. במקרא נזכרת העיר גזר לראשונה בספר יהושע. מסופר שיהושע גבר על הורם מלך גזר והרג אותו. כמו כן נזכרת העיר בספר יהושע כעיר שניתנה לנחלה לבית יוסף. לעומת זאת, במקום אחר בספר יהושע וכן בספר שופטים, נכתב שבני ישראל לא הורישו את העיר גזר והיא נותרה כנענית. בספר מלכים מסופר כי העיר גזר ניתנה במתנה למלך שלמה כנדוניה לרגל נישואיו עם בת פרעה. מאוחר יותר נזכר שלמה כמי שבונה את העיר גזר מחדש יחד עם חצור ומגידו.

חפירות ארכיאולוגיות בתל גזר
1902-1909 הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל בראשותו של רא"ס מקליסטר.
1934 הקרן לחקירת ארץ ישראל בראשותו של אלן רוו.
1964-1974 היברו יוניון קולג' בראשותו של פרופסור ג.א. רייט ומאוחר יותר דיוור.
1984 ו-1990 היברו יוניון קולג' בראשותו של ויליאם ג. דיוור

תולדות הישוב בתל גזר
התקופה הכלקוליתית נוסד הישוב הראשון בתל גזר.
תקופת הברונזה הקדומה 1 מישוב זה נמצאו ממצאים רבים למדי שמקורם במערות חצובות בסלע. בתל גזר עצמו נחשף מספר קטן של בתי מגורים. ישוב זה היה פרוז.
תקופת הברונזה הקדומה 2 הישוב בתל גזר מיוצג בממצאים (הן ארכיטקטוניים והן קראמיים) דלים למדי. לאור הממצאים הדלים והעובדה שהעיר גזר לא הייתה מבוצרת, בניגוד לערים גדולות וחשובות בתקופה זו, נראה כי הישוב בתל גזר היה בעל חשיבות אזורית מועטה. הישוב מתקופה זו בתל גזר ככל הנראה ניטש ולא עבר חורבן אלים.
תקופת הברונזה התיכונה 1 תל גזר נושב מחדש. בשלב הראשון העיר גזר ששוכנת באקרופוליס בלבד היא עיר פרוזה, אם כי מתוכננת היטב הן בבניה הפרטית, והן בבניה הציבורית. הבניה מתבטאת בעיקר במתקני איסוף מים ובמחסני תבואה איכותיים.
בשלב השני העיר גזר מתפרשת על שטח התל כולו. בתל נחשפו קבורות של תינוקות בקנקנים, קברים חצובים וקברי ארגז.
תקופת הברונזה התיכונה 2 העיר גזר בשיאה. הביצור כולל חומה מאסיבית ארוכה שזכתה לכינוי "החומה הפנימית" ולה מגדלים רבים. בשלב מאוחר יותר נוספה חלקלקה. השער הראשי מוקם בצד דרום. זהו שער גדול מימדים וצמוד לו מגדל גדול. מבנה חשוב נוסף מהתקופה נתכנה "הבמה" או "מקדש המצבות". הללו למעשה עשרה סלעי ענק העומדים במכלול רצוף וקשורים ככל הנראה בפולחן שהתקיים במקום. הקברים מתקופה זו עשירים בממצאים המעידים על עושרה ושגשוגה של גזר בתקופה. העיר גזר בשלב זה חרבה בשריפה גדולה. עובי שכבת החורבן למעלה ממטר. חורבן זה מיוחס לתחותמס ה-3 מלך מצרים. החורבן נזכר בכתובת מצרית שמזכירה את העיר גזר, בה נראים בין היתר שבויים כפותים שמוצאם מהעיר.
תקופת הברונזה המאוחרת 1 תל גזר מיוצג בממצא דל למדי, בעיקר בקברים. בבדיקה שנערכה למרבית השלדים, ניכרים סימני דלקת הפרקים מהן ניתן להסיק על תנאי חיים קשים במקום. כלי היבוא הן מקפריסין והן ממצרים, וארון קבורה בהשפעה מיקנית מובהקת, מעידים על קשרי מסחר של העיר.
תקופת הברונזה המאוחרת 2 העיר גזר חוזרת לפרוח ולשגשג כבעבר.
מבחינה ארכיטקטונית גזר עוברת תהליך של פיתוח. קירות הבתים עמידים ועבים יותר, הרצפות והחצרות מטויחות ביסודיות, ותעלות ניקוז מובילות אל הבתים.
בין הממצא החומרי נמצאה כמות רבה של חפצי יבוא מצריים. שלב זה בתל גזר מקביל לתקופת "אל-עמרנה" (המאה ה- 14 לפנה"ס). גזר מתועדת בחליפת מכתבים בין מלכי מצרים לבני חסותם, שליטי העיר גזר. השאלה האם העיר גזר הייתה מבוצרת שנויה במחלוקת. חוקרים אחדים ובניהם החופרים מיחסים את "החומה החיצונית" (נקראת כך משום שנבנתה מחוץ ל"חומה הפנימית" מתקופת הברונזה התיכונה, ותחמה שטח גדול יותר) לשכבה זו, בעוד חוקרים אחרים מיחסים את החומה לתקופת הברזל. אם אכן החומה מתקופת הברונזה המאוחרת, זהו גילוי חשוב שכן זהו אחד הביצורים המרשימים הבודדים בארץ שהוקם בתקופה, ללא קשר לשימוש משני בביצורים מהשלב הקודם.
תקופת הברונזה המאוחרת 3 אנו עדים לנסיגה מחודשת של העיר, בדומה ליתר ישובי כנען לאחר תקופת "אל עמרנה". תוכנית העיר אף היא השתנתה. במבנים של השכבה הקודמת לא נעשה שימוש ממושך, ומבנים חדשים ולא מרשימים הוקמו בציר שונה.
שכבה זו בתל גזר חרבה, אם כי לא חורבן טוטאלי (בחלקים מהעיר נמצאו סימני חורבן ובחלקים אחרים לא). החורבן מיוחס לפרעה מרנפתח, כפי שהדברים באים לידי ביטוי בכתובת "אסטלת ישראל" משנת 1207 לערך.
תקופת הברזל 1 השכבה הראשונה בתל גזר מיוצגת בשכבת ביניים קצרה לפני בואם של המתיישבים החדשים קרי הפלשתים לעיר. בשלב הבא מיוצגת העיר באופן ברור על ידי התרבות הפלשתית. תרבות זו ניכרת משלוש שכבות חורבן ברורות בעיר.
השכבה הראשונה והשנייה של גזר הפלשתית מיוצגת באסם גדול ומבני מגורים, וכן בקראמיקה פלשתית דו גונית.
השכבה השלישית נבנתה בניה דלה ובאיכות ירודה. החרסים הפלשתים הנאים בסגנון הדו גוני מתחלפים בחרסים פשוטים הידועים בכינוים "מחופים אדום". סופה של העיר הפלשתית בחורבן אלים. בספר מלכים נזכר פרעה מלך מצרים שלוכד את העיר גזר שורף אותה באש ונותן אותה לאשת שלמה המלך כנדוניה (סביבות שנת 950 לפנה"ס).
תקופת הברזל 2 השכבה הראשונה מהמאה ה-10 לפנה"ס. בגזר נחשף שער בן
שישה תאים הזהה לשערי מגידו וחצור. שער זה בנוי בניה מעולה, וצמודה לו
חומת סוגרים. ל"חומה החיצונית" התווספו בשלב זה מגדלי גזית. מבני המגורים שנמצאו הם מסוג "ארבעת המרחבים". לתקופה זו משייכים את "לוח גזר" המפורסם שהוא מן הכתובות העבריות הקדומות ביותר שנתגלו עד כה. זוהי רשימה של עבודות חקלאיות הנעשות בעונות השנה. גזר חרבה בהרס אלים ככל הנראה במסעו של פרעה שישק.
השכבה השנייה היא מהמאה ה-9 לפנה"ס. הישוב בתל גזר מתחדש אולם מאבד מחשיבותו בתקופה הקודמת. גזר מתדלדלת ומתקיימת במתכונת מצומצמת. שער ששת התאים המפואר מהשכבה הקודמת מוחלף בשער בן ארבעה תאים. חומת הסוגרים ממשיכה להתקיים, וכן ניכרת המשכיות במבני המגורים. על פסגת התל נחשפו בורות אשפה וגתות ליין. "החומה החיצונית" מתקופת הברונזה המאוחרת, נבנתה ע"פ החופרים מחדש בשכבה זו. לחומה נוספו בחנים ומגדלים.
השכבה השלישית היא מהמאה ה-8 לפנה"ס. בעיר גזר ניכרת המשכיות מהשלב הקודם עם שינויים ותוספות מעטים. בשלב זה נחשף מבנה מונומנטאלי שזכה לכינוי "ארמון 8000". "הארמון" פורש ע"י החופרים כמצודה הקשורה במבנה השער.
מצודה זו יחד עם העיר גזר כולה חרבו במסעו של תגלאת פלאסר ה-3 מלך אשור.
בשכבה הרביעית נמצאו ידיות של קנקנים מטיפוס "למלך", ונראה שגזר הייתה בשליטה של ממלכת יהודה בתקופה זו (תקופת המלך חזקיהו). עיר זו נכבשה במהלך מסע העונשין שערך סנחריב בשנת 701 לפנה"ס.
השכבה החמישית היא מהמאה ה-7 לפנה"ס. בשלב זה הפכה גזר לעיר מנהל ופיקוח אשורית, כפי שהדבר עולה מהממצאים, ובניהם שרידים ארכיטקטוניים האופייניים לממלכת אשור. העיר בנויה משער בין שני תאים, וחומת הסוגרים יצאה מכלל שימוש. החומה התחתונה של העיר ובית השער לא נבנו מחדש. שכבה זו חרבה ככל הנראה ע"י הבבלים. התקופה הפרסית גזר שבה ונושבה בימי האימפריה הפרסית בסוף המאה ה-5 לפנה"ס. השרידים הארכיטקטוניים מהישוב של תקופה זו הם דלים מאוד. הממצא החומרי כולל: כלי חרס האופייניים לתקופה, מספר ידיות ועליהן חותמת יהד או ירושלים, אוסטרקון כתוב ארמית, חרפושית של פרעה נפריתס (399-393 לפנה"ס) ומספר קברים ובהם ממצא עשיר הכולל תכשיטים וכלים שונים.