תל גריסה (תל ג'רישה)












מבוא על  תל גריסה
נ.צ 1320/1666. תל גריסה שוכן בגבול ת"א-ר"ג, על גדתו הדרומית של נחל הירקון.
שטח התל כ-40 דונם. שמו הקדום של תל גריסה אינו ידוע, ושמו הנוכחי נגזר מהכפר הערבי ג'רישה ששכן באזור. בתל גריסה שכנה עיר כנענית גדולה וחשובה בתקופות הברונזה התיכונה והברונזה המאוחרת.

חפירות ארכיאולוגיות בתל גריסה
1927-1950 חמש עונות חפירה בראשותו של א"ל סוקניק.
1976 עונת חפירה אחת בראשותה של שולמית גבע.
1981-1995 חפירות אונ' ת"א בראשותו של פרופ' זאב הרצוג.

תולדות הישוב בתל גריסה
תקופת הברונזה הקדומה 3 הממצא הארכיאולוגי המועט שנחשף עד כה מעיד שבתקופה זו נוסד הישוב הראשון בתל גריסה. היה זה ישוב כפרי קטן ולא מבוצר.
תקופה הברונזה התיכונה 1 בשלב הראשון הוקם בתל גריסה ישוב פרוז.
בשלב השני הוקמה מסביב לישוב חומת לבנים.
בשלב השלישי נוסף ככל הנראה מגדל לחומה בצדו הדרומי-מזרחי של התל.
תקופת הברונזה התיכונה 2  בעיר הוקמה חומה שרוחבה כ-3 מטר על גבי הביצורים הקודמים. כמו כן נוספה למערכת הביצור חלקלקה מרשימה עשויה מספר שכבות. מבנה מונומנטאלי בנוי לבנים שנחשף, זוהה כארמון. הממצא החומרי כולל קראמיקה אופיינית לתקופה וכן כלי נשק, תכשיטים, צלמית ברונזה וחרפושיות.
מפעל המים של התל הכולל פיר אנכי חצוב נבנה ככל הנראה בשלב זה. עיר זו חרבה בשריפה באמצע המאה ה-16 לפנה"ס עם תחילתו של הכיבוש המצרי באזור.
תקופת הברונזה המאוחרת העיר ששוכנת בתל גריסה בניגוד למרבית הערים בתקופה זו, היא בשיא פריחתה. עיר זו פרוזה ונחשף בה מבנה מונומנטאלי ככל הנראה ארמון המושל בעיר, וכן חצר רבועה וגדולה ששימשה כנראה כרחבה לשוק המקומי. במרכז התל נחשף מבנה מונומנטאלי נוסף (בשל מימדיו המבנה נחפר רק באופן חלקי), ועל רצפתו נמצאו חותם גליל קיפרי, חרפושית משובצת בטבעת זהב וכלי חרס מהמאה ה-13 לפנה"ס. ממצאים אלו מעידים על חשיבותו של המבנה בתקופה, אם כי תוכניתו המלאה ושימושו עדיין לא הובררו. הממצא החומרי העשיר ובניהם שברי כלים מיקניים וקיפריים, חרפושיות, צלמיות, תכשיטים, כלי נשק, משקולות מבזלת ושברי מתכת רבים הקשורים בתעשיית המתכת בעיר, מעידים על אמידותה של העיר ועל קשרי מסחר הדוקים. לטענת החופרים שכבה זו בתל גריסה לא עברה חורבן אלים וככל הנראה הישוב ננטש. טענה זו בעייתית שכן מרבית הישובים החשובים בסופה של התקופה עברו חורבן אלים במיוחד. מה גם שהממצא העשיר שנחשף בתל גריסה מטיל ספק בהנחה הזו, אם אכן התל ננטש סביר להניח שהנוטשים היו לוקחים עימם את רכושם היקר.     
תקופת הברזל 1  בתל גריסה נוסד ישוב פלשתי כפי שמעידים הממצאים מהחפירות שנחשפו בקצוות שונים של התל (בצפון ובדרום).
בצפון התל נחשפו חמש שכבות ישוב, שלוש שכבות עם ממצא פלשתי קדום ושתי שכבות עם ממצא פלשתי משלב מאוחר יותר.
בדרום התל נחשפו שלוש שכבות ישוב מהתקופה הפלשתית. החופרים מציינים ששרידים בהיקף גדול נחשפו רק מהשכבה האחרונה של ה"הישוב הדרומי".
שכבה זו חרבה בשריפה עזה ומקבילה לישוב משכבה 10 בתל קסילה הסמוך..
על שתי השכבות הקדומות של ה"ישוב הדרומי" לא פורסם דבר (ככל הנראה בשל מיעוט הממצא). זיקתן של שכבות אלו לשלושת השכבות של ה"ישוב הצפוני" לא הוסברה אף היא.  לטענת החופרים בורות אגירה משתי השכבות האחרונות של ה"ישוב הצפוני" וכן בורות אגירה נוספים בשולי התל שייכים לתושבי השכבה האחרונה בישוב ה"הדרומי" ישוב זה מוערך על ידם ב-3 דונם.
במרכז התל לא נמצאו שרידים מתקופת הברזל, והחופרים הסיקו שהמקום שימש את המתיישבים לעיבוד חקלאי ולא להתיישבות.
יש לציין שמרכז תל גריסה הוא החלק הנמוך ביותר בתל ונפגע קשות מחריש וסחף ולא מן הנמנע שהיה מיושב בתקופה זו במלואו או לפחות בחלקו ושרידיו לא נשתמרו. בסקר מדוקדק שערכתי במקום מצאתי חרסים מתקופת הברזל 1 בכל שטחי התל.
התופעה שכביכול שני "מרכזים" קטנים מתקיימים בשני קצוות התל במקביל, ובניהם חלל גדול שאולי עובד חקלאית, נראית לי בשלב זה לא סבירה.
לתקופה זו קרי לישוב הפלשתי יש ליחס את הפיר האנכי הבנוי שהיווה בשלב זה את מקור המים של הישוב, אם כי לא ברור מה היתה מטרת הפלשתים בבנית פיר נוסף בנוי בתוך הפיר החצוב מהתקופות הקודמות, שכן אופי מפעל המים לא השתנה.
חלקו העליון של הפיר הבנוי הוסר במהלך החפירות בתל גריסה בכדי להעמיק את החפירה במפעל המים הקדום וכיום לא ניתן לראותו בשטח.
תקופת הברזל 2 הישוב בתל גריסה הוא ישוב כפרי קטן גודלו כ-2 דונם בלבד והוא נבנה על הריסותיו של הישוב בקצה הדרומי של התל. ליישוב זה היו שני שלבים והממצא הקראמי משני שלביו מעיד שהישוב התקיים במחצית השנייה של המאה
ה-10 לפנה"ס. הישוב היה ככל הנראה חווה חקלאית ותושביה עיבדו בעיקר את שטח התל עצמו.  זהות תושביו של המקום בתקופה זו לא ודאי. ישוב זה חרב בשריפה.

הפיר החצוב בתל גריסה

תל גריסה מבט ממערב