תל א-נצבה

תל א-נצבה

"והמלך אסא השמיע את כל יהודה אין נקי וישאו את אבני הרמה ואת עציה אשר בנה בעשא ויבן בם המלך אסא את גבע בנימן ואת המצפה"
מלכים א פרק ט"ו פסוק 22

מבוא על תל א-נצבה
נ.צ 170/143 כ-12 מצפון לירושלים. תל א-נצבה מזוהה עם העיר המקראית מצפה (יש חוקרים המזהים את העיר מצפה עם נבי סמואל). תל א-נצבה מוקף בשלוש גאיות ורק מצד צפון הוא קשור באוכף לגב ההר. שטחו של התל כ-30 דונם. האתר בכללותו נפגע קשה בעיקר בשל סחף. העיר מצפה נזכרת במקרא מספר פעמים במקרא לראשונה בספר יהושע כאחת מערי שבט בנימין. בספר שופטים נזכרת מצפה כמקום חשוב בו התכנסו בני ישראל. בספר שמואל מסופר כי שמואל שפט את בני ישראל במצפה, ומספר מלכים ב' וירמיהו אנו למדים כי היה זה מקום מושבו של גדליהו בן אחיקם שהופקד על שארית ישראל לאחר חורבן הבית, שם גם שהה הנביא ירמיהו.

חפירות ארכיאולוגיות בתל נצבה
1926-1935 בית הספר הפסיפי ברקלי קליפורניה בהנהלת וו"פ בדה.
תל א-נצבה נחפר כמעט בשלמותו אם כי החפירות לוקות מאוד בחסר.

תולדות הישוב תל נצבה
תקופת הברונזה הקדומה למרות שלא נמצא שום שריד ארכיטקטוני מהתקופה הראיות לישוב עולות מהחרסים המפוזרים על פני האתר, וכן מממצאים שנתגלו במערות קבורה בתל א-נצבה ובסמוך לו. מהממצאים עולה שהישוב בתל א-נצבה בתקופת הברונזה הקדומה היה כפר קטן למדי שמיקומו בצפון-מערב התל.
תקופת הברזל 1 תל א-נצבה נושב מחדש לאחר פער גדול בישוב רק בתקופה זו. ההתיישבות בתל מיוחסת למאה ה-12 לפנה"ס. בישוב נתגלו חרסים עם מאפיינים פלשתיים מובהקים. קשה לזהות בוודאות מאפיינים ארכיטקטוניים של התקופה, אך מכבש ליצור יין ומבנים מסוימים הקשורים ביצור חקלאי מזוהים עם תקופה זו. ממהלך החפירות לא ברור כיצד הסתיימה שכבת ישוב זו.
תקופת הברזל 2 תל א-נצבה בניגוד למרבית האתרים המוכרים לנו בתקופה זו בארץ, לא עבר חורבן אלים במשך מאות שנים, ובשל כך יש קושי לעקוב אחר הממצאים מהשכבות השונות של הישוב בתקופת הברזל השנייה.
לשלב הראשון מיוחסת חומה בעובי של כ-2 מטר ובצמוד לה נבנו בתי מגורים.
בשלב הבא נוספו לחומה שני מגדלים במערב ובצפון מערב האתר.
בשלב הבא הוקמה חומה הגדולה של קדמות ונסוגות שנחשפה לכל אורכה (660 מ') עובייה כ-5 מטר ולה עשרה מגדלים שחוזקו בחלקלקות. החופרים מיחסים את החומה לתקופת המלך אסא (המאה ה-9 לפנה"ס). בחפירה נתגלו שלושה קטעים של חפיר ויתכן שהחפיר הקיף את העיר כולה. שער העיר הצפוני נשתמר היטב והוא בעל כניסה ישרה ומגדל בצידו. מחוץ ומפנים לשער נמצאה רחבה גדולה. כ-60 מטר מדרום לשער נחשף שער נוסף. שער זה הוא עם כניסה עקיפה (שער בעל שתי פניות בזוית ישרה) גם לשער זה היה צמוד מגדל והוא מזכיר בתוכניתו את השער האחר. בתי העיר ברובם דלים למעט מספר בתים שבנייתם טובה, וכבשי מדרגות מעידים שחלקם היו בעלי שתי קומות. במספר בתים נמצאו ממצאים הקשורים ביצור שמן ונראה שחלקם שימשו גם לתעשייה ולא רק למגורים. יש לציין את מספרם הרב של טביעות "למלך" המיוחסות לימי חזקיהו, בעוד שבבית אל השוכנת כ-5 ק"מ צפונית למצפה לא נמצאו טביעות "למלך" כלל. תופעה שמצביעה כי העיר בתל א-נצבה, הייתה בתחומי ממלכת יהודה. ממצא ראוי לציון, חותם פרטי מאבן "ליאזניהו עבד המלך", המיוחס לשלהי המאה ה-7.
התקופות הבבלית והפרסית העיר מצפה נזכרת כאמור בספר מלכים ובספר ירמיהו כעיר מושבו של המושל גדליהו בן אחיקם. ייתכן והחופרים טעו בזיהוי המבנים מטיפוס "ארבעת המרחבים" שזוהו עם תקופת הברזל 2, והם שייכים כנראה לתקופה זו.
בתים אלו בנויים היטב ושימושם עדיין לא הוברר. כמו כן לא ברור אם מצפה בשלב זה הייתה פרוזה שכן חומה דקה נמצאה רק בחלקו הצפוני של תל א-נצבה ושימושה אף הוא לא ברור.