שרוחן - תל פארעה דרום

תל אל פארעה דרום

"ובית לבאות ושרוחן ערים שלש-עשרה וחצריהן"
יהושע פרק י"ט פסוק 6

מבוא על תל פארעה דרום
נ.צ 100/076. שטחו של תל פארעה כ-65 דונם והוא שוכן 24 ק"מ מדרום לעיר עזה.
מרבית החוקרים מזהים את תל פארעה עם העיר המצרית שרוחן. שרוחן נזכרת בתיאורי מסעות מלחמה מצריים וכן במקרא. חוקרים אחרים מזהים את שרוחן בתל אל-עג'ול שברצועת עזה. רשמית קיבל תל אל פארעה דרום את השם שרוחן, וכך הוא מופיע במפות, בשילוט לאתר וכו...
תל פארעה דרום (בין אם הוא שרוחן ובין אם לא) הוא מן התלים החשובים ביותר בנגב

חפירות ארכיאולוגיות תל פארעה דרום
1928-1929 בית הספר הבריטי לארכיאולוגיה במצרים בראשותו של פ.פיטרי.
החפירות בתל ישנות מאוד, ועל כן יש קושי להבין את הממצאים והקשרם באופן מלא וברור.

תולדות הישוב בתל פארעה דרום
תקופת הברונזה התיכונה 2 ,תקופת החיקסוס, הוקם הישוב הראשון בתל פארעה דרום.
תל פארעה מוגן בביצורים טבעיים (מדרונות תלולים), וזו הסיבה העיקרית להתיישבות במקום. הדבר לא מפליא שכן תקופה זו מתאפיינת יותר מכל תקופה אחרת בהיסטוריה של ארץ ישראל, בביצורים מאסיביים. צדו המערבי של תל פארעה הוא נקודת התורפה, ואכן נכרה בו חפיר עמוק. העיר בוצרה בחלקלקה, בחומות פנימית וחיצונית בנויות קירות לבנים ובניהם מילוי עפר, וכן במגדלים. בדרום מזרח התל נחשף שער מפואר בנוי לבנים, משני צידיו מגדלים ובתוכם חדרים קטנים ששימשו ככל הנראה כחדרי משמר. השער בנוי בסגנון מובהק של השערים הסורים.
תקופת הברונזה המאוחרת בתל פארעה דרום נחשף מבנה מפואר בנוי לבנים שזכה לכינוי
"בית המושל". טיפוס זה נמצא בתלים נוספים בארץ ישראל וסגנונו מצרי מובהק.
ככל הנראה שימש המבנה את מושל העיר או אישיות בכירה אחרת. "בית המושל" מורכב מחצר
מרכזית, חדרים מסביב לה, והוא בן שתי קומות. בחצר המבנה נמצא שבר קנקן ועליו כרטושים של פרעה סתי ה-2 (1200-1194 לפנה"ס). בבית הקברות שבסמוך לתל פארעה נמצאו קבורות עם ממצאים האופייניים לתקופת הברונזה המאוחרת, אם כי אין בהם כלי יבוא קיפריים ומיקניים.
כמו כן נמצאו חרפושיות מימי פרעה רעמסס השלישי (1182-1152) והרביעי (1151-1146). העיר חרבה בשריפה גדולה ככל הנראה בתחילת המחצית השנייה של המאה ה-12 לפנה"ס.
תקופת הברזל 1 בתל פארעה נוסדה עיר פלשתית מובהקת כפי שמעידים שרידי התרבות החומרית. "בית המושל" מהשלב הקודם שימש גם בשכבה זו, לאחר שעבר מספר שינויים.
מדרום לו נוספו מבנים חדשים. פ.פיטרי יחס את חומת העיר שחשף בחפירתו לשלב זה.
אם אכן כך הדבר זו אחת הערים הבודדות המבוצרות הידועות לנו מתקופה זו.
בבית הקברות הסמוך לתל פארעה נחשפו קברים פלשתיים רבים. הקברים חפורים כקברי שוחה פשוטים, בצידם נמצאו חמש מערות קבורה חצובות, שככל הנראה שימשו את רמי המעלה מבין תושבי העיר. בקברים אלו הונחו המתים ולצידם מנחות רבות, ובהן כלי חרס פלשתיים. בשתיים מן המערות נמצאו ארונות חרס דמויי אדם. הארונות דומים עד מאוד לאלו שנחפרו בבית הקברות הסמוך למצודה, בדיר אל בלח, משלהי תקופת הברונזה המאוחרת, וכן לארונות הקבורה
בבית שאן. ככל הנראה אומץ נוהג זה ע"י שכירים ששירתו בצבא המצרי. התמונה על הישוב הפלשתי בשכבה זו, לא ברורה די הצורך. כמו כן לא ברור כיצד הסתיימה שכבה זו.
תקופת הברזל 2 השכבה הראשונה מתקופה זו בתל פארעה דרום מכילה שלבי משנה רבים, ולכן התקשו חופרי האתר להבחין בתוכניות ברורות של מבנים בעיר. בכל זאת חצר מרוצפת בסגנון "בית ארבעת המרחבים" וכן קטעי חצרות נוספים ותנורים רבים משתייכים לשכבה זו.
בשכבה הבאה נכרת פעילות רבה יותר ביחס לשכבה הקודמת, אם כי היא מקוטעת מאוד ולא מצטרפת לתמונה אחת ברורה.
השכבה הבאה היא שכבה מפוארת הכוללת מבני ציבור מרשימים. העירבתל פארעה בוצרה בחומת לבנים מוצקה שנתמכה מבפנים בקיר תמך עבה מלבנים. ייתכן שבנייתה של עיר זו יש ליחס לשישק שבנה את הערים בדרום הארץ לאחר שכבשן. אפשרות נוספת ששכבה זו מאוחרת במאתיים שנים לערך, קרי שלהי המאה ה-7 תחילת המאה ה-6 . גישה זו אומצה ע"י מספר חוקרים, מאחר ובתל פארעה נמצאו קברים רבים מכל התקופות, למעט מהתקופה הישראלית מאות 9-7 לפנה"ס. לטענתם תופעה זו מצביעה שהמקום לא היה מיושב בתקופה זו, ואת העיר יש לייחס להתפשטות דרומה של אחד ממלכי יהודה ככל הנראה יאשיהו.
התקופה הפרסית משכבה זו בתל פארעה דרום נמצאו שרידים דלים של בתים פרטיים ומבנה ציבור אחד שתוכניתו רבועה בעל חצר גדולה ומספר חדרים. בבית הקברות הסמוך נחשפו קברים ובהם חפצים שונים מהתקופה הפרסית.