תל דביר (ח'רבת רבוד)

"וילך משם אל יושבי דביר ושם דביר לפנים קרית-ספר"
שופטים פרק א' פסוק 11

מבוא על תל דביר
נ.צ 1515/0933. שמו בערבית של תל דביר הוא ח'רבת רבוד. תל זה מזוהה עם העיר המקראית דביר. שטחו של תל דביר כ-60 דונם והוא מוקף משלושת עבריו באפיקו של נחל חברון. העיר דביר נזכרת במקרא מספר פעמים בספרים יהושע ושופטים.
המקרא מציין כי שמה הקדום של העיר הדביר בתקופה הכנענית היה קריית-ספר..

חפירות ארכיאולוגיות בתל דביר
1968-1969 המכון לארכיאולוגיה של אונ' ת"א בראשותו של  פרופ' מ' כוכבי.
בתל נעשו חפירות מצומצמות שמסתכמות בעיקר בשני חתכים ועל כן הממצא והדו"ח שהתפרסם דלים למדי ולא משקפים נאמנה את שלבי התפתחותו של תל דביר.
תל דביר הינו בעל חשיבות רבה שכן זהו התל הגדול והיחיד מתקופת הברונזה המאוחרת בהר חברון, ועל כן מצאנו לנכון להביא גם פרטים חלקיים ודלים אלו.

תולדות הישוב בתל דביר
בתקופת הברונזה הקדומה נושב תל דביר לראשונה. בתל נמצאו חרסים בשני החתכים שנערכו המעידים על ישוב בתל דביר בתקופה זו. כמו כן הממצאים בבית הקברות שנחשף ממזרח לתל דביר מעידים כי היתה פעילות בישוב כבר בתקופה זו.
תקופת הברונזה התיכונה 1 תל דביר נושב גם בתקופה זו ועל כך מעידים חרסים שנמצאו באחד החתכים, וכן ממצא מהתקופה שנמצא באחד הקברים שממזרח לתל.
תקופת הברונזה המאוחרת 2 בתל דביר נחשפו שרידי ישוב עירוני גדול ומבוצר שהקיף את כל שטח התל. עיר זו היא קריית ספר העיר הכנענית שקדמה לדביר.
העיר דביר היא תופעה יוצאת דופן שכן זו העיר היחידה הידועה לנו עד כה, שבוצרה במהלך תקופת הברונזה המאוחרת (ככל הידוע עד כה רק לערים מעטות היה ביצור בתקופת הברונזה המאוחרת ורובן השתמשו בביצור של תקופת הברונזה התיכונה).
השימוש במערות ממזרח לתל דביר בתקופת הברונזה המאוחרת הוא בשיאו.
הממצא במערות הקבורה כולל שפע של כלי יבוא מקפריסין ומיקניה בצד הכלים המקומיים. 
מתקופת הברונזה המאוחרת 2 נחשפו ארבע שכבות ישוב מהמאות ה-13-14 לפנה"ס. חומת העיר דביר שימשה את כל ארבע השכבות. בשל החפירות המצומצמות בתל דביר לא ברור כיצד הסתיימה שכבת ישוב חשובה זו.
תקופת הברזל 1 שכבת ישוב בתל דביר מתקופת הברזל 1 התגלתה מיד מעל הישוב של תקופת הברונזה המאוחרת אם כי לא פורסם עליה דבר!!!
תקופת הברזל 2 בתל דביר נחשף בור מים חצוב בסלע מהמאה ה-10 לפנה"ס וכן מספר קברים שנחפרו ממזרח לתל ומתוארכים אף הם למאה ה-10. 
במאה ה-9 לפנה"ס נבנתה חומה מוצקה ששרידיה נחשפו בשני החתכים שנעשו בתל. החומה הקיפה עיר בת כ-50 דונם. בשכבה זו נמצאו כלים רבים וכן ידית עם "חותם למלך" ושתי ידיות נוספות עם חותם פרטי ועליהן הכיתוב  "שלום בן אחא". העיר דביר בשכבה זו חרבה ככל הנראה במסעו של סנחריב ליהודה בסוף המאה ה-8 לפנה"ס.
בשכבה הבאה מהמאה ה-7 לפנה"ס נבנתה חומת העיר דביר מחדש.. כמו כן נבנה בתקופה זו רובע לא מבוצר מצפון-מערב לתל, שטחו כ-7 דונם. העיר דביר והרובע החדש חרבו כליל עם החורבן הבבלי בשנת 586 לפנה"ס.
התקופה הפרסית (ימי שיבת ציון) בתל דביר נחשף ישוב פרוז ובו מבנים מעטים.