תל דן

תל דן (תל אל קאדי)

"רק חטאי ירבעם בן-נבט אשר החטיא את-ישראל לא-סר יהוא מאחריהם עגלי הזהב אשר בית-אל ואשר בדן"
מלכים ב' פרק י' פסוק 29

מבוא על תל דן
נ.צ 2105/2868. תל דן הוא תל גדול השוכן למרגלות החרמון ושטחו כ-200 דונם.
העיר המקראית דן (ליש) מזוהה עם תל זה. דן נזכרת פעמים רבות במקרא ולראשונה בספר בראשית (בשם דן). בספר יהושע נקראת העיר לשם ובספר שופטים שמה ליש. ליש נזכרת במאה ה-18 בכתבי המארות המצריים וכן בתעודות העיר מארי.
תחותמס ה-3 כבש את ליש באמצע המאה ה-15 לפנה"ס.
המקרא מציין כי לאחר שכבש שבט דן את העיר, קרא לה על שם אבי השבט דן.
העיר דן הייתה מרכז פולחני בגבולה הצפוני של ממלכת ישראל. המקרא מציין כי ירבעם בן נבט, מלכה הראשון של הממלכה, הציב בדן (ובבית אל במקביל) עגל זהב.
בשל היותה עיר גבול עברה העיר דן מספר פעמים לידי יריבתה העיקרית של ממלכת ישראל מצפון, ממלכת ארם. בחפירות תל דן בשנים 1993-4 נחשפה אחת התגליות החשובות והמרעישות ביותר בארץ. החופרים מצאו כתובת ארמית על אבן בזלת (שנעשה בה שימוש משני כריצוף ולכן לא נתגלו כל שבריה) שהועמדה בשעתו ככל הנראה בשער העיר דן ובה נזכר מלך ארמי (למרות ששמו לא התגלה בשברים אין כמעט ספק שהמדובר בחזאל) שהרג במלחמה את יהורם מלך ישראל ואחזיהו
מלך "בית דוד". זוהי הכתובת החוץ מקראית היחידה שנמצאה עד כה ובה נזכר השם
בית דוד בצורה מפורשת. (נהוג היה לקרוא לממלכה על שם מיסדה כך בכתובות אשוריות חיצוניות נקראת ישראל ארץ בית עמרי).
כתובת תל דן מאששת את הסיפור המקראי על מלחמתו של יהורם בחזאל בשינוי מהותי אחד לפי המקרא יהורם רק נפצע בקרב (התנ"ך לא מציין מפורשות שאחזיהו השתתף במלחמה אם כי ככל הנראה הוא היה שותף לה שכן הוא נזכר כמי ש"יורד" לבקר את יהורם הפצוע ביזרעאל) ויהוא שר צבאו המורד הוא זה שהרג את שני המלכים.
בכתובת כאמור מתפאר המלך הארמי בהריגתם של השניים.

חפירות ארכיאולוגיות בתל דן
1966-1974 אגף העתיקות והמוזיאונים
1974-היום מכון נלסון גליק החפירות בראשותו של אברהם בירן.

תולדות הישוב בתל דן
תקופת הברונזה הקדומה 2 ו-3 העיר דן היא עיר של ממש כבר בתקופות אלו. בחפירות המצומצמות שנערכו בתל דן משכבה זו נמצאו שפע של חרסים, כלים שלמים, חותמות, צלמיות ועוד... המעידים על ישוב אינטנסיבי בתקופה זו.
תקופת הברונזה התיכונה 1 הישוב המשמעותי הבא בתל דן מיוצג בתקופת זו.
חרסים רבים נמצאו בשטחי חפירה שונים, אם כי העיר לא נחשפה עדיין.
תקופת הברונזה התיכונה 2 נחשף שער העיר דן שנשמר במלואו. השער בנוי לבני בוץ וכניסתו מקומרת (בצורת קשת) ולו שני מגדלים. בכל אחד מצידיו שני תאים ותוכניתו בסגנון סורי צפוני מובהק. שער העיר דן הוא הקדום ביותר שנתגלה בעולם והוא היחיד שנשתמר כך בארץ ישראל. כמו כן נחשפה סוללת עפר ענקית אם כי ככל הנראה לא הייתה חומה על סוללה זו. שכבה זו חרבה בשריפה.
תקופת הברונזה המאוחרת מתקופה זו נחשף בחלקו מבנה מונומנטאלי ובין הריסותיו נמצאה מסכה של אישה עשויה חרס. נראה שהמבנה שימש לפולחן.
כמו כן התגלה קבר מיקני בו נטמנו כ-40 איש עם ממצא חומרי עשיר ובניהם קראמיקה מקומית ומיובאת (בעיקר ממקני ומעט מקפריסין), כלים מבהט ומברונזה, כלי נשק, שנהבים, תכשיטים מזהב ומכסף, משקולות, חרוזים, קערות בזלת ועוד.
.השכבה הבאה היא השכבה האחרונה של העיר ליש בתקופת הברונזה המאוחרת
הקבר המיקני מהשכבה הקודמת יצא משימוש בשכבה זו. שרידיה של עיר זו דלים יותר ביחס לשרידי השכבה הקודמת. עיר זו חרבה בשריפה.
תקופת הברזל 1 שכבה זו מיוצגת בעיקר ע"י בורות ששימשו ממגורות לאכסון.
הממצא העיקרי כולל קנקנים מטיפוס "שפת הצווארון" ומטיפוס "קנקן גלילי".
כמו כן נמצאו שרידים מעטים של קירות ורצפות השייכים לתקופה.
בשכבה הבאה נמצאו שרידים כמעט בשטח תל דן כולו. שכבה זו מיוצגת ע"י בתים מאבן, רצפות עשויות אבן וטיח, וגגות מטויחים. בתל נמצאו כלים רבים וכן כורים ומפוחים המעידים על מלאכת הנחושת בעיר. שכבה זו חרבה בשריפה אדירה החורבן העיר דן של שכבה זו מתוארך לאמצע המאה ה-11 לפנה"ס.
תקופת הברזל 2 הישוב בתל דן לא נעזב למרות החורבן הקשה שעבר עליו. שכן ע"פ החפירות, הוסיפו תושבי המקום להשתמש בקירות המבנים של השכבה הקודמת, וכמו כן תרבותן החומרית של שתי השכבות זהות. בתל דן נמצאו שברי כורים ומפוחים רבים, עדות לתעשיית המתכת בעיר. מאפיין נוסף הם קשרים עם העולם הפניקי, והשפעתו על התרבות החומרית בעיר דן. לקראת סוף השלב הראשון חלו שינויים ארכיטקטוניים בעיר דן הכוללים ביצורים, וכן מבנה שנמצא בקצה הצפוני של התל בנוי אבני גזית ופורש ע"י החופרים כבמת פולחן מתקופתו של ירבעם ה-1. לעומתם סוברים חוקרים אחרים כי הבמה היא למעשה ארמון ומדרום לו נתקיימה הפעילות הפולחנית.
מביצורי העיר נחשף קטע של מבנה בנוי אבני בזלת גדולות וריצוף מאבנים שטוחות שהונחו בשיפוע לכיוון ראש התל. לחופרים עדיין לא ברור אם הייתה זו מצודה או שמא שער המיוחסים כאמור לסוף המאה ה-10. שכבה זו חרבה בשריפה עזה.
בשכבה הבאה נחשף בתל מבנה מרובע בנוי אבני גזית. לדעת החופרים הייתה זו במת פולחן פתוחה. בבמה נמצאו מזבח קרנות וצלמית עשתורת, והיא מיוחסת לתקופתו של אחאב קרי המאה ה-9 לפנה"ס. בנוסף נמצאו ביצורים מרשימים הכוללים שער עם שני מגדלים ושני חדרי משמר בכל אחד מצדדיו. בסמוך לשער, נמצא מתקן מיוחד במינו הבנוי אבני גזית, ובכל אחת מארבעת פאותיו ניצב עמוד על בסיס אבן מעוטר.
כמו כן נתגלתה חומת העיר דן הבנויה מאבני בזלת גדולות ורוחבה כ-4 מטרים.
לחומה זו היו שני בחנים או מגדלים באזור השער.
העיר דן חרבה של שכבה זו חרבה בשריפה עזה ככל הנראה ע"י חזאל מלך ארם.
בשכבה הבאה המשיך לשמש את העיר דן השער המקומר, שיצא משימוש רק במאה ה-8 לפנה"ס, יתכן שכתוצאה מרעידת אדמה שפקדה את האזור.
בשכבה הבאה הוקם במקומו של השער המקומר שער חדש ולו שני תאים, מגדל וחומת לבנים. כמו כן נחשף מחסן ובו למעלה משלוש מאות פכיות ועליהן שכבת מפולת.
השכבה האחרונה היא מהמאה ה-7 לפנה"ס. בשכבה זו לא ניכרים סימני חורבן ונראה שהעיר דן הוסיפה להתקיים גם לאחר הכיבוש הבבלי.