תל בית אל

תל בית אל (תל ביתין)

"ויסעו מבית אל ויהי-עוד כברת-הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלדתה"
בראשית פרק ל"ה פסוק 16

מבוא על תל בית אל
נ.צ 172/148 תל בית אל שוכן כ-17 ק"מ מצפון לירושלים. מרבית החוקרים מזהים את העיר בית אל המקראית עם תל זה. שטחו של תל בית אל לא ברור היות והוא שוכן על הכפר ביתין של היום. במקרא נזכרת העיר בית אל פעמים רבות וכן נזכר שמה הקודם של העיר בתקופה הכנענית לוז.

חפירות ארכיאולוגיות בתל בית אל
1934, 1954, 1957, 1960 בתי ספר אמריקנים לחקר המזרח בניהולו של אולברייט. החפירות בתל בית אל הן מצומצמות מאוד כ-12 דונם, ישנות והממצאים כפי שפורסמו באנציקלופדיה לחפירות ארכיאולוגיות חלקיים מאוד, מבולבלים ותוכניתה של העיר בעיקר בתקופה הישראלית לא ברורה ומתומצתת מאוד. בכל זאת בשל חשיבות האתר הבאנו את הדברים הבאים.

תולדות הישוב בתל בית אל
תקופת הברונזה הקדומה השכבה כוללת ממצא קראמי בלבד ללא ממצא ארכיטקטוני.
תקופת הברונזה הביניימית הממצא הארכיטקטוני הראשון בבית אל מיוחס לשכבה זו. באתר נחשפה חצר שהחופרים הגדירו, כבמת פולחן. בבמה נמצאו שברים רבים של סירי בישול, סכיני צור, עצמות בעלי חיים וכן כתמי דם. שכבה זו חרבה כנראה ברעש.
תקופת הברונזה התיכונה 1 בתל בית אל נבנו מספר בתים מסביב למעיינות.
בתקופת הברונזה התיכונה 2 העיר בית אל היא עיר מבוצרת שהוקפה בחומה מרשימה ממנה נחשפו שני שערים בפינה הצפונית-מזרחית ובפינה הצפונית-מערבי. ייתכן שהיו בעיר שערים נוספים שלא נחשפו. השער בפינה הצפונית-מערבית נבנה על חורבות "במת הפולחן" מתקופת הברונזה הביניימית. בתוך העיר נתגלה מבנה, ככל הנראה מקדש בנוי היטב, בו נמצאו עצמות בעלי חיים רבות ומספר כלי חרס פולחניים, חלקם מקושטים. משכבה זו נחשפו שני שלבים ובניהם רובד של אפר. העיר חרבה בשריפה עזה סביב שנת 1550 לפנה"ס ע"י הפרעונים המצרים מהשושלת השמונה עשרה. בית אל עמדה בחורבנה עד המאה ה-14 לפנה"ס.
תקופת הברונזה המאוחרת 2 המאה ה- 14 לפנה"ס העיר בית אל נושבת מחדש.
הישוב בתקופה זו עולה במקצת באיכותו על הישוב בתקופה הבאה תקופת הברונזה המאוחרת 3 מהמאה ה-13 לפנה"ס. בתקופה זו העיר בשיא פריחתה. נמצאו בה בתי אמידים גדולים, ריצוף בלוחות אבן, מערכת ניקוז וביוב משוכללת וכן בית בד גדול.
תקופת הברזל 1 העיר החדשה שונה לחלוטין מהעיר הכנענית הקודמת. הבתים רעועים וכלי החרס עלובים ומסתכמים בעיקר בקנקנים וסירי בישול. השימוש במקדש הכנעני פסק וצלמיות העשתורת השכיחות מהתקופה הקודמת נדירות בתקופה זו. תקופת הברזל 2 דווקא מהתקופה החשובה ביותר של העיר בית אל לעניינינו (במקרא נכתב כי העיר בית אל הפכה בתקופתו של המלך ירבעם לעיר פולחן בגבולה הדרומי של ממלכת ישראל במקביל לעיר הפולחן דן שבגבולה הצפוני), לא מצאו החופרים לספר לנו על עיר זו כמעט דבר, למעט ציון העובדה שבית אל לא נפגעה ממלחמות הגבול והמשיכה לשגשג. לא ברור על סמך מה נקבעה עובדה זו שכן כאמור הממצא לא מפורט.כמו כן מצאו לנכון החופרים לשתף אותנו במציאתו של חותם חרס דרום-ערבי מהמאה ה-9 לפנה"ס, שהתגלה בעיי החורבות מחוץ לחומת העיר. על סמך ממצא יחידאי זה הם הגיעו למסקנה מרחיקת לכת שהעיר בית אל ניהלה סחר פעיל עם דרום-ערב מקור הקטורת!!!
בית אל נכבשה ע"י האשורים במסע סרגון. מהשכבה הבאה בעיר בית אל לא מצאו החופרים לספר לנו דבר למעט העובדה שהמקדש בעיר שוקם והעיר כדבריהם: "שבה לגדולתה".
הממצאים מעידים כי העיר בית אל לא נחרבה עם הכיבוש הבבלי, והוסיפה להתקיים עד סוף התקופה הבבלית או ראשית התקופה הפרסית.
התקופה הפרסית העיר בית אל בתקופה זו היא כפר קטן ודל.