תל בית שמש

תל בית שמש (תל א-רמילה)

"וראיתם אם-דרך גבולו יעלה בית שמש הוא עשה לנו את-הרעה הגדולה הזאת ואם-לא וידענו כי לא ידו נגעה בנו מקרה הוא היה לנו..."
שמואל א' פרק ו פסוק 9

מבוא על תל בית שמש
נ.צ 1478/1287 תל בית שמש שוכן בצפון השפלה כ-20 ק"מ ממערב לירושלים.
שטחו של תל בית שמש כ-30 דונם. מקור שם האתר "בית שמש" הוא כנעני, ומרמז שבמקום התקיים פולחן לאל שמש. העיר בית שמש לא נזכרת כלל במקורות חיצונים, ואילו במקרא היא נזכרת מספר פעמים בספרים שונים. לראשונה נזכרת העיר בספר יהושע בתיאור נחלותיהם של בני ישראל. בספר שמואל נזכרת העיר לאחר שהפלשתים משלחים את ארון ה' חזרה לישראל. בספר מלכים א' נזכרת העיר ברשימת המחוזות המנהליים של שלמה, ובספר מלכים ב' נזכרת העיר כמקום המפגש במלחמתם של יהואש מלך ישראל ואמציה מלך יהודה. בספר דברי הימים מסופר כי בתקופת מלכותו של אחז כובשים הפלשתים מספר יישובים ביהודה ביניהם העיר בית שמש.

חפירות ארכיאולוגיות בתל בית שמש
1911-1912 הקרן האנגלית לחקירת א"י בראשותו של דנקן מקנזי.
1928-1935 קולג' הוורפורד בפנסילבניה בהנהלת אליהו גראנט.
שנות ה-90 ועד היום אונ' תל אביב בראשותם של צבי לדרמן ושלמה בונימוביץ.

תולדות הישוב בתל בית שמש
תקופת הברונזה הביניימית בתל בית שמש נוסד לראשונה ישוב פרוז, וממצאיו מעטים.
תקופת הברונזה התיכונה 1 בתל בית שמש נמצאו שרידים מעטים, ונראה שהישוב לא בוצר.
תקופת הברונזה התיכונה 2 חופרי המשלחת הישנה בתל בית שמש ייחסו את הביצורים קרי את החומה שהקיפה את התל כולו, וכן שלושה מגדלים לתקופה זו. כמו כן חשפו החופרים את שער העיר בצדו הדרומי של התל. שער זה הוא בן שלוש כניסות ואופייני לתקופה. לעומתם טוענים חופרי המשלחת החדשה מטעם אונ' תל אביב כי ביצורים אלו כלל לא שייכים לתקופת הברונזה התיכונה אלה לראשית תקופת הברזל 2. טענתם הבסיסית של החופרים עוד בטרם ניגשו לחפירה החדשה, הייתה שלא ייתכן שהישוב בבית שמש היה פרוז במרבית תקופת הברזל. קביעה זו אף היא בעייתית שכן טענתם זו יוצרת מצב בעייתי לא פחות. אם חומה זו היא מתקופת הברזל 2, הרי הערים של תקופת הברונזה התיכונה, הברונזה המאוחרת והברזל 1 נותרות פרוזות אף הן. לגבי העיר של תקופת הברונזה המאוחרת ותקופת הברזל 1 הטענה לא מהווה בעיה, שכן מרבית הערים בתקופות אלו היו פרוזות. הבעיה העיקרית מתמקדת בתקופת הברונזה התיכונה 2. קשה להניח כי בניגוד לכל הערים האחרות הידועות לנו מתקופה זו (תקופה הידועה היטב בביצוריה) העיר בית שמש היא היחידה שנבנתה ללא ביצור!!!
העיר בית שמש של שכבה זו חרבה עם הכיבוש המצרי באמצע המאה ה-16 לפנה"ס.
התקופה הכנענית המאוחרת העיר בית שמש משגשגת. אם היו ביצורים לעיר של התקופה הקודמת (וסביר להניח שהיו) הרי שהם משמשים גם את העיר של שכבה זו. העיר של תקופה זו מחולקת לשני שלבים מובהקים. השלב הראשון מהמאה ה-15 וראשית המאה ה-14 לפנה"ס, ואילו השלב השני מהמאות ה-13-14 לפנה"ס.
ראוי לציין כי בשלב השני נחשף בניין גדול שבאחד מחדריו נמצאו כבשנים לעיבוד מתכת הנחושת, תופעה המעידה על תעשיית הנחושת בעיר. עוד ראויים לציון משכבה זו, הם לוח חומר כתוב בכתב היתדות האוגריתי, וכן אוסטרקון בכתב הפרוטו כנעני.
העיר בית שמש חרבה בשריפה בשלהי המאה ה-13 לפנה"ס.
תקופת הברזל 1 הישוב הראשון מתקופת הברזל מיוצג בשני אסמים, ובהם התגלו חרסים מתקופת המעבר (סביב שנת 1200) שזוהו כ"ישראלים", בטרם הופיעה הקראמיקה הפלשתית (בדומה לישוב הראשון של תקופת הברזל בתל בית מרסים).
השכבה הבאה יוחסה ע"י משלחת החפירות הישנה לפלשתים, מאחר והם מצאו קראמיקה פלשתית רבה. בית שמש בתקופה זו היא עיר משגשגת ומתפרסת על שטח התל כולו.
ביצורי העיר מהשכבה הקודמת (אם כאמור היו כאלה) משמשים גם את העיר הזו. ככלל חשפו החופרים בתים פרטיים פשוטים, אם כי נחשף גם בית מגורים גדול עם חצר. לעומתם גורסים חופרי המשלחת החדשה של אונ' ת"א, כי המבנים והקראמיקה הם "כנעניים טיפוסיים" כהגדרתם. בחפירותיהם בעיקר בחלקו הצפוני של התל (שהן מצומצמות הרבה יותר מהחפירות הראשונות), נחשף מבנה גדול מהתקופה, ובנייתו איכותית יותר מהמבנים הסובבים אותו. מבנה זה זכה לכינוי "בית האמידים". החופרים מציינים כי למבנה זה מסורת אדריכלית "כנענית". במבנה התגלו מספר תכשיטים מזהב וכמות הקראמיקה הפלשתית שנמצאה בו קטנה למדי. מבדיקה שערכו החופרים לעצמות שהתגלו ב"בית האמידים" מסתבר כי למעלה מ-80 אחוז מהעצמות הן של כבשים ועזים ורק אחוז אחד מהעצמות הן של חזירים.
העדרו של "קנקן שפת הצווארון" המאפיין את האוכלוסייה ה"ישראלית" אף הוא הביא את חופרי אונ' ת"א בבית שמש למסקנה, כי היה זה ישוב כנעני לכל דבר.
בעקבות המסקנות השונות ערכתי סקר מדוקדק בתל בית שמש. מסקנתם של חופרי התל מאונ' תל אביב הפתיעה אותי שכן מצאתי חרסים פלשתים מובהקים מפוזרים בכל שטחי התל.
תמוהה אם כן בעיניי מסקנתם של חופרי התל מאונ' תל אביב ובשלב זה לא ניתן לקבלה. הממצאים הפלשתיים הרבים של המשלחת מארה"ב וכן כמות לא מבוטלת של חרסים פלשתיים שאספתי בתל מצביעים שהעיר בית שמש הייתה בתקופה זו עיר "פלשתית" לכל דבר.
העיר חרבה בשריפה גדולה שהשאירה שכבת חורבן של למעלה ממטר.
תקופת הברזל 2 השכבה הראשונה משויכת למאה ה-10 לפנה"ס ומזוהה עם הממלכה המאוחדת. חופרי אונ' תל אביב משייכים את בנייתה של החומה המוצקה לתקופה זו, וכן את השער הדרומי שחשף מקנזי. ממצא מרשים שחשפה המשלחת האמריקאית הוא מבנה מורם מסביבתו שכונה "בית המושל". השימוש במבנה זה נמשך גם בתקופות מאוחרות. מדרום ל"בית המושל" נמצא מבנה עמודים גדול מחולק לשלושה חדרים מקבילים שככל הנראה שימש כבית מחסנים. ממזרח לו נתגלתה ממגורה גדולה מטויחת מימדיה מעידים שהייתה מבנה ציבורי ולא פרטי. גם משלחת אונ' תל אביב חשפה מבנה גדול זהה למבנה המחסנים ברובע הצפוני מזרחי של העיר.לתקופה זו משויך גם מאגר מים תת קרקעי גדול חצוב בסלע ובנוי היטב שחשפה המשלחת של אונ' ת"א. בדרום התל נחשפה סדנת ברזל גדולה הראשונה מסוגה שנתגלתה בישראל. כל אלה הביאו את החופרים למסקנה כי העיר בית שמש בתחילת תקופת הברזל 2 הייתה מרכז מנהל מחוזי גדול בימי הממלכה המאוחדת. קביעה זו מחזקת את הטענה כי תקופת הממלכה המאוחדת הייתה תקופה משמעותית, הקיפה שטח נרחב למדי ובעלת ערים מפותחות. יחד עם זאת נציין שוב כי ביצור העיר המיוחס לתקופה זו שנוי במחלוקת לפי שעה.
העיר בית שמש בתקופה זו חרבה בשריפה ככל הנראה ע"י פרעה שישק.
בשכבה הבאה תוכנית העיר בית שמש משתנה. במקומה של סדנת הברזל מהשכבה הקודמת מוקמים מחסנים ואזור מסחרי למוצרי חקלאות. במרכז העיר נחשפה כיכר ששמשה כנראה למרכז החיים הציבוריים מעיין "חוצות העיר". השער הצפוני שחשפו חופרי אונ' תל אביב משויך לשכבה זו, לאחר שהשער הדרומי מתקופת הממלכה המאוחדת יצא מכלל שימוש.
החומה המסיבית שימשה גם את תושביה של עיר זו.
העיר בית שמש חרבה בשריפה ככל הנראה בתחילת המאה ה-8 לפנה"ס.
השכבה הבאה היא מהמאה ה-8 לפנה"ס. בית שמש היא מרכז לייצור שמן זית.
מתקופה זו נתגלו שפע של כלי חרס האופייניים לתקופה, וכן מספר רב של חותמות וידיות קנקנים טבועות בחותם "למלך", וכן חותמות פרטיים של פקידים ממלכתיים כגון "לנרא/שבנא", "לשלם/אחא" ו"מנחם/יובנה". העיר בית שמש משמשת כמרכז מנהלי של ממלכת יהודה בימי חזקיהו. בית שמש נכבשה ונהרסה במסע סנחריב בשנת 701.
השכבה הבאה אופייה של בית שמש לאחר מסע סנחריב לא הוברר סופית. החופרים מאונ' ת"א מציינים שמשפחות יהודיות התיישבו שוב בעיר, אם כי רק באופן חלקי סביב מאגר המים (מאחר והם מצאו במאגר המים כלי חרס האופייניים למאה ה-7 לפנה"ס).
לטענתם מנעו בשלב כלשהו הפלשתים/האשורים את ההתיישבות בשל ניגוד אינטרסים עם העיר עקרון, שבתקופה זו תעשיית הפקת שמן הזית נשלטה על ידם. בכדי להבטיח את עליונותם הם חסמו את מאגר המים בבית שמש בעשרות טונות של עפר, וכך קטעו את מקור החיים של העיר והיא ניטשה סופית. החופרים של המשלחת האמריקאית טוענים כי העיר נחרבה ע"י הבבלים במסעם להחרבת יהודה בשנת 587 טענתם מתבססת בין היתר על ידית בעלת טביעה "לאליקים נער יוכן" אולברייט זיהה את אליקים כפקידו של יהויכין מלך יהודה. יש לציין ששתי טביעות זהות נוספות ומשויכות לאותו האדם נתגלו בתל בית מרסים וברמת רחל.