תל בית-שאן

תולדות הישוב בתל בית שאן
תקופת הברונזה הקדומה 1 מהשלב הראשון נמצאו בתל בית שאן כלים אופיינים לתקופת הברונזה הקדומה, ממשפחת "הקראמיקה האפורה".
מהשלב השני נחשף מבנה ציבורי ייחודי וגדול עשויי לבני טין שלא נחשף בשלמותו.
באחת מפינות המבנה נמצאו מכתש ואבני ריחיים, ובפינה אחרת התגלתה עדות לתעשיית סכיני צור. ברובד המפולת נמצאו שברים רבים של קנקנים גדולים מחופים בפסים, ומספר כלי חרס האופייניים לתקופה. שכבה זו חרבה בשריפה עזה.
בשלב השלישי על גבי המבנה הציבורי מהשכבה הקודמת נחשפו שרידים דלים של מבנים בהם נמצאו גרזנים, חוד של חנית מנחושת וכן ראש אלה מאבן.
בשלב הרביעי נחשפה סמטה מעוקלת שלאורכה הוקם קיר לבנים מעוגל.
תקופת הברונזה הקדומה 2 בתל בית שאן נחשפו שרידי קראמיקה מעטים בלבד.
תקופת הברונזה הקדומה 3 נחשף קטע של רחוב ומשני צידיו שרידי מבנים שהובחנו בהם שלושה שלבי בניה. מדרום לרחוב נחשפה חצר ובה לפחות 4 רצפות זו מעל זו.
בכל מפלסי הרצפות נתגלו שברים רבים של כלי חרס ממשפחת "כלי בית ירח", ובניהם טיפוסים שלא נתגלו בשום אתר אחר בארץ. לא ברור כיצד הסתיימה השכבה שכן בחלקים מסוימים נמצאה שכבת שריפה, ואילו במרבית התל לא הובחנה שכבת שריפה כלל.
תקופת הברונזה הביניימית בתל בית שאן התגלתה שכבה דקה, ובה מבנים ארעיים, כלי חרס וחפצי נחושת האופייניים לתקופה. שכבת ישוב זה הייתה קצרה. בבית הקברות הצפוני בסמוך לתל נמצאו עשרות מערות קבורה מהתקופה.
תקופת הברונזה התיכונה 1 תל בית שאן לא היה מיושב אם כי בבית הקברות הצפוני בסמוך לו נחשף קבר בודד שאופייני לתקופה ובו ארבע כלי נשק: גרזן מטיפוס "מקור הברווז" המהווה "מאובן מנחה" לתקופה, חנית, פגיון וראש חץ.
תקופת הברונזה התיכונה 2 נחשפו שני שלבי ישוב בתל בית שאן ונראה שהישוב בתקופת הברונזה התיכונה 2 התקיים זמן קצר בלבד בעיקר בשלהי התקופה. ישוב זה היה קטן ופרוז, כ-12 דונם גודלו והתקיים בשטח התל העליון בלבד. תל בית שאן היה ישוב משני בחשיבותו ביחס לערים בכנען של תקופה זו. משכבה זו ראויים לציון בור ענק ששימש לאשפה במרכזו של הישוב, חצר גדולה מרוצפת ומבני מגורים פשוטים.
תקופת הברונזה המאוחרת 1 השכבה הראשונה הוקמה בטרם הפכה העיר בית שאן למרכז השלטון המצרי בצפון הארץ. בשכבה זו ממש מעל לבור האשפה הענק של השכבה הקודמת, נבנה המקדש הראשון בסדרה של מקדשים שעתידים להיבנות באותו המקום במשך חמש מאות השנים הבאות. מקדש זה היה צנוע במימדיו, בנוי לבני טין ומטויח בטיח לבן ומצב השתמרותו כיום גרוע. המקדש בנוי שלושה חלקים : אולם כניסה, היכל מרכזי וחדר פנימי. תוכניתו של המקדש ייחודית, אם כי ישנם קווי דמיון עם מקדשי ה"חפיר" שנחשפו בתל לכיש, בתל מבורך ולמקדשי תל קסילה (מתקופת הברזל 1) אם כי מקדש זה קודם להם.
המקדש ניטש במכוון ולא עבר חורבן אלים.
בבית הקברות הצפוני שסמוך לתל בית שאן התגלה קבר עשיר בממצאים מתקופה זו.
שלושת השלבים הבאים מתאפיינים בהפיכתה של בית שאן למרכז מצרי.
כל שלב בנוי משני תתי שלבים. בית שאן שכנה על שטח של כ-12 דונם בלבד.
השלב הראשון על שני שלביו המשניים משויך לתקופת השושלת המצרית
ה-18. שטח המקדש ההרוס מהשכבה הקודמת, פולס ורובו הפך להיות חצר קטורה של מתחם פולחן חדש. ממזרח לחצר, הוקמו שני מבני פולחן ובעבריה האחרים הוקמו אולמות וחדרים, בהם נמצאו כלי חרס רבים בסגנון כנעני מקומי, וכן מספר כלי חרס בסגנון מצרי אופייני. בשוליו הדרומיים של המתחם המקודש, נחשפו מערכת חדרים ומסדרונות שהיו חלק מבניין גדול שחלקו הדרומי נהרס בסחף. אחד החדרים שימש כחדר מרחץ, ואילו בחדר אחר נחשף לוח בזלת המתאר סצנות מלחמה של בעלי חיים. בניין זה היה מבנה חשוב ויתכן ששימש כארמון. לשלב זה יש ליחס גליל-חרס שנחשף בשנות ה-90 בשפכים של חפירות אונ' פנסילבניה ועליו אגרת מאת תאגי שליט גת פדאלה אל לבאיה שליט שכם.
העיר של שכבה זו חרבה בשריפה כככל הנראה ע"י ברית של שליטי ערי כנען.
השכבה הבאה משויכת לשושלת ה-19 במצרים. העיר בית שאן נבנתה מחדש, והוקם בה מקדש במקומו של המקדש הקודם, מבני מנהל ורובע מגורים. לשכבה זו שייכות שתי אסטלות נושאות כתובות היסטוריות שחשפה משלחת אונ' פנסילבניה. האחת מתקופת סתי ה-1 והשנייה מתקופת רעמסס ה-2, שנמצאו באתר מחוץ לקונטקסט ושייכים לשכבה זו. כמו כן נחשף מבנה מונומנטאלי שיתכן והיה חלק ממצודת השלטון המצרי. במבנה נחשף אולם גדול, וכן כלי חרס רבים וחפצי ברונזה שונים. עיר זו חרבה בשלהי המאה ה-13 לפנה"ס ככל הנראה בתקופת שלטונו של פרעה מרנפתח.
השכבה הבאה מזוהה עם השושלת המצרית ה-20. העיר בית שאן שוקמה מחדש כמרכז שלטון מצרי. העיר נבנתה על פי קווי המתאר של העיר הקודמת בתוספת מספר מבנים חדשים. ראוי לציון מבנה בסגנון מצרי מובהק, שיתכן והיה מעונו של מושל העיר.
תוכניתו של המבנה זהה למבנים שזכו לכינוי "בית המושל" בתלים שונים בארץ ישראל ובניהם: תל שרע, תל גמה, תל אל-פראעה דרום ועוד.
כאן המקום לציין כתובת מצרית שנמצאה בעיר שלא באתרה, המספרת שכאן גר המפקד המצרי רעמסס-וסר-חפש ששימש בתפקידו בימי רעמסס ה-3. הממצאים הרבים שנחשפו בבתי המגורים ביניהם חפצי זהב מעידים על רמתם החומרית הגבוהה של התושבים המצרים בבית שאן בתקופה זו. בבית הקברות שמצפון לתל בית שאן נמצאו מערות קבורה ובהן שברי
ארונות קבורה אנתרופואידים דומים לאלו שנמצאו בבית הקברות שבדיר אל בלח.
שכבה זו חרבה בשריפה עזה במחצית המאה ה-12 לפנה"ס.
תקופת הברזל 1 תושבי העיר שיקמו מחדש חלקים של הישוב המצרי הקודם, אם כי הממצא החומרי הוא בעל אופי כנעני מקומי, וסממני הנוכחות האופייניים של השלטון המצרי מהשכבה הקודמת נעלמו. לתקופה זו יש לשייך שני מקדשים זהים מחוברים במסדרון צר האחד בדרום האתר והשני בצפונו. מקדשים אלו הכילו ממצא עשיר של כלי פולחן עשויים חרס. המקדשים בנויים תוכנית ייחודית, שאינה מוכרת ממבני מקדשים אחרים בארץ. המקדשים כוללים מרחב כניסה, אולם מלבני גדול שתקרתו נתמכה באמצעות שני טורי עמודים ודביר שלא השתמר בשני המקדשים. בחצר המקדש הצפוני נמצאו האסטלות של סתי א' ורעמסס ה-2 וכן פסל של רעמסס ה-3 ששיכים כאמור לשכבה המצרית מתקופת השושלת ה-19. כמו כן נחשף מבנה ציבורי מונומנטאלי. אין שרידים בשכבה לנוכחות פלשתית בתל. בית שאן חרבה בשריפה.
תקופת הברזל 2 מן החפירות הישנות של אונ' פנסילבניה בתל בית שאן קשה ללמוד על אופייה של העיר מימי המלוכה. החפירות החדשות בתל בית שאן חשפו מבנה מונומנטאלי ככל הנראה מצודה מהמאה ה-10 לפנה"ס. שכבה זו חרבה במסע פרעה שישק.
השכבה הבאה מהמאה ה-9 לפנה"ס. תוכנית העיר בית שאן לא ברורה לחלוטין ויתכן כאמור שמבנים שזוהו עם תקופות קודמות שייכים לשכבה זו.
בשכבה הבאה מהמאה ה-8 לפנה"ס נחשף חלקית בתל בית שאן מבנה הדומה בתוכניתו ל"בית ארבעת המרחבים" אם כי משוכלל יותר. המבנה בנוי מחצר, בצדה האחד כניסה ומשלושת עבריה חדרים. חומת העיר משלב זה עדיין לא נחשפה. בין הממצא החומרי בבית שאן יש לציין נול לאריגה ולמעלה מ-120 משקולות. העיר בית שאן חרבה בכיבוש האשורי בימי תגלת פלאסר ה-3 (732 לפנה"ס).
בשכבה הבאה תל בית שאן לאחר הכיבוש האשורי מתאפיין בממצאים ומבנים דלים עדות לישוב קטן ומצומצם שהתקיים כאן עד המאה ה-7 לפנה"ס ככל הנראה.