תל באר שבע (תל א-סבע)

"וידע כל-ישראל מדן ועד-באר שבע כי נאמן שמואל לנביא ליהוה"
שמואל א' פרק ג' פסוק 20












מבוא על תל באר שבע
נ.צ 135/073. תל באר שבע שוכן ממזרח לעיר באר שבע של ימינו, מעל הצטלבות בו נפגשים נחל באר שבע ונחל חברון. שטחו של תל באר שבע כ-12 דונם. מרבית החוקרים מזהים בתל באר שבע את העיר המקראית באר שבע. לעומתם חוקרים אחרים טוענים שהעיר המקראית באר שבע שכנה בתחומי באר שבע של היום, באזור הנקרא ביר א-סבע (שם נתגלו ממצאים רבים משלהי ימי ממלכת יהודה ). היות והעיר בתחומי באר שבע של היום לא הייתה מבוצרת, נראה בסבירות גבוהה מאוד שהעיר באר שבע שכנה בכל זאת בתל זה. העיר באר שבע נזכרת מספר פעמים במקרא ולראשונה כעיר מריבה בספר בראשית בתקופת האבות, המקבילה לתקופת הברונזה התיכונה.

חפירות ארכיאולוגיות בתל באר שבע
1969-1975 המכון לארכיאולוגיה של אונ' ת"א בראשותו של פרופ' יוחנן אהרוני.
משנת 1976 המכון לארכיאולוגיה של אונ' ת"א בראשותו של פרופ' זאב הרצוג.

תולדות הישוב בתל באר שבע
תקופת הברזל 1 תל באר שבע  נושב לראשונה בתקופה זו. מישוב זה נחשפו שלוש שכבות מהן עולה שהישוב בכל שלושת השכבות היה פרוז.
השכבה הראשונה (שכבה 9) בתל באר שבע מתאפיינת בבורות ששימשו למגורים ואיחסון שנחצבו בסלע ככל הנראה בסמוך להם נבנו סוכות או אוהלים. היה זה ישוב ארעי שכלכלתו התבססה על גידול צאן ובקר. בתחומי הישוב נחשפה באר עמוקה שיתכן והוקמה בשלב זה, היות והיא לא פגעה במבנים אחרים משכבה זו. הממצא הקראמי כולל שברי קראמיקה פלשתית וכן שתי חרפושיות מצריות. ממצאים אלו מתארכים את ראשית הישוב בתל באר שבע למחצית השנייה של המאה ה-12 לפנה"ס.
ישוב זה בתל באר שבע התקיים עד אמצע המאה ה-11 לפנה"ס.
השכבה הבאה (שכבה 8) את הישוב בתל באר שבע מאפיין השימוש הנמשך בבורות המגורים, בצד בתי מגורים מאבן בסגנון "ארבעת המרחבים" שנבנו לראשונה בתל באר שבע. תופעה המעידה על תהליך של יצירת ישוב קבע באתר. השכבה מתוארכת למחצית השנייה של המאה ה-11 לפנה"ס. ישוב זה בתל באר שבע לא עבר חורבן אלים.
בשכבה הבאה (שכבה 7) מסוף המאה ה-11 לפנה"ס, ניתן להבחין בניצני תכנון עירוני. בתי המגורים בסגנון "ארבעת המרחבים" מקיפים את הישוב במעין מעגל, כשפתחם פונה אל החצר המרכזית. דגם זה של ישוב ידוע בשמו "ישוב מתוחם". הכניסה לישוב נעשתה דרך פתח שהגנו עליו שני מגדלים קטנים. הממצא החומרי מישוב זה עשיר מאוד וכולל בנוסף לכלים שונים, צלמיות, תכשיטים וכלי עבודה מברזל.
גם שכבה זו בתל באר שבע לא עברה חורבן אלים.
תקופת הברזל 2 ראשית המאה ה-10 לפנה"ס.
שכבה ראשונה (שכבה 6). אופיו של הישוב בתל באר שבע משתנה. ישוב זה הוא שלב מעבר קצר, ומתאפיין בהיותו מתחם עבודה לבוני העיר של השכבה הבאה.
ישוב ארעי זה בתל באר שבע היה פרוז.
בשכבה הבאה (שכבה 5) מאמצע המאה ה-10 לפנה"ס, משתרע הישוב באר שבע על התל כולו כעיר מבוצרת. עיר זו נבנתה ונהרסה ארבע פעמים במשך כל תקופת הברזל 2, אם כי המשיכה בתכנונה המקורי שכן חומת העיר ושערה נבנו באותו המקום ובאותו התוואי לאורך כל השכבות. העיר מהשכבה האחרונה נשתמרה היטב ועל כן העדיפו החופרים לשמר ולשחזר, חלקים נרחבים בעיר. לפיכך החדירה לשכבות הקודמות הייתה מצומצמת, אם כי כאמור מתאר העיר באר שבע בכל השכבות דומה.
העיר הראשונה בתל באר שבע מזוהה עם הממלכה המאוחדת. חומת העיר היא מטיפוס החומה המלאה של קדמות ונסוגות, אליה חובר שער בין ארבע תאים. שכבה זו חרבה כככל הנראה במסע פרעה שישק.
השכבה הבאה (שכבה 4) מתוארכת לסוף המאה ה-10 תחילת המאה ה-9 לפנה"ס. שכבה זו דומה בפרטים רבים לשכבה הקודמת. השימוש בחומה המוצקה ובשער הקודם בן ארבעת התאים נמשך,כמו כן אין שינוי קראמי בין שכבה זו לשכבה הקודמת.
בשכבה הבאה (שכבה 3) נבנתה חומת סוגרים על בסיס החומה המוצקה. כלי החרס שנמצאו אופייניים למאה ה-8 לפנה"ס.
השכבה הבאה (שכבה 2) היא השכבה האחרונה מתקופת הברזל 2, וזמנה המאה ה-8 לפנה"ס. שכבה זו ממשיכה את השכבה הקודמת עם מספר שינויים שעיקרם: פירוק המקדש והמזבח, בנייה מחדש של "בית המחסנים", הקמתו של "בית מרתפים" והקמתו של מפעל מים אדיר, בנוסף לבאר המים בתוך העיר. משכבה זו התגלו אלפי כל חרס, ואוסף עשיר של ממצא מסוגים שונים ביניהם: צלמיות, כלי פולחן, מזבחות קטורת מחרס, כלי עצם, כלי אבן וכלי מתכת רבים. תופעה הראויה לציון היא הימצאותה של טביעת חותם אחת בלבד מטיפוס "למלך". טביעה זו נמצאה על כלי שונה מקנקני "למלך" האופייניים. שכבה זו חרבה בשריפה עזה. החופר מייחס את החורבן למסע סנחריב אם כי ייתכן שהעיר חרבה מעט לפני כן (אולי במסעו של סרגון לפלשת), שכן המכלול הקראמי של שכבה זו ושל שכבת החורבן בלכיש (שכבה 3) המיוחסת למסע סנחריב דומים אך לא זהים. זו גם יכולה להיות הסיבה מדוע לא נמצאו מספר משמעותי של חותמות "למלך".
השכבה הבאה (שכבה 1) היא ניסיון להתיישבות מחדש בתל באר שבע בראשית המאה ה-7 לפנה"ס ומיוצגת בממצא דל. סביר להניח שניסיון זה היה פרי יוזמה מקומית שכן המרכז המנהלי הממלכתי של בקעת באר שבע עבר בשלב זה לישוב בתל עירא.