תל בטש (תל בטאשי)

"ויגד לתמר לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגז צאנו"
בראשית פרק ל"ח פסוק 13

מבוא על תל בטש
נ.צ 141/132. תל בטש שוכן סמוך לאפיק נחל סורק צורתו ריבועית ושטחו כ-40 דונם.
תל בטש מזוהה עם העיר המקראית תמנה. תמנה נזכרת במקרא לראשונה בספר בראשית בסיפור יהודה ותמר. העיר נזכרת בספר יהושע ברשימת הערים של שבט דן. בספר שופטים מופיעה תמנה כעיר פלשתית בסיפורו של שמשון. בספר דברי הימים נזכרת תמנה בימי אחז בתקופתו כובשים הפלשתים את העיר תמנה מידיו יחד עם ערים נוספות.

חפירות ארכיאולוגיות בתל בטש
1977-1989 משלחת מארה"ב יחד עם האונ' העברית בראשות ג.ל קלם ועמיחי מזר.

תולדות הישוב בתל בטש
תקופת הברונזה התיכונה 2  (שכבות 12-11) תל בטש נושב לראשונה.
העיר הוקפה בסוללות עפר ולמרגלות הסוללה נכרה ככל הנראה חפיר. בפינה הצפונית-מזרחית של התל נחשפה פינה של מבנה מונומנטאלי ככל הנראה מצודת העיר. על סמך הממצא הקראמי מהשכבה הבאה, חרבה המצודה ככל הנראה סביב שנת 1600 לפנה"ס טרם הסתיימה תקופת הברונזה התיכונה (סביב שנת 1550 לפנה"ס). מעל לחורבות המצודה נמצאו שרידי שכבת ישוב משלהי תקופת הברונזה התיכונה 2 או מראשית תקופת הברונזה המאוחרת 1 (שכבה 10). בשכבה זו נמצאו בתל בטש כלי חרס שונים. הישוב בתל חרב בשריפה.
השכבה הבאה (שכבה 9) הוקמו מבנים מוצקים, וכמו כן נבנה קיר רחב שעתיד לתחום מבנים מונומנטאליים גם בשתי השכבות הבאות. שכבה זו חרבה בשריפה.
בשכבה הבאה (שכבה 8) נמצא בית אמידים גדול דו קומתי ותוכניתו ייחודית לתקופה. בשני חדרים מרובעים שבמבנה נמצאו עשרות כלי חרס ובניהם כלי יבוא קיפריים. שכבה זו חרבה בשריפה.
השכבה הבאה (שכבה 7) מיוחסת למאה ה-14 לפנה"ס. בית האמידים שוקם אך שטחו הצטמצם ונערכו בו שינויים. בשכבת שריפה עבה נמצאו ממצאים רבים ובהם עשרות כלי חרס מקומיים, מספר כלי חרס מיובאים קיפריים ומקניים, חפצי ברונזה שונים, חמישה חותמות גליל, שתי חרפושיות (של אמנחותפ השלישי ושל בת זוגו תיי) וכן מחרוזת של חרוזי זכוכית. בבית נחשפו גם שני שלדי אדם ולידם ראשי חצים. ממערב לבניין עבר רחוב ומעברו השני נחשף מבנה גדול נוסף. הרחוב הגיע אל שולי תל בטש ועל כן נראה שהעיר הייתה פרוזה בשכבה זו.
השכבה הבאה (שכבה 6) היא שכבה דלה ששרידיה לא השתמרו היטב וממצאיה מעטים.
אין עדויות לחורבנה של השכבה בכיבוש אלים. מיעוט הממצאים מעיד שככל הנראה העיר בתל בטש ניטשה בטרם נהרסה. השכבה משויכת לסוף תקופת הברונזה המאוחרת.
תקופת הברזל 1 בשכבה הבאה (שכבה 5) נחשפו שרידי העיר הפלשתית תמנה מהמאות
ה-11-12 לפנה"ס. השרידים  נמצאו בשטחי חפירה שונים, ונראה שעיר זו התפרשה על מרבית שטחי תל בטש. בצפון-מזרח התל נחשף מבנה שקירותיו בנויים אבן. מבנה זה שייך לשלב הקודם והוא שופץ והוקם מחדש. בסמוך לו השתרע שטח פתוח נרחב, ובו נחשפו תנורי אפיה ובורות חפורים ששימשו כממגורות. בשטח חפירה נוסף בסמוך, נחשפו שרידי בתי מגורים בנויים לבנים. רצפות הבתים נמצאו ריקות והם לא חרבו בשריפה, תופעה שמצביעה על נטישת המקום ולא על חורבן פתאומי. במזרח התל נחפר מבנה גדול בנוי קירות לבנים על יסודות של אבן. המבנה משויך לשלב מאוחר בתקופת הברזל 1 ושימש ככל הנראה חלק ממערכת הביצורים של התקופה. מהממצא החומרי של התקופה יש לציין כלי חרס בסגנון פלשתי אופייני, חותם ועליו תיאור סיכמתי של מנגן בכינור, וטביעת חותם על בולה המתארת אדם וחיה.
תקופת הברזל 2.  השכבה הראשונה (שכבה 4) בתל בטש מיוחסת למאה ה-10 לפנה"ס.
השכבה נחקרה רק בשטחים מצומצמים בתל בלבד. את השכבה מאפיינים כלי חרס מחופים אדום וממורקים מירוק גס ביד, וכן קירות של מבני מגורים דלים. החופרים מייחסים לתקופה זו בהסתייגות (בשל מצב השתמרותם הגרוע והעדר נתונים חד משמעיים לתיארוכם), שני מגדלים רבועים במזרח התל שהגנו על הכניסה לעיר. למרות שקיימת האפשרות כאמור, שלעיר היה שער כניסה מבוצר לא הייתה לה חומה, החופרים מציינים שככל הנראה קירותיהם החיצוניים של הבניינים שימשו קו הגנה לעיר תמנה. מאידך מציינים החופרים שהשרידים שהתגלו עד כה מצביעים על כך שהעיר הייתה בנויה באופן חלקי, ובין הבניינים נותרו שטחים פתוחים נרחבים. אם כך הימצאותו של שער ללא חומה בשכבה זו מעוררת תמיהה!!! בין הממצאים ראויה לציון כתובת קצרה חרוטה על שפת קערה "ן/חנן". עיר זו חרבה ככל הנראה במסעו של פרעה שישק.
השכבה הבאה (שכבה 3) העיר תמנה מתחדשת לאחר פער יישובי באתר, ייתכן שבימי המלך עוזיהו. העיר הוקפה במערכת ביצורים משוכללת שכללה חומת אבן מלאה, חלקלקה וקיר תמך בדומה לערים מתקופה זו בלכיש ובתל חליף. שער העיר נחשף בצד מזרח בשטח המגדלים מהשכבה הקודמת. השער בנוי משער חיצוני מונומנטאלי היוצר כניסה עקיפה בזווית של תשעים מעלות אל השער הפנימי. מבנה השער החיצוני הוצמד אל מערכת שני המגדלים מהשלב הקודם (ולדעתנו ככל הנראה מהשלב הזה). לשער זה היו ככל הנראה ששה תאים. בעיר נחשף מבנה ציבור המשולב במערכת הביצור הניגשת אל השער הפנימי. מבנה מונומנטאלי זה בעל קירות מסיביים, חדרים גדולים ומיקומו, מעידים כי היה זה מרכזה המנהלי של העיר במאה ה-8 לפנה"ס.
בצפון מזרח התל בסמוך לחומת העיר ניצב בניין ציבורי בעל אופי מנהלי ככל הנראה בית מחסנים. על רצפתו של אחד המחסנים נמצא רובד של שברי קנקנים מטיפוס "למלך". בנוסף לטביעות "למלך" נמצאה על אחד הקנקנים טביעת חותם פרטית "לצפן אבימעצ" טביעות חותם עם כתובת זו, ידועות מתל עזקה ומירושלים. מכלול כלי החרס שנמצאו בבתי המגורים של שכבה 3, אינו מאפיין את יהודה והוא קרוב יותר בסגנונו למכלולים של אזור החוף. בין הממצאים יש לציין שלוש תבניות חרס ליציקת צלמיות המתארות נשים עירומות. רמתן האומנותית גבוהה וסגנונן פניקי.
תמנה חרבה ככל הנראה במסע סנחריב אם כי חורבן זה היה חלקי בלבד.
השכבה הבאה (שכבה 2) בתל בטש קמה עיר חדשה. תמנה בשלב זה זכתה לתקופה של שגשוג. השער של השכבה הקודמת נבנה מחדש ולו ארבעה תאים, וחומת העיר עובתה. במקומו של מבנה המחסנים מהשלב הקודם, הוקם בניין מונומנטאלי ככל הנראה מצודה או מבנה בעל אופי צבאי. ממערב לו נחשפו ארבעה בתים שלמים, וחלקים של בתים נוספים מטיפוס "בתי העמודים".
בחצר אחד הבתים, נמצא בית בד ביתי. בשני בתים אחרים בצפון התל, התגלו מתקני תעשייה ביתית, ייתכן ששימשו בתעשיית הטקסטיל. במקומו של מבנה הציבור מהשכבה הקודמת נבנו מכלול של מבנים ששימשו למלאכה ולתעשייה, ביניהם תעשיית השמן שהייתה ככל הנראה תעשייה חשובה בעיר תמנה, בדומה לעקרון השכנה. שכבה זו חרבה בשריפה עזה בשלהי המאה ה-7 לפנה"ס ע"י הבבלים. על רצפות המבנים נמצאו מאות כלי חרס וממצאים רבים אחרים בהם משקולות, חפצי מתכת ועוד. מכלול הכלים מורכב מכלים שמקורם ביהודה ומכלים שמקורם בערי פלשת. כמו כן נמצאו בשכבה זו שתי ידיות ובהן הטביעה "למלך" וכן חמש ידיות עם טביעת הרוזטה  האופייניות לשלהי תקופת הברזל ביהודה. כמו כן נמצאו משקולות מסוג "פים" ומסוג "שקל".
התקופה הפרסית השכבה הבאה (שכבה1) בתל בטש נחשפו עדויות לישוב מצומצם מהתקופה בהם בורות חפורים וחרסים.