תל אשדוד (תל אסדוד)

"ויראו אנשי-אשדוד כי-כן ואמרו לא-ישב ארון אלהי ישראל עמנו כי-קשתה ידו עלינו ועל דגון אלהינו"
שמואל א' פרק ה' פסוק 7

מבוא על תל אשדוד
נ.צ 118/129. תל אשדוד שוכן כשבעה ק"מ מדרום לעיר אשדוד של ימינו. התל נחלק לשנים: האקרופוליס שטחו כ-80 דונם והעיר התחתונה שטחה כ-300 דונם. תל אשדוד הוא אחד התלים הגדולים והחשובים בא"י בתקופת הברונזה המאוחרת ותקופת הברזל. לראשונה נזכרת העיר במספר תעודות מתקופת הברונזה המאוחרת שנתגלו בעיר אוגרית שבסוריה מהן עולה שהיו קיימים קשרי מסחר בין שתי הערים.
במקרא נזכרת אשדוד פעמים רבות והיא אחת מחמשת ערי סרני פלשתים.

חפירות ארכיאולוגיות בתל אשדוד
1962-1972 אגף העתיקות בישראל בראשותו של משה דותן.

תולדות הישוב בתל אשדוד
תקופת הברונזה התיכונה 2 בתקופה זו נוסדה העיר הראשונה בתל אשדוד.
(תקופת החיקסוס 1670-1550 לפנה"ס בקירוב). עיר זו שכנה באקרופוליס בלבד ובוצרה בחלקלקה, וככל הנראה בחומת לבנים איתנה ממנה שרדה רק תעלת היסוד.
בתל אשדוד נחשף שער העיר "מטיפוס סורי", זהו מבנה מסיבי בעל כניסה ישירה.
תקופת הברונזה המאוחרת בדומה לעיר מתקופת הברונזה התיכונה, נחפרה העיר מתקופה זו אך מעט. לפי שעה קשה לאמוד את גודלה של העיר אשדוד בתקופת הברונזה המאוחרת אם כי גם עיר זו שכנה באקרופוליס בלבד. ראוי לציין שבאחד משטחי החפירה בשולי התל בצדו המערבי, נחשף מכלול של מבנים מבוצרים שהתקיים ברציפות לאורך כל תקופת הברונזה המאוחרת עם שינויים מעטים בלבד. מכלול זה דומה למבנה מצרי מבוצר שדומים לו נחשפו במספר ערים בכנען מאותה התקופה.
יתכן שהיה זה ביתו של הנציב המצרי שישב בתקופה זו בעיר באשדוד.
תקופת הברונזה המאוחרת 1 מעל השער של התקופה נחשף מבנה ציבורי. כמו כן נחשפו מספר מבני לבנים וריצופי אבן (ייתכן שהיו חצרות או אולי רחובות). הממצא הקראמי שעל הרצפות כולל כלים מצוירים מקומיים, וכלי חרס קיפריים, שעל פיהם ניתן לתארך שכבה זו לסופה של המאה ה-15 לפנה"ס, שלהי תקופת הברונזה המאוחרת 1.
תקופת הברונזה המאוחרת 2. משכבה זו בתל אשדוד נחשף מבנה ציבורי גדול ומבוצר עשוי לבנים, שתוכניתו חצר גדולה ומשני צידיה טורי חדרים. מבנים דומים נחשפו בערים נוספות (מגידו, תל אל פארעה דרום) וזכו לכינוי הכללי "בית המושל".
מבנה הציבור מהשכבה הקודמת ממשיך להתקיים גם בתקופה זו. הממצא החומרי שנחשף במבנה כולל: כלי חרס מקומיים ומיובאים וכן חרפושיות וצלמיות.
תקופת הברונזה המאוחרת 3 שכבה זו שחלקה החפור מצוי על פני השטח נפגעה קשות, ושרדו ממנה רק מספר רצפות ואסמי תבואה. בחתך שנערך בתל אשדוד נחשפו בתי לבנים וקראמיקה מיקנית ומקומית האופיינית למאה ה-13 לפנה"ס.
שכבה זו חרבה בשריפה עזה בסוף המאה ה-13 לפנה"ס.
תקופת הברזל 1 פני העיר אשדוד משתנים לחלוטין, ביחס לעיר של השכבה הקודמת.
בין הישוב הראשון של תקופה זו לישוב מהשכבה הקודמת, מפרידה שכבת חורבן עבה.
בשכבה הראשונה פסק השימוש במבנים הגדולים של השכבה הקודמת, ומצפון להם נחשף חלק של מבנה גדול הכולל מספר חדרים וחצר מצפון להם. קירות המבנים ביחס לשכבה הקודמת דקים יותר, וכן התגלה רחוב המפריד בין שני גושי בניינים. בישוב נחשף אתר פולחני, וכן "בית יוצר" לקראמיקה הכולל כבשן וכלים רבים. כלים אלו שהם ללא ספק מקומיים, דומים מאוד לכלים המיקניים מטיפוס MycIIIc. טיפוס זה מוכר באתרים שונים באזור הים האגאי וקפריסין, ומיוחס לגויי הים שפשטו על האזור בסוף המאה ה-13 תחילת המאה ה-12 לפנה"ס.  כלי חרס פלשתיים מובהקים לא נמצאו בשכבה זו. ראוי לציון חותם גליל משכבה זו או מהשכבה הבאה ועליו סימנים שעדיין לא פוענחו הדומים מאוד לכתב הקיפרי-מינואי. מהממצא לא ברור האם ישוב זה בתל אשדוד קודם לגל ההתיישבות הפלשתית, כפי שאנו מכירים אותו מאתרים רבים במישור החוף והשפלה. העיר אשדוד בתקופה זו לא עברה חורבן אלים.
בשכבה הבאה העיר אשדוד כפי שמעידים החרסים וממצאים אחרים היא עיר פלשתית מרכזית ומשגשגת. עיר זו בנויה ומתוכננת היטב.
בשלב הראשון של העיר אשדוד מהתקופה הפלשתית נחשפה מצודה מרשימה וחומת העיר. הרחוב המפריד בין שני הגושים הצפוני והדרומי מהשכבה הקודמת ממשיך להתקיים, אם כי תוכניתם של חלק מהמבנים שונתה. במכלול הצפוני נמצא מבנה קטן שיתכן ושימש לפולחן. מצפון למבנה נחשפה שורת חדרים, ואולם גדול ובו שני בסיסי אבן. בחדרים אלו נמצאו כלי חרס פלשתיים רבים, וכן ממצאים קטנים רבים ובניהם: חותמות, חרפושיות, כלי תמרוקים ותכשיטים. הממצא המעניין ביותר היא צלמית של אישה, ככל הנראה אלה פלשתית שזכתה לכינוי "אשדודה".
בשלב השני מהמחצית השנייה של המאה ה-11 לפנה"ס. העיר אשדוד מתפרסת אל מעבר לאקרופוליס. תחילה נבנה בה רובע קדרים, ובשלב מאוחר יותר התפרסה העיר על פני שטח התל כולו. בעיר הוקם מערך מבוצר שכלל חומה עבה. כמו כן נחשף שער העיר. השער בנוי מכניסה ישירה ובפתחו הוצבו שני מגדלים מוצקים בנויים לבנים. בסמוך לכל מגדל צמודים שני תאים. העיר אשדוד משכבה זו חרבה בשריפה עזה במאה ה-10 לפנה"ס (יתכן שע"י המלך דוד או במסעו של פרעה סיאמון ממצרים).
תקופת הברזל 2 בשלב הראשון התקיים בתל אשדוד יישוב דל על חורבנו של הישוב הקודם. בשלב הבא נבנתה העיר אשדוד מחדש. בעיר העליונה נבנתה חומה שהקיפה את האקרופוליס ואילו בעיר התחתונה הוקם הביצור הגדול והמרשים ביותר שנחשף בתל אשדוד: חומה מלאה עבה, ושער חדש שהוקם מדרום לשער של השכבה הקודמת.
השער גדול מימדים ולו שני מגדלים עם ששה תאים שלושה מכל צד בדומה לשערים שנתגלו בגזר, מגידו, חצור ולכיש. בדרום-מערב העיר התחתונה נחשף רובע קדרים שתוחם בחומה פנימית בנויה לבנים. שרידי שכבה זו כוללים יסודות לבנים של מבנה גדול ומספר רצפות שעליהן נמצאו כלי חרס מטיפוס "קראמיקה אשדודית".
אשדוד של שכבה זו חרבה לדעת החופרים ע"י עוזיהו מלך יהודה במאה ה-8 לפנה"ס.
השכבה הבאה בתל אשדוד מתאפיינת במקדש קטן ובו מספר חדרים, בתוכו נחשף מבנה לבנים מטויח ככל הנראה מזבח. במקדש נמצאו מספר רב של כלי פולחן בניהם שברי קרנוסים וכן צלמיות רבות רובן של גברים. ידית בודדת מטיפוס "למלך" שחשפו החופרים שייכת ככל הנראה לשכבה זו. העיר אשדוד חרבה במסע  סרגון לפלשת בשנת 712 לפנה"ס. החורבן היה עצום כפי שמעידים קברים המוניים שהכילו חלקי שלדים של לפחות 3000 איש, וזאת רק בחלק קטן שנחשף בעיר התחתונה .
בשלדים רבים הובחנו סימני אלימות.
בשלב הבא סוף המאה ה-8 לפנה"ס העיר אשדוד הופכת לפחווה אשורית ובראשה נציב אשורי. משכבת החורבן נתגלו שברים מכתובת של אסטלה מלכותית אשורית של סרגון. בחפירות הצלה של רשות העתיקות שנערכו בשנים האחרונות בסמוך לתל אשדוד, נחשף מבנה מונומנטאלי מרשים שהשתרע על 10 דונם לפחות. המבנה נחשף באופן חלקי ומיוחס לתקופה האשורית. יתכן שהיה זה ארמון הנציב האשורי באשדוד.
השכבה הבאה בתל אשדוד היא מהמאה ה-7 לפנה"ס. משכבה זו נחשף רובע קדרים, ובו רחוב, בתים וחצרות, ששימשו בתי מלאכה, וכן כבשני כלי חרס. את חורבנה של העיר אשדוד מזכיר ההיסטוריון היווני הרודוטוס. לדבריו פרעה פסתמיך ה-1 צר על העיר אשדוד 29 שנים עד שעלה בידו  לכבוש אותה.
בשכבה הבאה נחשף ממצא יהודאי מובהק, משקולות אבן ועליהן הכתובת "נצף" ו"פים", השייכים ככל הנראה לעיר האחרונה מתקופת הברזל 2. ממצא ייחודי זה בעיר פלשתית, מצביע על האפשרות שאשדוד נכללה לזמן מה בתחומי ממלכת יהודה, בדומה למצד חשביהו שמצפון מערב לתל אשדוד שנכלל בתחומה. שאלת חורבנה של העיר בשכבה 7 אם כן נותר פתוח ויתכן שמחריבה היה המלך יאשיהו.
אשדוד של שכבה זו חרבה ככל הנראה עי הבבלים במסעו של נבוכדנאצר ליהודה.
התקופה הפרסית מהחפירה במרבית השטחים עולה שהעיר אשדוד של השכבה הפרסית נפגעה קשה מהעיר ההלניסטית שהוקמה מעליה, אם כי באחד השטחים נחשף מבנה ציבורי גדול שהיה ככל הנראה המרכז המנהלי של העיר. כמו כן נחשפו כלי חרס מקומיים האופייניים לתקופה הפרסית, וכן כלי חרס אטיים מיובאים בעיקר מסוג הכלים "שחורי הדמויות" שנמצאו בכל שטחי החפירות. ראוי לציון אוסטרקון בלשון הארמית המשויך לתקופה זו  ובו הכיתוב "כרם זבדיה".