תל ערד (תל עראד)

וישמע הכנעני מלך-ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי
במדבר פרק כ"א פסוק 1










מבוא על תל ערד
נ.צ 162/075. העיר המקראית ערד מזוהה עם תל זה. תל ערד שוכן כ-7 ק"מ מערבית לעיר ערד של ימינו. התל מורכב מעיר עליונה (אקרופוליס) כ-10 דונם ומעיר תחתונה
כ-100 דונם. במקרא נזכרת העיר ערד מספר פעמים, לראשונה בספר במדבר כעיר כנענית חזקה בנגב המזרחי. כמו כן נזכרת העיר בכתובת חיצונית ברשימת הערים שנכבשו ע"י פרעה שישק (חגר ערד).

חפירות ארכיאולוגיות בתל ערד
1962-1966 החברה לחקירות ארץ ישראל ועתיקותיה.
1971-1984 מוזיאון ישראל והחברה לחקירות א"י ועתיקותיה בראשות רות עמירן.

תולדות הישוב בתל ערד
תקופת הברונזה הקדומה 1 (שכבה 4) השלב הבתר עירוני. בתקופה זו היה הישוב בתל ערד כפר חקלאי פרוז מיושב בדלילות. בשכבה זו נמצאה קראמיקה מצרית המעידה על הסחר בין מצרים לכנען בשלב מוקדם זה.
תקופת הברונזה הקדומה 2 (שכבה 3 ו-2) נוסדה העיר הראשונה בתל ערד.
עיר זו השתרעה על שטח של כ-100 דונם, והייתה אחת הערים הגדולות והחשובות בארץ בתקופה. ערד בתקופת הברונזה הקדומה 2 בנויה משלוש שכבות.
שכבות 2 ו-3 הן השכבות העיקריות של הישוב, ובניהן מפרידה שכבת שרפה עבה.
נראה שהחורבן של שכבה 3 לא השפיע משמעותית על שכבה 2 והיא המשך ישיר שלה. העיר משכבה 2 ננטשה ולא עברה חורבן אלים, סיבת הנטישה לא הובררה עדיין.
השכבה האחרונה (שכבה 1) מייצגת ישוב דל שנשאר בערד לאחר הנטישה.
תוכנית העיר ערד (שכבות 2 ו-3):
הממצא הבולט בעיר ערד היא החומה הגדולה שמקיפה את העיר אורכה כ-1200 מטר. עד כה נחפרו בה שני שערים ו-11 מגדלים. שער אחד נמצא בצד מערב ובצמוד לו מגדל עגול, ואילו השער השני ממוקם בצד דרום-מערב ובצמוד לו מגדל מלבני. הערכה היא כי לחומה זו היו כ-40 מגדלים, וככל הנראה שערים נוספים.
ערד תוכננה לפרטים על כך מעידים רשת הרחובות, והחלוקה של האזורים השונים. הטיפוס השולט במבנים הציבוריים והפרטיים כאחד, מכונה "הבית הערדי". זהו מבנה עם אולם רחב, לאורך קירותיו ספסלים, ובמרכזו של ניצב בסיס של אבן הנושא את התקרה (באמצעות עמוד עץ). העיר ערד בנויה מרחובות המקבילים לחומה, ומצטלבים ע"י רחובות מעגליים, המכוונים למאגר המרכזי (על מנת להוביל את מי הגשמים למאגר).
ככל הנראה נאספו מים גם על גגות הבתים, ששימשו לצרכי המשק הביתי.
בערד נחשף אזור המגורים ששכן בדרום העיר, ואזור מבני הציבור בו מוקמו "חוצות" העיר, ה"ארמון" והמתחם המקודש. ה"ארמון" הוא למעשה, קומפלקס של מבנים עם חדרים, חצרות וסמטאות הקשורים זה בזה. באחד מחדריו התגלתה אסטלה ועליה מצוירים דמויות של שני אנשים. בצמוד לארמון נחשפו זוג מקדשים קטן ששימשו "מקדשים פרטיים" לשליט המקומי. חוקרים אחדים טוענים שמבנה "הארמון" פשוט מדי בכדי להיות ארמון שליט העיר, ואת "הארמון האמיתי" יש לחפש במקום שעדיין לא נחפר בעיר התחתונה, או לחילופין בעיר העליונה תחת המצודות של תקופת הברזל. במתחם המקודש נמצאו זוג מקדשים גדול, ששירת את כלל אוכלוסיית העיר. מקדשים אלו דומים מאוד למקדשים שנחשפו בעיר מגידו, מתקופת הברונזה הקדומה 1.
מאגר המים מוקם בלב העיר ערד במקום הנמוך ביותר, ומסביבו חגורת מבנים הנחלקת לחמישה גושים : הגוש הדרומי והגוש המערבי דומים באופיים ויתכן ששימשו בעלי מלאכה הקשורים בתעשייה שזקוקה למים. הגוש הצפוני ובו מבנה ענק שככל הנראה שימש לשמירת המים ועל כן נתכנה "מצודת המים", אולם יתכן ששימש כמחסן.
בית מידות גדול שיתכן ושימש ביתו של נציב המים. הבניין המזרחי, יחידת מגורים גדולה נוספת ששימושה לא ברור. הממצאים מעידים שכלכלת העיר ערד הייתה מגוונת מאוד: חקלאות, גידול צאן ובקר, מלאכות שונות ומסחר. ערד בתקופה זו היא מרכז כלכלי-תרבותי חשוב באזור למערכת צפופה של ישובים קטנים שמסביב לה, ומקיימת קשרי מסחר ענפים. זיקתה למכרות הנחושת שבדרום סיני מעלה את הסברה שהנחושת תרמה להתפתחות העיר, שכן בתקופה זו הביקוש למתכת הנחושת נמצא בשיאו.
העיר ערד ניטשה סביב שנת 2650 לפנה"ס.
הישוב בערד התחדש כעבור כ-1500 שנים לערך ומרכזו בתל העליון.
תקופת הברזל 1 הישוב הראשון בערד (שכבה 12) הוא מן המאות 11-12 לפנה"ס.
זהו ישוב פרזות ובמרכזו ניצבו במה ומזבח.
תקופת הברזל 2 לא פחות מ-6 מצודות ישראליות נבנו בערד בתקופה זו האחת על גבי השנייה. האבחנות הסטרטיגרפיות של המצודה על שלביה השונים שהציגו החופרים זכו לביקורת. לדעת המבקרים מקור הטעות הוא בפירוש מוטעה של המצודה האחרונה ע"י החופרים (לדעת החופרים מצודה זו מתקופת הברזל ואילו לדעת המבקרים מהתקופה ההלניסטית).עמדה זו הובילה לשינוי מהותי בתיארוך המצודה ע"י החופרים, בכל אחד משלביה. המצודה הראשונה לדעת המבקרים היא מהמאה ה-9 לפנה"ס ולא מהמאה ה-10 לפנה"ס כפי שסוברים החופרים. השכבה הקודמת (שכבה 12) הפרוזה שיוחסה ע"י החופרים למאה ה-11 לפנה"ס, היא לדעת המבקרים מהמאה ה-10 לפנה"ס (תקופת המלכים דוד ושלמה) ואותה כבש פרעה שישק.
קשה להביע דעה נחרצת בעניין מאחר שדו"ח החפירה שנערכה לפני למעלה מעשרים שנים עדיין לא פורסם!!! בכל זאת נציין את העובדה שטענתם המרכזית של החופרים שיש לשייך את המצודה הראשונה למאה ה-10 לפנה"ס (בנוסף למסקנות המתבססת על הממצאים בשטח) נובעת מהעובדה שככל הידוע לנו פרעה שישק כבש עיר מבוצרת, כפי שמצוין בתבליט בכרנך שבמצרים ובה נזכרים שני מקומות עם השם ערד ולפניהם המילה חגר: "חגר ערד" ו"חגר ערד לבית ירוחם". משמעות המילה חגר היא ללא ספק מבצר, קרי מקום המוקף בחגורה. אם כן לא מתקבל על הדעת ששישק כבש עיר פרוזה.
עד אשר לא יפורסמו הדוחות המלאים אנו מסכמים את הפרטים כפי שפרסמו אותם החופרים עד כה באנציקלופדיה לחפירות ארכיאולוגיות. לעת עתה אנו תומכים בגישתם.
המצודה הראשונה (שכבה 11) מהמאה ה-10 לפנה"ס. צורתה ריבועית, בפינותיה שני מגדלים בולטים, והיא מוקפת בחומת סוגרים. בפינה הצפונית-מערבית של המצודה נבנה מקדש שהוא היחיד המוכר לנו בארכיאולוגיה של א"י בתקופה זו. מקדש זה בנוי מאולם, היכל ודביר. בדביר הובילו שלוש מדרגות אל במה מוגבהת. בדביר נמצאה מצבה מאבן מוחלקת וצבועה באדום. על המדרגה האחרונה עמדו שני מזבחות קטורת מאבן, ובתוכם נמצא חומר אורגני שרוף. בחצר נמצא מזבח רבוע בנוי לבנים ואבני גוויל לא מסותתות. בסמוך למזבח, נמצא תא בנוי ובו פתח המוליך אל החצר. בתוך התא נמצא כן קטורת מחרס, מעוטר בעלי לוטוס ולרגלי המזבח נמצאו שתי קערות שטוחות קטנות ועליהן שני סימנים חרוטים. כאמור לדעת החופרים מצודה זו שייכת לתקופת הממלכה המאוחדת מהמאה ה-10 לפנה"ס והיא חרבה במסע פרעה שישק.
המצודה השנייה (שכבה 10) נבנתה במאה ה-9 לפנה"ס. מצודה זו הוקפה חומה עבה, ולה קדמות קטנות במרחקים קצובים (חומה זו שימשה את המצודות עד המאה ה-7 לפנה"ס) מתחת לחומה המערבית של המצודה, עברה תעלה חצובה שהוליכה לבור מים גדול חצוב תחת אזור המקדש.
המצודה השלישית (שכבה 9) נבנתה במאה ה-8 לפנה"ס, והיא זהה למצודה של השכבה הקודמת. המצודה נבנתה בימי עוזיהו ונהרסה במלחמת רצין ופקח נגד אחז.
המצודה הרביעית (שכבה 8) נבנתה במחצית השנייה של המאה ה-8 לפנה"ס אף היא זהה למצודה של השכבה הקודמת. בתקופה זו, ימי חזקיהו, בוטל מזבח העולה. המצודה נהרסה בעת מסע סנחריב (701 לפנה"ס).
המצודה החמישית (שכבה 7) מראשית המאה ה-6 לפנה"ס בתקופה זו נוספה למצודה חומה פנימית במקביל לחומה החיצונית.
המצודה השישית והאחרונה (שכבה 6) בוצרה בחומת סוגרים ובה מגדלים בולטים.
המקדש שבחצר בוטל. מצודה זו חרבה בשנת 587 לפנה"ס עם חורבן ממלכת יהודה.
חשיבות מיוחדת נודעת לממצאים הכתובים שנתגלו בערד. הללו אוסטרקונים עבריים הידועים בשמם "מכתבי ערד". בניהם מצויים מספר מכתבים אשר נועדו למפקד המצודה אלישיב בן אשיהו.