תל אפק (תל ראס אל-עין)

"ויהי דבר-שמואל לכל-ישראל ויצא ישראל לקראת פלשתים למלחמה ויחנו על-האבן העזר ופלשתים חנו באפק"
שמואל א' פרק ד פסוק 1










מבוא על תל אפק
נ.צ 143/168 תל אפק שוכן על יד מקורות הירקון באחד מצמתי הדרכים החשובים בארץ ישראל. מקור השם במילה אפיק קרי מקום שיש בו מים. שטח תל אפק כ-120 דונם.
אפק נזכרת לראשונה בכתבי המארות המצריים מהמאות ה-18-19 לפנה"ס (שם נזכר גם שליט העיר ינכאלו) וכן ברשימת תחותמיס ה-3. במקרא נזכרת אפק ברשימת ערי כנען שכבש יהושע וכבסיס ליציאת הפלשתים למלחמה עם ישראל בתקופת שמואל.
אפק גם נזכרת בשבר לוח מנינוה של המלך האשורי אסרחדון (680-669 לפנה"ס) כעיר גבול בארץ שומרון.

חפירות ארכיאולוגיות בתל אפק
1934-1936 חפירת הצלה מחלקת העתיקות ממשלת המנדט בהנהלתו של יעקב עורי. 1972-1985 חפירות של אונ' ת"א בראשותו של פרופ' משה כוכבי.

תולדות הישוב בתל אפק
תקופת הברונזה הקדומה העיר אפק מתקופה זו היא אחת הערים הגדולות בא"י, ומקיפה את כל שטח התל. אפק היא עיר מבוצרת ובעלת תכנון עירוני מובהק. עיר זו הייתה ככל הנראה מרכז עירוני אזורי, והיא שלטה על מרחב גדול בסביבתה.
תקופת הברונזה הקדומה 1 נחשפה חומת העיר הראשונה בתל אפק. מבני המגורים שכנו בקרבת החומה ובמקביל לה. בפאתי התל נחשף מבנה גדול ולא ברור אם היה זה מגדל בחומת העיר או מבנה ציבורי אחר.
תקופת הברונזה הקדומה 2 נחשף רובע מגורים שלם של בתי רוחב אשר יסודותיהם ורצפותיהם עשויים חלוקי נחל, הם ניצבים זה מול זה ופתחיהם פונים אל רחוב המפריד ביניהם. בשלב זה מופיעים לראשונה כלי יבוא מצריים.
תקופת הברונזה הקדומה 3 בשלב זה חל תהליך של ירידה הדרגתית בישוב בתל אפק עד להיעלמותו כליל ממפת הישוב בתקופת הברונזה הקדומה.
תקופת הברונזה התיכונה 1 הישוב בתל אפק מתחדש לאחר תקופה ארוכה בה היה נטוש. בתקופה זו הגיעה העיר אפק לשיא פריחתה, על כך מעידים שרידים שנמצאו בכל שטחי החפירה. העיר אפק היא ללא ספק האתר המרכזי מתקופה זו באגן הירקון. זו היא העיר אפק הנזכרת בכתבי המארות. העיר בתקופה זו נחלקת לארבע שלבי משנה.
בשלב הראשון היה זה ישוב פרוז, ממנו נחשפו שרידים מעטים בלבד.
בשלב השני העיר אפק מתגבשת ומבוצרת בחומה בעובי של כ-4 מטר עם מגדלים. בצמוד לחומה נבנה הארמון הראשון, מושבו של שליט העיר אפק. מתחת לרצפת החצר של הארמון נחשפו קברים פשוטים, וכן קבורת ילדים בקנקנים כמנהג התקופה.
בשלב השלישי ננטש הארמון שבאקרופוליס, ונבנה ארמון חדש (ארמון 2), במדרונו המערבי של התל, בצמוד לחומה בה נעשים תיקונים יסודיים.
גם בחצרותיו של ארמון זה נמצאו קבורות של תינוקות בקנקנים. 
בשלב הרביעי והאחרון ניטש הארמון השני, ועל חורבותיו נבנה רובע מגורים.
בסמוך לרובע המגורים נחשף בית קברות קטן, ובו קבורות של תינוקות בקנקנים.
ייתכן וארמון חדש (ארמון 3) נבנה בשלב הזה באקרופוליס של תל אפק. במערב התל נחשף רובע קדרים ובו כבשני חרס.
בתקופת הברונזה התיכונה 2 הצטמצמה העיר לחלקו הצפוני של התל בלבד. המרכז העירוני החשוב בתקופה באפיק הירקון עבר לתל גריסה. בשכבה זו נבנה הארמון השלישי על יסודותיו של הארמון הראשון, אם כי בתכנון חדש. ארמון זה הוא הארמון הגדול ביותר מבין ששת הארמונות שנחשפו בחפירות תל אפק. לבד מהארמון נמצאו שרידים מעטים בלבד, הכוללים בעיקר קברים וכן שרידים של מבני מגורים.
שכבה זו חרבה בשריפה עם השתלטות המצרים על ארץ כנען בתקופת פרעה יעחמס.
בתקופת הברונזה המאוחרת השתרע הישוב בתל אפק בתחום האקרופוליס וסביבתו הקרובה בלבד. בשכבה זו נבנה הארמון הרביעי במתכונת דומה לארמונות מתקופת הברונזה התיכונה. הארמון החמישי בעיר נבנה במאה ה-14 לפנה"ס ללא קשר תכנוני לארמונות שקדמו לו. לארמון אופי של מצודה והוא שימש את המושל המצרי בעיר. בארמון נתגלו כלים ותכשיטים מצריים וכן חרפושית הנושאת את שמו של אמנחותפ ה-3. הארמון האחרון שנחשף בתל אפק מתקופה זו הוא הארמון השישי. ארמון זה שימש את מושל העיר המצרי באפק. הארמון שומר ושוחזר וניתן לראותו גם היום בגן הלאומי אפק. בחורבותיו של הארמון נמצאו תעודות ומכתבים בשפות שונות, המעידים על תפקיד חשוב שמילאה העיר אפק במערכת המנהל המצרי בכנען. משלב זה נתגלו גם קברים ושתי גתות מתעשיית היין של העיר. העיר אפק חרבה בשרפה אדירה בשלהי המאה ה-13.
תקופת הברזל 1 על חורבות השכבה הקודמת באקרופוליס נחשפו שתי שכונות מגורים. אחת איכותית ונאה בעלת תוכנית זהה בצפון התל, ואחת דלה ללא תוכנית מוגדרת במזרח. בשכונה המזרחית נחשפו ממצאים מעטים מהמאה ה-12 לפנה"ס, מהם עולה כי המסורת הקראמית הכנענית במישור החוף ובעמקים נמשכת, אם כי יבוא כלי החרס ממקניה וקפריסין שאפיין את התקופה הקודמת פסק לחלוטין. בשכונת המגורים המזרחית הדלה נמצאו קרסי חכות, משקולות עופרת ושריוני צב מים המעידים שפרנסתם של תושבים אלו התבססה על הדיג בירקון וביצותיו. מבנים דומים להפליא לשכונת המגורים המזרחית בתל אפק, נמצאו רק בתל אבו הואם שעל נחל הקישון. גם מבנים אלו נבנו על השכבה האחרונה מתקופת הברונזה המאוחרת. קשה לדעת מי היו המתיישבים ברובע זה, שכן האדריכלות שונה לחלוטין מזו של הישראלים מחד, ומאידך חסרה בהם הקראמיקה האופיינית לפלשתים. שכבה זו הייתה קצרת ימים והיא בת שלב אחד בלבד .
בשלב הבא הישוב בתל אפק הוא מאחז פלשתי לא מבוצר, כפי שמעידים הממצאים ובניהם: קראמיקה פלשתית "דו-גונית" וצלמיות של אלה מטיפוס "אשדודה".
בתל נחשפו בעיקר בורות רבים שבאחד מהם נמצאה חרפושית של פרעה רעמסס הרביעי  1151-1146, וכן שבר של לוח-טין שחרוטה בו כתובת שלא זוהתה.
תקופת הברזל 2 בתל אפק התקיים ישוב שהמאפיינים העיקריים שלו הם בתים מטיפוס "ארבעת המרחבים" וממגורות מדופנות שנכרו בכל שטח האקרופוליס. ממצא זה אופייני לאתרי ההתנחלות הישראליים, ויתכן שהללו המתיישבים מאתר עזבת צ'רטה הסמוכה שנטשו את יישובם ועברו לאפק. בין הממצא החומרי ראויים לציון כלים רבים האופייניים לתקופה, משקולות נול, קובעות גדולות מעוטרות, קערה מפוארת וצלמית של אישה עירומה שרשרת לצווארה ובידה תוף. הישוב חרב כנראה במסע שישק.
משכבות הישוב הבאות נתגלו שרידים מעטים בלבד בשל פגעי האדם והטבע בשכבות אלו. בשל כך לא ניתן לעמוד על תוכנית העיר בתקופת הברזל 2.
העיר אפק התקיימה גם בתקופה הבבלית כפי שהדבר עולה מפפירוס ארמי שנתגלה בסקארה שבמצרים, אם כי לא נמצאו בתל אפק שרידים מתקופות אלו.
התקופה הפרסית בתל אפק לא נמצאו שרידים מתקופה זו, אולם בעת הכשרת שטח הפארק שמצפון לתל נחשף חלקו של מבנה, ככל הנראה "מצודה", מהתקופה כפי שהדבר עולה מכלי החרס האופייניים לתקופה שנמצאו בסביבתו.

תל אפק מבט ממקורות הירקון

שריד מהמצודה העות'מאנית בתל אפק

ארמון המושל המצרי בתל אפק