תל עכו (תל אל-פח'אר)

"אשר לא הוריש את-ישבי עכו ואת-יושבי צידון ואת-אחלב ואת-אכזיב ואת-חלבה ואת-אפיק ואת-רחב"
שופטים פרק א' פסוק 31










מבוא על תל עכו
נ.צ 1585/2585. תל עכו שוכן כ-700 מטר מהים על גדתו הצפונית של נחל נעמן.
שטחו של תל עכו כ-200 דונם. העיר עכו היא אחת מערי הנמל החשובות ביותר בתולדותיה של ארץ ישראל. עכו נזכרת לראשונה בתקופת הברונזה התיכונה 1
בכתבי המארות. אלו הם ימי שושלת הפרעונים ה- 12 של  הממלכה התיכונה, בהם  נזכר גם שמו של מלך עכו- תרעם. ראוי לציין שטרם החפירות נמצאה בתל עכו חרפושית הנושאת את שמו של פרעה שנוסרת הראשון (1971-1926 לפנה"ס), הפרעה השני בשושלת ה- 12. בתקופת הברונזה המאוחרת נזכרת עכו מספר פעמים ברשימת כיבושיו של תחותמס ה-3  ובמכתבי אל-עמרנה, מהם עולה כי העיר הייתה מעורבת בסכסוכים שבין ערי כנען. העיר עכו נכבשה על ידי פרעוני השושלת ה-19
סתי ה-1 ורעמסס ה-2, שהנציח את כיבוש העיר בתבליט במקדש כרנך. עכו בתקופה זו היא עיר נמל מרכזית כפי שמעידים טקסטים באוגריתית ובאכדית בה נזכרת העיר. בחפירות אפק נמצא מכתב ובו נזכר פקיד בכיר שמוצאו מעכו- אדליה איש עכו. במקרא נזכרת עכו פעם אחת בלבד בספר שופטים בה נכתב ששבט אשר לא הוריש את העיר.
במאות ה-8 וה-7 לפנה"ס עכו היא עיר פניקית חשובה. ע"פ המקורות האשוריים העיר מרדה בשלטון האשורי ונכבשה ע"י סנחריב. העיר נזכרת במקורות אשוריים נוספים בתקופת אסרחדון וכן בתקופת אשורבנפל אשר כובש ומחריב את העיר.
בתקופה הפרסית העיר עכו היא מרכז מנהלי וצבאי חשוב של האימפריה הפרסית.

חפירות ארכיאולוגיות בתל עכו
1973-1989 אוניברסיטת חיפה בראשותו של פרופ' משה דותן

תולדות הישוב בתל עכו
תקופת הברונזה הקדומה 1 תל עכו נושב לראשונה. זהו ישוב מצומצם למדי בעל אופי חקלאי. הישוב לא התקיים מעבר לתקופה זו, סיבת הפסקת ההתיישבות אינה ברורה.
תקופת הברונזה התיכונה 1 בתל עכו נוסדה העיר הראשונה. מהעיר נחשפה מערכת ביצורים, הכוללת סוללת מגן וחומה קיקלופית. שער העיר בין שני תאים, נחשף במערב התל וזכה לכינוי "שער הים".
תקופת הברונזה התיכונה 2 שטח העיר עכו הצטמצם והתרכז באקרופוליס שבצפון התל. באקרופוליס התגלתה מצודה מרשימה שיתכן והוקמה כבר בתקופה הקודמת, אם כי הפעילות העיקרית בה נעשתה בשלב זה. המצודה בנויה לבנים, ובעלת שתי קומות. בקומת הקרקע נמצא קבר מפואר בנוי אבן, ובו כלי חרס רבים, תכשיטים וחרפושיות. קבורות נוספות שנתגלו בעיר אף הן בעלות ממצא עשיר במיוחד וכוללות : כלי חרס מקומיים ומיובאים (כולל מאנטוליה),כלי נשק, חרפושיות, ותכשיטים שונים.
תקופת הברונזה המאוחרת 1 העיר עכו מתרחבת וגדלה. התפתחות זו היא בניגוד גמור למרבית ערי הברונזה התיכונה, שבתקופה זו נעלמות או מצטמצמות מאוד.
בתל נמצאו מבנים וקברים שונים ביניהם קבר מפואר ובו בין היתר, כלים מהטיפוס הדו-גוני ומטיפוס שוקולד על לבן. שכבה זו חרבה בשריפה.
תקופת הברונזה המאוחרת שלבים 2 ו-3 היא תקופת שיא פריחתה של העיר עכו, שמשתרעת על התל כולו. העיר של שלב זה נחפרה יחסית מעט, אם כי התמונה שעולה היא שהייתה זו עיר מתוכננת ובנויה היטב. מהעיר נחשפו מבנים רבים שקשורים בעיקר במלאכה וחקלאות, ביניהם מלאכת הפקת הארגמן. כמו כן נמצאו כלים מיובאים רבים מיקנים וקיפרים, המעידים על מסחר בינלאומי מפותח עם קפריסין וארצות הים האגאי. בין הממצאים יש לציין חרפושיות בעיקר מהשושלות ה-18 וה-19במצרים.
חומת העיר עדיין לא נחשפה למעט סוללה המורכבת בעיקר חול, מהשלב האחרון של התקופה. כמו כן לא נחשפו שרידי שער העיר עכו שחרב במסעו של רעמסס ה-2. 
המצודה מתקופת הברונזה התיכונה, שהייתה בשימוש בתקופה זו, נהרסה ככל הנראה במסע זה. השלב הבא בתל עכו הוא מהמחצית השנייה של המאה ה-12 לפנה"ס כפי שניתן להסיק מהחרסים המיקנים והקיפרים. על גבי חורבות המצודה ומדרום לה נבנו בתי מלאכה ובהם אסמים בנויים אבן, ממגורות וכבשן לצריפת כלי חרס.
תקופת הברזל 1 בתקופה זו יושבת בעכו ככל הנראה אוכלוסייה חדשה, אם כי לא ברור כיצד בוצע המעבר בין השכבות. אוכלוסיה זו עסקה בעיקר במלאכה, והיא מזוהה עם בני השרדן אחד משבטי גויי הים. לקראת שלהי תקופת הברזל 1, ראשית תקופת הברזל 2 (מאות 11-10 לפנה"ס), נראה שחשיבותה של העיר עכו יורדת. משלב זה נמצאו בתל עכו שרידים מעטים ולא משמעותיים.
תקופת הברזל 2 מהמאה ה-9 לפנה"ס ואילך, מתחילה תקופת בניה מחודשת בתל עכו.
עד כה נחשפו בעיקר בתי מגורים, וכן קטעים ממבנה ציבורי בנוי אבני גזית. העיר הוקפה ככל הנראה בחומת סוגרים. שני שלבים משכבה זו חרבו בשריפה. השכבה הראשונה חרבה במסע סנחריב, ואילו את חורבן השכבה השנייה יש ליחס לאשורבניפל.
התקופה הבבלית בתל עכו נחשפו שרידים מעטים בלבד.
התקופה הפרסית הם ימי פריחה לעיר עכו בתקופה המשתרעת על התל כולו.
המרכז המסחרי והמנהלי עובר בשלב זה לאזור החוף אם כי בשתי השכבות מתקופה זו בתל עצמו נמצאו שפע של כלי חרס מיובאים בצד כלי חרס מקומיים, וכן בניין ציבורי גדול  שהכיל ממצאים פניקיים רבים.